רק אני תוהה
למה כשהוא מגיע ויושב עם ההורים שלך, את לא מצטרפת אליו? ואז גם יש לך עוד חצי שעה איתו. כל הזמן את מקנאה - תפסיקי לקנא, המפלצת הירוקה, כמו שמה- מוציאה ממך את המפלצת. ואף אחד לא מעוניין במפלצת יקירתי. בעיקר שכל מה שאת מתעצבנת עליו, הוא הכי טפל שיש. הוא מתנהג כמו שהוא בוחר, הוא אדם בעל נשמה חופשייה, משמע הוא יכול להחליט שמחר הוא טס להודו ואתם נפרדים ולא יהיה לך מה לעשות עם זה. כשתביני שהוא חופשי, ותשחררי אותו להיות מי שהוא - שזה אותו אחד שהתאהבת בו, את תראי איך כמרקחת קסמים, אתם מתעצמים ביחד . זה שאת חושבת שקנאה צריכה להחמיא, לא אומר שזה מה שהוא חושב, הוא חושב שקנאה זה חונק. האם את יכולה לשלוט בדרך החשיבה שלו? או פשוט לקבל אותה? מה שקורה זה שאת לא מקבלת אותו. ואלו התוצאות. צר לי שזה נשמע כאילו אני יורדת עלייך, אני חושבת שאם יש אהבה ונשמע שיש, אז חבל שהיא תגמר בגלל שטויות. וזה רק אנחנו שמביאים את השטויות האלה. ורק אנחנו שיכולים להפטר מהם. פשוט לשחרר אותם, כשמגיעה הקנאה, את יכולה לברך אותה, הו שלום לך, לונג טיים.. בלי לתת לה יורת מידי משמעות - להביט בה, לראות שהיא קיימת, ולברך אותה לשלום, ככה היא גם תמשיך ללכת כמו עוד אינספור מחשבות שבאות במקביל למחשבה הזו - כלומר, את בוחרת באלו מחשבות את מחזיקה.