בעיה של אחי

אדם 08

New member
בעיה של אחי

אני אפתח בזה שאני לא מצפה לייעוץ פסיכולוגי מלא לאחי, אני יותר מקווה לתגובות שלכם איך אני אמור ל"אכול" את ההתנהגות שלו או איך להגיב. אחי, חייל בן 19. מאז שהתגייס התחיל לאמץ כמה דפוסי התנהגות מוזרים. הוא חרד לנקיון - פוחד לנעול נעלים שדרכו על נמלים. באמבטיה - הוא מכסה את כל הרצפה במגבות. יש אמבטיה שפעם הוא ראה בה חרק ומאז לא נכנס אליה יותר. הוא שוטף ידיים בצורה כרונית כל הזמן. הוא תמיד מחפש לכסולכים על הסכו"ם, על הצלחת, באוכל. יש לו התקפי חרדה- אחרי שהוא משקר הוא מיד מתחרט ואומר- שקרתי. רע לי עכשיו. אפילו אם לא מדובר באמת בשקרים, אלא רק בחצי צחוק, או בהלצה. לדוגמא - אם מישהו שאל אותו איך עבר יום כיפור והוא אמר שהיה בסדר. הוא התחיל לאכול את עצמו וסיפר לכל המשפחה שהוא פוחד שמשתמע מהדברים שלו שהוא צם. למרות שהוא לא צם. דוגמא אחרת- אורחים מהמשפחה הגיעו לבית וראו תמונות שהוא צייר. אלה תמונות שהוא העתיק ממקור כלשהו באנטרנט. והוא אכל את עצמו שלא סיפר להם שזה מועתק, שמא יחשבו שזו יצירה שלו ואז הוא פוחד שזו כמו גניבה. יש לו אנטי מוחלט לכל דבר שאינו מקורי במאת האחוזים. חלק מהאנשים יגידו שזו לא הפרעה. אבל ההקצנה שלו היא ההפרעה. הוא לא מוכן שיהיה על המחשב שלו אפילו שיר אחד שירד באמיול. הוא לא מוכן ללבוש חולצות שקנו לו בחו"ל בשווקים (ואני לא מדבר על חולצות של חיקויים, אלא אפילו תוצרת מקומית של אותה מדינה). הוא הלך לקנות קבל חדש של אייפוד כי חשש ששני !! הקבלים שיש בבית הם מזוייפים כי הגיעו מהמזרח. הוא קורא כל יום בתנ"ך. אבל מצד שני סולד מההלכה. לדוגמא הוא לא מאמין בכל פסקי ההלכה אבל אובססיבי לקריאה בתנ"ך. אני אציין- ואני לא יודע למה, פשוט תחושה פנימית - שאחי הומו. אני לא שופט אותו בשום דרך. להיפך, אני בעצמי מבולבל מינית (ולא נכנס לזה עכשיו). אבל אני חושב שדווקא הנטייה המינית שלו היא שגורמת לו לבלבול ולחוסר מנוחה. הלוואי ויכלתי לשאול אותו על זה. אבל אני ממש מפחד - מהתגובה שלו ומהנזק ששיחה כ"כ טעונה יכולה לגרום לו אחי הלך לייעוץ פסיכולוגי לתקופה ארוכה. אבל הדבר לא עזר במיוחד. גם בתור ילד קטן הוא הלך לטיפול פסיכולוגי כשהיו לו חרדות ופחדים מלהיות לבד (זה בגלל שפעם הוא חיכה אחרי בית הספר שיקחו אותו ושכחנו את השעה לאסוף אותו) שוב, אני אודה לכל עזרה מבחינת איך אני צריך להתנהג או לעזור לו להבין לפעמים שהוא מגזים בהתנהגותו. אני פשוט חושב שזה יהיה בעוכריו כשהוא יגור עם אנשים זרים או בגיל מבוגר יותר (כיום הוא משרת בקרייה בבסיס פתוח). תודה מראש
 
הכי טוב, לדעתי, זה שתהיה שם בשבילו, תקשיב לו

תחבק כשצריך, אל תתערב אם זה מה שהוא מבקש ותנסה לעקוב אחרי ההתנהגות שלו לראות שזה לא נעשה יותר מסובך ומזיק. מה ההורים שלכם אומרים על זה?
 

