בעיה

[דניאל של מורן]

בעיה ../images/Emo4.gif

יש אצל מורן בגן ילדה מהקיבוץ שאנחנו מרבים לראות אותה גם סתם ככה בסופשבוע ואחר הצהריים.. בכל מקום- בריכה, ספריה, מרכולית וכו'... כשמורן נמצא איתה ביחד, שניהם לבד, הכל בסדר. הבעיה מתחילה כשהיא נמצאת עם הבן דוד שלה, שגדול מהם בשנה וגם הוא גר בקיבוץ... הבן דוד הזה פשוט בצורה שיטתית מסיט אותה נגד מורן.. זה התחיל מלהמציא איזה שיר על "מורן הקטן" ובזמן האחרון זה גם בלהגיד לה אל תשחקי איתו, הוא לא חבר שלנו, שהוא לא יבוא לפה ולשם... אני לא יודעת מה הבעיה של הילד הזה, מורן לא עשה לו שום דבר, כנראה שהוא בעצמו סובל מרגשי נחיתות לגבי הגובה שלו (גם הוא קטנצ'יק) ומוציא את זה על הילד שלי. העניין הוא שמורן ממש נעלב מזה כל פעם... הוא שואל אותי למה הוא אומר לו ככה ולמה הוא לא רוצה ליהיות חבר שלו, בהתחלה אמרתי לו שהוא לא צריך להתייחס, ושיש לו המון חברים אחרים וכווכו אבל עכשיו למשל חזרנו מהמרכולית, והם היו שם והילד כרגיל התחיל להציק למורן ומורן התעצבן וצעק עליו אל תגיד לי את זה, והביא לו מכה קטנה על היד... אנחנו ניסנו להגיד לילד ההוא שזה לא נעים למורן ושאנחנו מבקשים שלא יגיד לו את זה, לא עזר, עירבנו את ההורים שלו ואת ההורים של הילדה וגם הם מעירים לו וזה לא עוזר... מה עושים?.. הילד השני לא מעניין אותי, מה שאני רוצה לדעת זה מה מסבירים למורן? מסכן, הוא כמעט בכה היום.

 

[לאה_מ]

בעיה לא פשוטה.

טוב שערבתם את ההורים. אני לא יודעת למה הוא מתנהג כך למורן - אולי מהסיבה שציינת, אולי הוא רוצה "להוכיח בעלות" על בת הדוד שלו, אולי הוא "סתם" ילד לא נחמד... אבל את צודקת שההתמקדות שלך היא במורן, ולא בילד המציק. מכיוון שאת מדברת על מפגשים אקראיים (במרכולית, למשל), ולא על מפגשים מתוכננים - זה גם לא משהו שאפשר להמנע ממנו. כדאי להסביר למורן, שהילד הזה מתנהג כאילו הוא לא רוצה להיות חבר שלו. אם הוא רוצה, אפשר לחשוב יחד על סיבות מדוע זה קורה. לי יש נסיון רע אם לומר לילד איך להגיב במקרים כאלה, ולכן אני חושבת שעדיף לתת לילד להרגיש איזו תגובה היא הכי יעילה מבחינתו, ובמקביל לטפל בעניין מול ההורים של הילד, לתמוך במורן בכל תגובה שהוא מחליט להגיב (בקיצור - לא לומר לו "תרביץ", "תחזיר לו", וגם לא "למה לא עשית..." או "למה עשית...", ולתת לו תמיכה פעילה - גם מול הילד והוריו, וגם תמיכה במורן עצמו).

 

[vered4]

אולי תשאלי את מורן

מה הוא מעדיף שתעשי. יש אפשרות שכשהילד מציק ואת בסביבה, שאת תגידי לו בתקיפות שיפסיק. (לא לבקש, להגיד). אפשרות אחרת שתתעלמו שניכם. בקיצור- שהוא יחליט מה מתאים לו. (אפשר גם לשלב).

 

[דסי אשר]

"משלושה יוצא אחד" - מכירות?

זו בעיה די מוכרת כאשר ישנם שלושה, ושלושתם בקשר זה עם זה, בגילאים בהם אנחנו מדברים. גם בכל מצב- אצל אנשים מבוגרים- קשר של שלושה הוא קצת בעייתי. ראית השנה הרבה במשפחתון. גם בעבר... דסי

 

[לאה_מ]

דסי, מדובר פה על יותר מזה.

