זה מצב לא נעים
אני יודע מה זה כשאתה תלוי ברשות ההורים לצאת מהבית וזו לא ניתנת מחשש לחייך. זה מבאס, זה מרגיז, זה מתסכל אבל אי אפשר שלא להבין אותם. על אחת כמה וכמה כשאת גרה באזור ירושלים, אחד המקומות היותר חמים שמחבלים מסתכלים עליהם בעין רעבה. זה גם לא נורא. נכון, את תלוייה בשיקול הדעת של אנשים אחרים שלפעמים נראה שהם לא מבינים לכלום, שאין לך שום דבר במשותף איתם ושאר הפערים בינכם עצומים יותר מהאוקיינוס האטלנטי. אבל זה לא המפגש האחרון, זה לא כזה שוס ובטח שלא צריך לשקר להורים כדי להגיע למקום - גם אם זה נראה הכי בטוח שיש וגם אם לא יקרה כלום (או נראה שלא יקרה כלום), זה פשוט לא שווה לשקר להורים. תאמיני לי, אני יודע. אני הייתי עושה הרבה דברים מאחורי הגב של ההורים שלי (הסיגריות שלי, הנרגילה שלי, החברות שלי, האמונה שלי וכו'), הייתי גם עושה הרבה שטויות, הכי טוב להיות גלוי איתם (לא בצורה שנכנסת לוורידים אבל דברים כמו "אני נוסע לשם", "אני מעשן" וכו'), לא לשקר להם. בשלב מסויים - שנקרא גיל 18 - יש לך שיקול דעת רשמי משל עצמך ואת לא צריכה את החותמת שלהם על כל דבר.
