בעיה

בעיה../images/Emo4.gif

אני בתפקיד מסויים בצבא. הועברתי אליו לפני חודש ומשהו. בהתחלה באתי "מורעלת" כמו שאומרים, עם המון מוטיבציה ורצון לפעול. אבל אחרי כמה זמן שמתי לב שסביבת העבודה שלי מדכאת אותי. מדובר בבסיס פתוח, מה שהתנגדתי אליו בתחילה אך נתתי לזה צ'אנס. אני לא מסתדרת עם שניים מהאנשים שאני עובדת הכי צמוד אליהם. וגם האנשים שפחות צמודים אליי (בדרגות היותר גבוהות) מתסכלים אותי בכל מיני מובנים. ביקשתי העברה למקום אחר (בעיקר סגור) ורוב הסיכויים שהיא תתקבל, אך זה ייקח זמן ובינתיים אני מרגישה שאני דועכת. כל נסיון לשנות את פני הדברים (גם מבחינת המעשים וגם מבחינת דרך החשיבה) שם נכשל וזה מתסכל מאוד. בנוסף, כל האנשים הקרובים אלי מהבסיס הקודם בו הייתי (שהיה סגור) רחוקים פיזית ממני, ובדיבורים בטלפון אני כבר מרגישה לא נעים לספר שוב ושוב על התיסכול ועל העצב שלי. מין תחושה שנמאס כבר לשמוע דברים לא טובים. מה לעשות? אני מרגישה חסרת אונים.. התחלתי לעשות יותר ספורט מבעבר בתקווה שזה יעשה לי קצת טוב על הלב (זה עוזר בדרך כלל) ואני פוגשת מדי ערב חברים ומנסה לשכוח קצת מהבעיות בצבא. אבל בכל זאת רוב שעות היממה שלי קשורות לצבא וזה משפיע עליי נפשית. לרעה בעיקר.
 
הי שיר ../images/Emo39.gif

אתאת יכולה לפרט קצת יותר על זה: "אני לא מסתדרת עם שניים מהאנשים שאני עובדת הכי צמוד אליהם. וגם האנשים שפחות צמודים אליי (בדרגות היותר גבוהות) מתסכלים אותי בכל מיני מובנים"
 
אנסה(-:

במסגרת התפקיד שלי יש לי שני אנשים שהעבודה מולם היא יומיומית ואינטנסיבית. שניהם לא באותו ראש כמו שלי, הם אינם מעוניינים לעשות יותר מדי, אין להם מוטיבציה וכל נסיון שלי להלהיב אותם נדחה. לא רק זה, הם גם לא רוצים שאני אעשה דברים (בסך הכל את התפקיד שלי..) כי זה ידרוש מהם להתחיל לעשות גם. והמפקדים בדרגות היותר גבוהות, שאינם מפקדים ישירים שלי אך יש להם נגיעה לתפקיד שלי פשוט מסוג האנשים שמרגישים צורך "להוכיח" לכולם שהם מפקדים והם עושים את זה בדרך לא נעימה. מקווה שהצלחתי קצת להסביר.
 
הי שיר ../images/Emo13.gif

מה לגבי להלהיב / להשקיע באנשים אחרים מהיחידה שלך, שכן מעוניינים בעשייה שלך? יש אנשים כאלו, או נתיב אחר להשקעה?
 
למעלה