בעיה

[lovelyAnonymus]

בעיה ../images/Emo7.gif

היי, אני חדשה פה, יש לי בעיה, אשמח לשמוע את דעתכם פה בפורום. זה משהו שקורה לי תמיד. היו לי די הרבה קשרים עם בחורים, ולכולם יש מכנה משותף אחד שמפריע לי. יוצא ככה שאחרי שאני משיגה את הבחור, אני מפסיקה בעצם לאהוב אותו! למשל, לפני כחודש הכרתי מישהו וממש נדלקתי עליו, יצאנו, עברנו מלא חוויות, הרגשתי שאני אוהבת אותו. יום אחד כשנפגשנו, הוא אמר לי סוף סוף שהוא אוהב אותי, ובמקום לשמוח הרגשתי שאני הפסקתי להרגיש אליו דברים. פשוט העמדתי פנים עד סוף הפגישה שלא קרה כלום. כשחזרתי הביתה (אתמול) הבנתי שאני לא רוצה לאבד אותו ואת מה שהיה ביננו מצד אחד, אבל מצד שני אני לא רוצה שזה יימשך בלי הרגשות... והכי גרוע שזה קורה לי כל הזמן, אני פשוט מפסיקה להרגיש. חברים, מה לעשות?!

 

[דמעה חמה]

יש לי חברה שמרגישה כמוך...

אוקיי יש 2 אופציות לפי דעתי למה שקורה לך: 1) אני חושבת שיש לך איזשהו מעצור, מחסום כלשהו ליצור מגע/קשר רציני או להיקשר לבחורים, כלומר כל עוד הם לא סגורים על עצמם שהם רוצים אותך - הכל טוב ויפה, אבל ברגע שהם נפתחים אליך ומספרים לך שהם אוהבים אותך..את פתאום נסוגה אחורה. פתאום זה כבר לא בשבילך, זה מפחיד ואז את מתרחקת ובוחרת. 2)תסמונת ה"להשיג" - אני חושבת שאת פשוט מסוג האנשים שאוהבים "להשיג". כלומר ברגע שהשגת משהו - אחלה. מצויין. אבל ברגע שהמישהו הזה רוצה אותך בחזרה לעצמו, מעבר ל"השגה", כלומר לקשר רציני ואמיתי - זה לא מתאים לך... תשאלי את עצמך אם אחת מהאופציות האלה מתאימה לך. ותחזרי אלינו עם עידכון

 

[lovelyAnonymus]

=) תודה לך

בזכותך הבנתי בדיוק את הבעיה שלי. נזכרתי שכשהוא אמר לי שאוהב אותי (ואני באמת שחיכיתי בכליון עיניים לשמוע את זה) נבהלתי שזהו, עכשיו זה רשמי, עכשיו חייבים להשקיע, להתקשר, לתת דין וחשבון, עכשיו חייבים לשחק את משחק האהבה... וזה דיי מפחיד אותי כל הקטע של להתקשר ולתת מתנות ולהכיר את החברים שלו... אני מפחדת להפוך לחברה הרשמית שלו, כך שכל פעם שנפגוש את החברים או הורים שלו או שלי נצטרך להגיד- הנה זה החבר שלי/הנה זו החברה שלי. אני מפחדת שאצטרך להתקשר אליו כל יום, אחרת הוא ייפגע. הנה לדוגמא, לפני שבוע היה לו יומולדת ולא התקשרתי כי לא הרגשתי טוב, וידעתי שאני לא רוצה להתקשר רק כדי לצאת מתוך חובה ועצם העובדה שאני מרגישה חייבת להתקשר העיקה עליי! בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני ממש רוצה להיות איתו, אבל מצד שני אני פוחדת להכנס לזה...

 

[דמעה חמה]

תקשיבי יקירתי

משהו שכתבת קצת הטריד אותי...וגרם לי להיזכר במקרה שקרה לי... כתבת:"אני מפחדת שאצטרך להתקשר אליו כל יום, אחרת הוא ייפגע. הנה לדוגמא, לפני שבוע היה לו יומולדת ולא התקשרתי כי לא הרגשתי טוב, וידעתי שאני לא רוצה להתקשר רק כדי לצאת מתוך חובה ועצם העובדה שאני מרגישה חייבת להתקשר העיקה עליי! " = ואני יכולה להגיד לך חד משמעית שאם אין לך את הרצון, הדחף והחשק לדבר איתו - זה פשוט לא זה. יצאתי לפני שנה עם בחור במשך חודש וקצת..וביום אחד פשוט ב"בום" הכל ירד לי. לא רציתי אותו יותר. העיק עליי שאני צריכה לדבר איתו, להיפגש איתו, להתקשר אליו. אבל הבנתי אז מיד שזה פשוט לא זה. בקשר אמיתי שני הצדדים צריכים לרצות. צריך להיות לך את הדחף הזה והתשוקה לשמוע אותו..את הגעגוע. ואם אין לך את כל אלה...זה פשוט לא זה. ואם אין את זה עכשיו - בהתחלה - בשלב הכי חשוב והכי מלא בחיזורים ופרפרים בבטן - זה גם לא יבוא אח"כ. אני חושבת שמשהו בבחור הזה פשוט לא מתאים לך. זה הוא ספציפי.

