בעיה שמטרידה אותי

[יול6]

בעיה שמטרידה אותי

שלום. אני צריכה הערכה האם הדיאגנוזה שלי מדוייקת לגבי עצמי. אני בת 26, ואני נתקלת בבעיה מסויימת כשאני מגיעה למקומות עם הרבה אנשים. דבר ראשון, אני לא אגיע למקומות צפופים לבד. אם אני מגיעה עם חבר או חברים, אני נצמדת אליהם ולא מתרחקת מהם יותר מכמה סנטימטרים. כמות האנשים שבמקום מפריעה לי. האנשים שעוברים ליידי, מאחורי ומצדדי מפחידים אותי, במיוחד אם אני לא מכירה אותם. אני בדרך כלל אצמד לקיר ואנסה כמה שפחות להפריע וכמה שיותר להיבלע אחורה. החברים שלי כבר מכירים את זה, ובדרך כלל יוצרים סביבי "מעגל הגנה". זה הגיע כמה פעמים (מעטות, אמנם) למצב שלא יכולתי להגיע לבד לתוך אולם הקולנוע מהקופות והייתי זקוקה לליווי צמוד עם עיניים בקרקע וידיים על האוזניים. אותה בעיה זיהיתי כשניסיתי לחזור לנהוג. הפסקתי לנהוג לפני בערך 6 שנים כי "פחדתי מהכביש". ניסיתי לחזור לנהוג לפני כמה ימים וזיהיתי את אותה ההרגשה. פחד מהמכוניות שנמצאות מצדדי, מאחורי, שעוברות אותי במהירות, שנצמדות אלי במסלולים שליד. באוטו הבעיה מחריפה כי אני לא יכולה לעצור ולהפסיק, כך שהבעיה כבר מתחילה לפגוע לי בחיים. לפי מה שקראתי המצב הזה הוא סוג של אגורפוביה. האם אני צודקת? איפה אני יכולה ללמוד עוד על הנושא או לטפל בו?

 

[ניני5]

את סובלת מפוביות. וזה דורש טיפול

של פסיכיאטר. היום מטפלים בזה עם כדורים וטיפול התנהגותי. כלומר חושפים את האדם לדבר שהוא פוחד ממנו בהדרגה, וכאילו מחסנים אותו מהחרדה. אני חושבת שיש בכל בית חולים במחלקה הפסיכיאטרית מישהו שמומחה לפוביות. וסתם להרגיע אותך, פוביות זה דבר די נפוץ. פחד טיסה, פחד גבהים, פחד מבעלי חיים, פחד מחיידקים ומה לא.

 

[gesus]

נראה כמו אגורפוביה../images/Emo54.gif

מה שתארת זה אחד הסימפטומים לאגורפוביה,אבל הפוביה מופיעה בעוד בעוד סיטואציות כמו מקומות ריקים. כשהחרדה מופיעה כשאת במקום ציבורי זה בגלל שאת חרדה שיראו את הפחדים שלך מה שיוצר מעגל קסמים שרק מגביר את הסימפטומים. כשאת נמצאת במקום ריק החרדה נובעת מהפחד שלא יהיה מי שיעזור לך בהתקף החרדה שיהיה לך.וזה שוב פעם יוצר מעגל קסמים. באגורפוביה קשה יותר יחסית לפוביות אחרות כי כאן אין אוביקט מוחשי להתמודד איתו ולכן את צריכה לעשות שינוי קוגניטיבי.

 

[ניני5]

היום נוטים להאמין שחרדה זאת

פעולה ביולוגית שיצאה מכלל שליטה. וכל טריגר יכול להפעיל את המנגנון.

 

[gesus]

אני לא חושב שיש נטייה אחת../images/Emo54.gif

פרוידיאני יגיד לך שזה פחד מודחק מילדות שהתפרץ. ביהוויוריסטי יגיד לך שהייתה התנייה שגרמה לחרדה. קוגניטיבי יגיד לך שיש כאן צורת חשיבה לקויה. פיזיולוג יגיד לך שיש חיווט לקוי בעצבי המוח. למי תאמיני? לאף אחד,פשוט תתאימי את שיטת הטיפול למטופל לפי ההכרה שלך איתו.

 

[יול6]

התבלבלתי

חשיפה לבעיה יש לי והמון. אני לא נשארת בבית ומוקפת באנשים כל הזמן. ברגע שיש לי מישהו מוכר באזור אני במצב יותר טוב, אבל אני חייבת להתחיל לנהוג, וכרגע אני פוחדת מדי. איזה סוג של טיפול יכול להתאים לכך עם כל הסוגים שציינתם כאן?

 

[גרא.]

יול6,על פניו, האבחנה העצמית שלך

כאילו את סובלת מאגרופוביה,היא מתאימה.אבל,עקרונית, רצוי מאד להזהר מאבחנות מעין אלה שאינן אוביקטיביות,ומושפעות מספרות כזו או אחרת שקראת. אבחנה של פסיכולוג, או פסיכיאטר,המבוססת על קריטריונים מקצועיים,נחוצה לא כדי להגדיר ממה את סובלת, אלא ובעיקר כדי לקבוע לאיזה סוג של טיפול את זקוקה.הטיפול בעיקרו הוא התנהגותי,בדרך כלל בטכניקה המכונת דיסנסטיזציה (הקהיית רגישות).וכן טכניקות נוספות הניגזרות כולן מהגישה ההתנהגותית.לעיתים חלק מהטיפול ההתנהגותי, עשוי להיות גם טיפול בהיפנוזה. ובמצבים מסויימים, אפשר לטפל גם בפסיכוטראפיה.היכן אפשר ללמוד עוד על הנושא, או לטפל בו.לא בטוח שכדאי ללמוד עוד ועוד. כי ככל שתקראי יותר, את עשוייה להסתבך באניטרפטציות אישיות.וזה לא יוביל אותך לשום מקום.לכן הדרך הטובה, היא לפנות למטפל ההמשתמש בטכניקות הללו בטיפול.איך אפשר לדעת? לשאול ביחה טלפונית אם הוא יכול לעזור לך בבעיות הספציפיות שלך. אם וכאשר את נפגשת עם מטפל, חשוב שתגדירי בשיחה, במה את רוצה לטפל.