מה שאת אומרת קיים הרבה פעמים במפגשים של קבוצה משולשת כזו, ובמקרה הזה הייתי אומרת לדניאל, שהשלישיה הזו כנראה לא מוצלחת, ושתכוון את המפגשים של מורן עם חברתו במנותק מהצלע השלישית של המשולש הזה. אבל מה שיש כאן זה ילד שמציק במפגשים אקראיים לחלוטין, כאלה שלא ניתן למנוע אותם.

 

[דסי אשר]

לאה, נכון, אבל אלה שלושה שמכירים זה

את זה. במשפחתון שלי- כל עוד היו ארבעה השנה, היו קבוצות של 2+2. כאשר הרביעי עזב לבאר שבע, שותפו למשחק, שיחסית היה חלש במיומנויות חברתיות, אבל ידע להציק יפה מאד גם לחלש שעבר לבאר שבע, גם לעדינונת - היה נדבק אליה בכוח, לא מקשיב לה כאשר הייתה אומרת לו מלא נעים לי, לא מקשיב לי כאשר הייתי אומרת לו שהיא אומרת לו שלא נעים לה. הדרך היחידה להפסיק זאת- הי אלא הפריד בינהם. גם היה קורא לה בכיוני לא נעים, בקול לא נעים- ונהנה לראות כיצד היא בוכה. ילד זה, כאשר נשאר שלישי בתוך החבורה שנותרה- פתאום נמצא שהוא החוליה החלשה- והם מגלים זאת מהר מאד- והוא זה שבגללו נוצר כל הבאלגאן עליו כתבתי לך. מאחר וכאן אלה מפגשים אקראיים, המצב הרבה יותר פשוט- לומר, כמו שהצעת לאמא- לא לאפשר פגישה בין השניים- דבר שמקובל הרבה, אפילו בגנים, כאשר ישנו ילד שנושך. פשוט- כמו שכתבת- לדבר עם הנפגע, לומר לו שהילד לא מתנהג איתו יפה, ואם הוא רוצה לא להפגע, שלא ילך לשחק איתו- אלא ישאר עם האם. הילד הפוגע, מהסיבות שלו פוגע, יבנהן אולי שליטה על החברה, מתוך קנאה בקשר הטוב שיש לה עם החבר מהגן. אני לא הייתי מתערבת אצל אמו. הייתי שומרת על הילד שלי- ומציעה לו את עזרתי- בכך שישאר צמוד אלי. גם במשפחתון, פתרתי את הבעיות עליהן כתבתי לך- על ידי כך שהנפגע היה כל הזמן צמוד אלי. לא יכולתי להתגבר על רגשות כל כך חזקים של האחר/ת. הילד היה מוגן- הפסיד משחקים עם אחרים- אבל זה המחיר ששילם- כדי להיות מוגן. את הפוגע/ת- לא היה ניתן להחזיק לידי, והוא/היא שיחקו נפלא, במיומנויות חברתיות נפלאות, עם הילדה העדינונת. דסי

 

[ליליה והגמדים]

מסכימה

לעומר יש חברה, אוריה, שכשבת הדוד של עומר מצטרפת אליהם - מייד זה "הבנות נגד הבן". זה נראה לי טבעי ולא מטריד, רק שחשוב לדבר על זה עם הילדים, שיבינו את הדינמיקה כי אני בטוחה שהיא לא נעימה לאף אחד/ת משלושתם, גם זה ה"מטריד" לכאורה. הוא עושה את זה מתוך מצוקה, לא מרוע או התחשבנות.

 

[נעה גל]

זה נכון, אבל מה שעוד מאפיין שלישיות

שכאשר הן מתפרקות לזוגות, ולא משנה באיזה הרכב, הילדים דווקא כן מסתדרים מצוין אחד עם השני. כאן, אם הבנתי נכון, יש ילד שמציק למורן גם כשהוא לא בתוך שלישיה.

 

[דסי אשר]