 

[קרן אור של החיים]

וזה חוזר על עצמו גם עם אחרים?

למה את חוששת להקשר? למה את חוששת מהדברים האלה שמסמלים מחוייבות? האם יש לך דווקא פחד שאת תתאכזבי (ולא שאת לא תעמדי בציפיותיו של הצד השני)?

 

[lovelyAnonymus]

כן, יש מצב

זה גם וגם כנראה. כי אני פוחדת שאם הוא ירגיש חייב להתקשר אליי, הוא יפסיק להתקשר. כי אם נגיד הוא לא מתקשר עכשיו יומיים אז אני לא נפגעת ולא עושה לו סצנות, כי אני יודעת שזה בסדר, לא התחייבנו אחד לשני והוא מתקשר כשנוח לו וכשהוא רוצה. אבל אם נגיד נתחייב אז אם הוא לא יתקשר בתדירות מסויימת, אני ארגיש שהקשר נהרס! אני לא יודעת אפילו איך להסביר את זה, אני מרגישה שעכשיו אין מה להרוס ולכן אפשר לעשות מה שאני רוצה, אבל אם יהיה מה להרוס, הידיים שלי יהיו קשורות.

 

[קרן אור של החיים]

יקירה...

אני ממליצה לך להמשיך לחקור את הפחדים שלך, כי הם מונעים ממך לחוות קשרים. הפחד הוא אלמנט חיוני בחיים שלנו, אך כשהוא לוקח ממך את זכות הבחירה זה סימן שאת נותנת לו יותר מדי מקום. אין ברירה אלא לקפוץ למים ותוך כדי להבין מה קורה איתך.

 

[bloody2]

אני מכיר את התופעה מאוד מקרוב...

העניין שהוא שהיית דלוקה על הבחור...הוא איתגר אותך ניסית להשיג אותו...וכשהצלחת האתגר נעלם!! זה אחד המשחקים של בנות שאני הכי שונא...פשוט לא יכול ליסבול אותו... אבל האמת היא שגם אין לך ממש איך לתקן את זה חוץ מאשר כל פעם שאת נידלקת על בחור לשבת עם עצמך ולחשוב האם זה אתגר נוסף בשבילך או שאת באמת רוצה אותו...אם בכלל תצליחי להבידל בהצלחה!

 

[ס א ט י ן]

קודם כל לא הייתי קוראת למה שאת מרגישה- אהבה

אהבה לא מגיעה תוך שניות ומצד שני- גם לא נעלמת כל כך מהר. האמת שהרבה יותר קל לאהוב, והרבה יותר קשה להפסיק לאהוב. מה שאת מרגישה זו התאהבות, התרגשות, תגובות כימיות של הגוף בעיקר. שום דבר רוחני ונעלה. לכן, מאד הגיוני שזה נעלם מהר ברגע שכביכול השגת את המטרה.... אני לא חושבת שיש משהו שהוא לא בסדר איתך. פשוט לא מצאת עדיין מישהו שגרם לך לאהוב אותו באמת. זה מה שאני חושבת. כי ביום שתרגישי אהבה אמיתית, תרגישי משהו שקושר אותך אליו כל כך, זה לא יעלם כל כך מהר. תאמיני לי שאני יודעת. כי גם אני הייתי שם, וגם אני חשבתי שאהבתי. רק אחרי שאהבתי באמת, הבנתי שמה שהרגשתי אז היה הדלקות והתרגשות וזהו.

 

[adi1331]

לצערי אני מבינה אותך, כי גם אני הייתי כך

בהתחלה יש רצון ולפתע הכל נעלם. וכן, זה היה חוזר עם כל בחור ובחור שהכרתי. הרגשות פתאום נעלמו. לדעתי זה משדר חוסר בשלות נפשית לקשר זוגי. אני יכולה לומר לך שאצלי זה עבר בגיל 19 בערך- כך שאני חושבת שזה עניין של גיל...

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

השתדלי ליצור את קשריך במסגרות חברתיות ולפתחם לאט ובהדרגה מתוך התפתחות הרגש. כך יתיצבו יותר.

