בעיה רצינית

[משעמם היחידה]

בעיה רצינית

אנשים יש לי בעיה מאוד רצינית. אימצתי כלב לפני חודש פינצ'ר מעורב ... מתוק רצח... אני אוהבת אותו והכל אבל הבעיה שהוא עדיין לא יודע שעושים צרכים בחוץ.. מתי שאנחנו יוצאים בחוץ הוא לא עושה כלום ובבית חופשי... אני חיייבת לעשות משהו כי הבית מאוד מלוכלך ואני מפחדת שאמא שלי לא תרצה אותו יותר בגלל כל הריח שהוא עושה מהקקי שלו. אני חייבת לחנך אותו ולא יודעת איך.. ניסית לתת לו מכות קטנות אחרי שהוא עושה לצעוק עליו... וכלום... תעזרו לי לחנך אותו בבקשה

 

[אירנה3]

את יכולה בבקשה

לציין את הגיל של הכלב וכמה זמו היה במכלאות אם ידוע לך

 

[משעמם היחידה]

אז ככה... ואנשים תעזרו

אממ הכלב עכשיו בן 3 חודשים בערך... שהבאתי אותו היה בן חודשיים ואין לי מושג כמה זמן היה.. אני יודעת שהוא היה בבית ואז מסרו אותו לאימוץ...

 

[טריניטי23]

היי - לא מומחית אבל בעלת נסיון...

קודם כל, מזל טוב על הגור החדש. הבעיה שתארת בהחלט ניתנת לפיתרון ע"י חינוך, ואם זה לא עוזר, ע"י אילוף מקצועי. אנחנו הסתפקנו עם צוק (בן חצי שנה) בחינוך שלנו בלבד, וזה הספיק. דבר ראשון, קיבלנו בחנות החיות מין חוברות הדרכה שעזרו לנו מאוד וכדאי מאוד לשאול אם יש להם, וגם כאן באתרים השונים באינטרנט יש מאמרים מצויינים על חינוך לצרכים. כמה טיפים חשובים שעבדו אצלנו: אין מה לתת לכלב מכות או לצעוק עליו ובטח לא לדחוף את אפו לתוך הצרכים אחרי שכבר עשה וגילית את זה בדיעבד. הוא לא יקשר בין הצרכים בבית לבין הכעס. הדרך לגרום לו לקשר בין עשיית הצרכים והעובדה שזה אסור היא לתפוס אותו "על חם", וכאשר זה קורה, לא לתת לו להשלים את העניין בשקט, אלא לרוץ אליו ולצעוק לו "לא" ו-"אסור" וכו', להרים אותו (כל זמן שעוד אפשר מבחינת הגודל שלו) ולרוץ איתו החוצה. שם לשבח אותו, ללטף, להגיד "כלב טוב" וכו', ובמיוחד אם הוא ממשיך לעשות. אצלנו זה היה ממש תיאטרלי בהתחלה... כל עשיה בחוץ זכתה לכאלה שבחים שיכולת לחשוב שהכלב לפחות המציא תרופה לאיידס...

. אבל נראה לי שזה פעל. בנוסף ממש חיכינו שינסה לעשות בבית כדי שנוכל לעבוד איתו על העניין הזה. בבקשה בלי מכות, זה לא תורם לכלום, ודיבור בטון תקיף יכול לעשות את העבודה. הכלב עוד צעיר, ובגיל כזה הוא לומד לאט לאט לשלוט בשרירים שלו, שגם הם לא לחלוטין מפותחים. לכן לפעמים פשוט בורח להם פיפי... במיוחד בזמן התרגשות. חשוב חשוב חשוב - להוציא כמה שיותר פעמים ביום בתקופה זו, וכמובן, לשבח על כל יציאה שמתרחשת בחוץ. אנחנו הוצאנו אותו קרוב ל-8 פעמים ביום, כשפעם אחת ב-12 בלילה, ופעם אחת ב-6 בבוקר. עם כל הקושי זה השתלם, כי בלילה הוא לא היה עושה. למדנו גם את הזמנים שלו וגילינו כשהוא היה ממש פצפון שאחרי כל ארוחה לוקח לו בדיוק 20 דקות לקקי. טוב, זה השתנה מאז. צריך המוווווווווווווווון סבלנות ואהבה, אבל זה כל כך שווה את זה. בבקשה לתקן אותי אם משהו לא נכון, או סתם להוסיף אם רוצים. בהצלחה, טריניטי ואבא של צוק.

 

[enbalush]

הכי חשוב לא לכעוס עליו לאחר מעשה

כי הוא לא יקשר בין הכעס שלך לבין מה שהוא כבר עשה מזמן... כשהוא עושה בחוץ כדאי לתת לו חיזוק חיובי ישר, לטיפה, מילה טובה או משהו קטן שהוא אוהב לאכול. אם תצאי איתו 6 פעמים ביום או 10 דקות לאחר הארוחה, הוא ייגמל, ניתן גם להגביל את המקום שהוא נמצא ולכסות בעיתונים ולצמצם מדי כמה ימים את העיתונים עם ריח השתן ובסוף התהליך הוא יבין שמשתינים רק על העיתונים ואז את יוצאת עם העיתון החוצה אני מצרפת לך מדריך לגור החדש, בהצלחה. כל הכלבים לומדים לעשות בסוף בחוץ, אל תתיאשי.