נעה, אמא של מורן תתקן אותי- אבל

נדמה לי שהסיטואציות הלא נעימות קורות כאשר השלושה מתקרבים פיזית. בנוסף, בן הדוד, גדול יותר- ומשום עובדה זו- יש לו זכרון רב יותר, והוא מסוגל להעלות באסוציציה את מורן כאשר הוא פוגש ילדה זו, ולדבר אתה על מורן, ומקבל חיזוק- בוסטר(כמו בזריקת דחף...), כאשר הוא נפגש עם מורן, ומרגיש את מה מרישה הילדה כלפי מורן. זה מפריע לו- ואז הוא מוציאת ה"רעל" שלו. אני קוראת הבוקר את המאמר של חנה צור, שנדמה לי שכבר לא קיים בפורום (וחבל- כי הוא קצת אחר מהמאמר על אמפטיה) התפתחות חברתית של ילדים. בין הדברים שנכתבים במאמר- כתוב גם על רגישות- על הסנסורים של הילדים כלפי ילדים אחרים, כלפי עמדותיהן הרגשיות- והם מגיבים בהתאם- לטוב ולרע. היא כותבת(מי שכתבה על הרצאתה שלחנה, באוניברסיטת בר אילן):הופמן ודיל מצאו שילדיםבני שנתיים מגלים התנהגויות יותר אמפתיות מילדים בני שלוש. ילד בן שנתיים לא יסרב ליד אחר, אם זה יבקש ממנו חלק מהכעך שלו. ילד בן שלוש יציע לו רק פירור........אם בעבר נתפס הפעוט כיצור אגוצנטרי, הרי מחקרים עדכניים מוכיחים שהפעוט הוא יצור "חברתי" מרגע לידתו.על פי המחקר, ילד "חברתי, , הוא ילד שיכול לקלוט איתותים רגשייםמרגע לידתו. הוא מסוגל להרגיש את האחר, להרגיז בכוונה- שימו לב!!!ילד אחר, לנחם ילד אחר הנמצא במצוקה, כל זאת מתוך גילוי יכולת להרגיש ולהבין מה השני חווה, ואף למצוא פתרון מתאים למצבו, כזה שלא בהכרח מתאים לי. נכון שהמאמר איננו? זוכרים שפעם, עוד בימי וואלה, החיה דיון האם ילדים יכולים להיות רעים בכוונה??... מנסיוני- הם מרגישים היכן נמצא האחר- והם מגיבים הרבה פעמים- תלוי באישיות הבסיסית של הילד- כמו מגנט שנמשך אל הקוטב השלילי, או כמו חיות, המזהות את החלש- ומציקים. קשה מאד לראות זאת, וצריך להשקיע הרבה עבודה בחיזוק החלש. לנעה OFF עשיתי סדר בניירת- לא מצאתי את המאמר "רוחות רפאים בחדר הילדים". אני עושה מאמצים לאתר אותו- פניתי לד"ר עדה בקר, מאתר "הגיל הרך". דסי

 

[נעה גל]

את כנראה צודקת, קראתי שוב את

ההודעה של אמא של מורן ונראה שהילד מתנהג כך באופן קבוע כשהם בשלישיה, גם במפגשים האקראיים. אם זה אכן כך, אני לא בטוחה שיש טעם לדבר עם ההורים של הילד לגבי ההתנהגות שלו בתוך השלישיה הזו, אני הייתי נמנעת מלהפגיש אותם יחד באופן מאורגן (ואת זה אפשר להסביר להורים משני הצדדים). ואז נשארים רק המפגשים האקראיים עם השניים. אין לי ממש עצה "חינוכית" מה לעשות כאן, בתור אמא אני חושבת שהייתי מרימה את הילד שלי על הידיים או מחזיקה אותו ביד ומשתדלת פיזית להתרחק מהם.

 

[דניאל של מורן]

הילד מתנהג ככה גם כשהם נפגשים במקרה

לבד, בלי הילדה ברקע, אז הוא מתחיל הנה מורן הקטן או משהו בסגנון, ואמא שלו מצחקקת ולא אומרת שום דבר, מה שיותר מרתיח אותי. אבל היום אחרי התגובות שלכם נרגעתי ואני ישתדל להמנע כמה שאפשר מפגשים איתם, למרות שזה בלתי אפשרי למנוע לגמרי כי בכל זאת שכנים... המון המון תודה!

 

[דסי אשר]

אני חושבת בדיוק כמוך, כך גם כתבתי.

 

[נדיה של ארבעה]

כשתמצאי את התשובה, תגידי לי../images/Emo4.gif

יש לי את אותה הבעיה עם אריאל וחברים שלו. הם 3 בנים בכיתה... הוא מסתדר פחות או יותר כשהוא אחד-על אחד עם חבר. אבל ככשניהם יחד, זה תמיד יגיע למצב של שנים נגד אחד. בנוסף יש ילד בכיתה ג' שכל הזמן נטפל אליו ומסית אחרים להרביץ לו, לא לשחק אתו וכדומה. אנחנו כבר המון זמן בבוץ הזה וניסינו הכול. יש תקופות של שיפור ויש תקופות ממש רעות, שהילד יושב בבית ובוכה שאין לו חברים.