 

[lovelyAnonymus]

אתה יכול להסביר לי את מה שאמרת בלי התחכמויות?

 

[דמעה חמה]

דורשת גם הסבר../images/Emo45.gif

אני מנסה להבין אם כשאתה כותב את התגובות שלך אתה מתייחס להודעה עצמה. אתה כותב לפעמים כאלה שטויות מסובכות שלא מובילות לשום קשר ישיר בין מה שכתב הכותב לבין התגובות שלך. אז תסביר לנו בבקשה למה התכוונת.

 

[דמעה חמה]

אופס..לא שירשרתי נכון התכוונתי ל"אדם אוהב.."

 

[זכוכיות]

אני דווקא הבנתי אותו, הוא המליץ לה ליצור קודם

כל קשרים חברתיים לאט ובהדרגה, ולא להיכנס לקשר רומנטי עם אדם שהיא לא מכירה לעומק... ובנימה אישית יותר, אני לא יודעת מה הרקע של אותם קשרים שאת מנהלת, אבל העצה של אדם אוהב וחושב לגמרי רלוונטית לגבי... יש משהו רומנטי וקסום יותר בקשר שמתפתח באופן טבעי, מתוך חברות עמוקה... שמצליח להחזיק אותי עמוק בפנים, לעומתץ קשרים מהירים, הידלקויות, שלא מחזיקים מעמד...

 

[זכוכיות]

ואגב, במצב כזה כל מה שתיארת

בהודעה למעלה, לא בר תוקף, כי כשמדובר בחבר באמת באמת קרוב- הוא בין כה באיזשהו שלב מכיר את המשפחה שלך, את החברים שלך, אתם בין כה מדברים בכל יום... כלומר, אני ובן זוגי למשל היינו חברים טובים הרבה לפני הביחד, בילינו המון המון ביחד, דיברנו בכל יום (למעשה גם נפגשנו בכל יום), כל החברים שלנו הפכו בשלב זה או אחר לחברים משותפים, הוא היה בבר מצווה של אחי ורקד עם ההורים שלי עוד לפני שבכלל התחלנו ללכת לכיוון רומנטי... אז בעצם כשהעניינים כן התלהטו, שום דבר לא השתנה- מהבחינה הזאת... פשוט נוסף משהו נוסף וגדול ויפה לקשר...

 

[lovelyAnonymus]

תקשיבי, היה לי קשר כזה

היינו חברים הכי טובים במשך שנה. ידיד נפש הוא היה לי. ומזה התפתחה אהבה. את צודקת ,זה הרבה יותר עמוק וחזק ובגלל זה זה היה גם הקשר היחיד שהחזיק לי מעל שנתיים. אבל הבעיה שהגיעו זמנים בהם הפסקתי להרגיש אליו דברים, התחלתי להדלק על בנים אחרים והבנתי שזה לא בסדר, אז דיברתי איתו והחלטנו שכדאי להפסיק. קיוויתי שהידידות אמת שלנו לא תהרס, אבל מה לעשות, כל מה שבנינו במשך 3 שנים (כולל הידידות שלפני) הלך לתמיון תוך רגע! כי הבעיה שהוא המשיך (ונראה לי עדיין ממשיך) לאהוב אותי ולכן העדיף להתנתק לגמרי מאשר לשמור על ידידות מזוייפת מצידו (ואני מבינה אותו). את רואה, אני מבינה למה את מתכוונת, אבל באמת שאין לי חשק לבנות שוב מהתחלה ידידות מופלאה שתיגמר בכלום!

 

[זכוכיות]

זו הבחירה שלך,

אני רק הסברתי את מה אני הבנתי מההודעה של אדם אוהב וחושב

והסכמתי שהיא מתאימה לי. אני מבינה את הטענה שלך ומכבדת אותה, למרות שאני לא מסכימה איתה כשאני משליכה אותה על עצמי, כי במידה ולא הייתי נכנסת לקשרים רומנטים באופן הזה- לא הייתי מצליחה לאהוב באמת לעולם, והייתי בדיוק במצב שבו את נמצאת...

 

[smartblonda]

../images/Emo127.gifמסכימה איתך

עדיף ליצור קשרים מהותיים באופן איטי מאשר לקפוץ לקשר ,שכמו שהוא התחיל ככה הוא יכול להסתיים. לפי הנסיון שלי קשרים מהירים מסתיימים מהר וקשרים שמתחילים ,לדוגמא,בידידות שהופכת לאהבה נשארים הרבה יותר זמן. זו כמובן הכללה ולא נכון במקרה שלי ,אבל הסטטיסטיקה מדברת אחרת.

 

[Music addicted 1]

מסכים איתך מאוד ../images/Emo45.gif