אדם 08

New member
המריבות בנינו

הוא היה בטיפול פסיכולוגי עד לפני חודשיים שלושה. לא מדובר בעבר רחוק. ההורים שלי מודעים לבעיה שלו (אובחן OCD) פשוט גם הם וגם אחי היו מואכזבים מהטיפול הפיסוכלוגי שהוא עבר (כמה חודשים). בכל אופן- אני אישית מגיע איתו להרבה מריבות בגלל הסטרליות והסלידה שלו מזיופים ואני לא יודע איך להגיב או לאפק את עצמי מאותם ויכוחים ?
 

אופירA

New member
מנהל
חבל שאתה רב איתו

הפרעתו אינה קלה כלל וכלל, והוא זקוק לטיפול, שכפי שראיתם - לא קל למצוא טיפול טוב. הפרעה כפייתית אינה נשלטת ע"י השכל וההיגיון, וההתנהגות גורמת למתנהג סבל רב. אם תבוא אליו עם היגיון ותסביר לו שמעשיו/מחשבותיו אינם הגיוניים - אתה גורם לו עוול כפול ומכופל, משום שהוא אינו יכול להיפטר ממעשיו. אם הוא מסכים לטיפול, תתמקדו בטיפול - פסיכיאטרי ופסיכולוגי. העובדה שהטיפול לא הצליח, אינה מלמדת על כך שטיפולים אחרים לא יצליחו. הוא צריך ללמוד את הלקחים מהטיפול שלא הצליח, ולנסות כיוון אחר וקשר טיפולי אחר. אין דרך אחרת. גם תרופות מסוימות עשויות להיות לו לעזר בהתגברות על הדחפים, אבל אי אפשר להבטיח שיעזרו לו. צריך לנסות. הזנחה של המצב (+ הביקורת והשיפוט של אלו שמתווכחים איתו...) עלולה להיות החמרה. הטיפול צריך להיות אנטיתזה מוחלטת של ביקורת וחוסר קבלה, והוא צריך ללמד אותו לקבל את עצמו לא מושלם, ולכן להיות פחות זקוק לשלמות ולהגדרת עצמו כשלילי, שמתבטאת בהתנהגות הכפייתית.
 

efriend

New member
לא ציינת כמה זמן הוא היה בטיפול,

לטיפול פסיכולוגי לוקח זמן לפעול. אם הטיפול היה קצר זה לא מפתיע שהוא לא פעל. אני חושב שהבעיות האלה מחייבות טיפול פיסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי (תרופתי). אני לא מומחה לזה בכלל, כל מה שאני יכול לומר הוא שראיתי אנשים יוצאים מבעיות נפשיות קשות מבעיות לא פחות קשות ממה שאתה מתאר. ותרופות פסיכיאטריות יכולות להקל מאוד מאוד. לדעתי יש שני דברים שאתה יכול לעשות: 1. להשפיע עליו ככל שניתן שיפנה לטיפול - כלומר - אל תלחץ אבל תעודד בעדינות ובעקביות. 2. תקרא על OCD, ותהיה סבלני אליו. אני יודע כמה זה קשה, וכשזה נעשה קשה לך מדי, תתפוס קצת מרחק לכמה זמן ואז תחזור. במצב כזה זה יותר טוב מלריב לדעתי.
 

רוני12320

New member
עזרה לאחיך

נשמע שאחיך אכן זקוק לעזרה מקצועית. מעבר לזה שתהיה איתו ותקשיב לו, שזה באמת נורא חשוב. הוא קורא לעזרה וזקוק לתמיכה מקצועית ויפה שעה אחת קודם מאחר והפרעות מהסוג הזה עלולות להחמיר. אני מבין שטיפול פסיכולוגי לא התאים לו ולכן רציתי להפנות אותך למשהו שאני התנסיתי בו ועזר לי מאוד וזה טיפול קבוצתי. מדובר בקבוצה של בערך 10 אנשים שגם הם "מתמודדים עם החיים" כל אחד והסיבות שלו וביחד נותנים תמיכה אחד לשני. כל זה בליווי מנחה מקצועי שמכוון את המפגשים. מומלץ מאוד ויעיל מאוד. אתה יכול לכתוב בגוגל - קבוצות ולהגיע לארגון הזה שעוסק בטיפול/ייעוץ קבוצתי. שם הארגון - קהילת קבוצות. אם לא תמצא - אמצא את הטלפון עבורך. ייתכן שגם אתה תמצא את עצמך שם בנושא של הבלבול המיני. אני מאחל לשניכם הצלחה כי ניתן (וחייב) להצליח ואשמח לשמוע על התקדמות.
 
למעלה