בעיה רצינית
אז הכל התחיל בעצם כשאני והוא הכרנו.
הייתה לנו זוגיות מושלמת וממש הייתי מאוהבת עד מעל הראש. מהרגע שנפגשנו בעצם כבר ידענו שאנחנו רוצים
עתיד ביחד. ובאמת הייתה מערכת יחסים מהממת.
אז מה בעצם הבעיה?
ההורים שלו.אז בהתחלה הייתי מגיעה אליו הביתה כל יום ונשארת לישון אצלו לפחות פעמיים בשבוע וזה לא היה נראה כאילו זה מפריע להורים שלו,
אבל הם אף פעם לא היו מדברים איתי. רק אומרים היי וביי ולא יותר מזה.
אבא שלו היה נראה כאילו לא כל כך איכפת לו ממני, אבל על אמא שלו ממש ראו שהיא לא אוהבת אותי בכלל.
הם אף פעם לא ניסו בעצם לדבר איתי או להתחבר אליי, וכשהיו רוצים לדעת עליי דברים כגון מה אני עושה בחיים ואיפה אני עובדת,
הם לא היו באים ושואלים אותי אישית אלא היו שואלים את החבר.
לאחר שהבנו שהמערכת יחסים שלנו באמת רצינית, החלטנו לעבור לגור ביחד.
כשמצאנו דירה ,המשפחה שלי נורא שמחה בשבילינו וניסו לעזור לנו בהכל, אבל כשהוא הודיע להורים שלו שהוא עוזב את הבית
פה התחיל כל הבלאגן בעצם.
הם התחילו להגיד לו שהוא עושה טעות שהוא עובר איתי, כי אין לי שום השכלה (לא סיימתי תיכון ולא הוצאתי בגרות בגלל כל מיני בעיות שהיו
לי בעבר וכמו כן לא עשיתי צבא בגלל אותן הבעיות)
הם קיללו אותי ואמרו לו שמה שאני יודעת לעשות זה רק לפתוח רגליים, שאני מנצלת אותו בשביל הכסף שלו,
ושלבסוף הוא יראה שהם צדקו כי אני אעזוב אותו ואלך למישהו אחר, ואמרו שהם לא רוצים לראות אותי יותר בבית שלהם.
הם ניסו אפילו להפריד בינינו ופשוט כל הזמן היו אומרים לו שהוא חייב להפרד ממני.
ממש שכנעו אותו בצורה לא יפה להשאר בבית רק לא לעבור איתי.
היה מאוד פוגע לדעת שככה הם מדברים עליי כשבעצם הם לא מכירים אותי ולא יודעים עליי שומדבר!
זה השפיע עליו מאוד ובגלל שהוא לא רצה להתנתק מההורים ולהרוס את היחסים איתם , החלטנו שנחכה עם המעבר דירה עוד מספר חודשים.
המשכנו את הקשר כרגיל, היינו נפגשים רק בחוץ כי הוא הרגיש שהוא עדיין לא מוכן להכיר את ההורים שלי, ואליו לא באנו כי ההורים שלו הבהירו
את עצמם טוב מאוד שלא רוצים שהרגל שלי תדרוך בבית שלהם.
ככה במשך מספר חודשים היינו נפגשים בחוץ יוצאים לסרטים, מסעדות ומנסים להמשיך את הקשר כאילו כלום לא קרה, לא רצינו שזה ישפיע עלינו.
לאחר כמה זמן גילינו שאנחנו בהריון .
המשפחה שלי שמחה ותמכה בנו מאוד למרות שאנחנו נורא צעירים כדי להיות הורים.
הוא הכיר את המשפחה שלי גם כן והתחבר אליהם מאוד.
אבל פשוט הבנו שאין לנו איך לספר את זה להורים שלו בינתיים והחלטנו לחכות.
מן הסתם שישר התחלנו לחפש דירה והבנו שהפעם גם אם ההורים שלו ירצו וגם אם לא, אנחנו נעבור.
ברגע שהוא שוב הודיע להם על העזיבה מהבית הם עשו לו בלאגן ענק ופשוט העיפו אותו מהבית.
הוא עבר אליי וגרנו תקופה עם ההורים שלי עד שמצאנו דירה.
כרגע אנחנו כבר כמה חודשים גרים בדירה משלנו, אני בחודש ה6 להריון.
ההורים שלו קיבלו נורא קשה את המעבר דירה שלו וזה פשוט מגיע למצב שבכל שיחת טלפון שלהם הם מתקשרים
ומבקשים ממנו לחזור הביתה רק שלא ימשיך איתי את הקשר!
אמא שלו בכל יום חוזרת על אותם הדברים.. שאסור לו להתחייב אליי, ושאין מצב בחיים שהוא יתחתן איתי.
היא מזכירה לו בכל פעם שאין לי השכלה ושאיתי אין לו עתיד טוב ( חשוב לציין שהוא בעצמו לא הלך ללמוד ופשוט בחר לו מקצוע לחיים, שההורים שלו לא מתחברים אליו)
החלק הכי חשוב בסיפור הוא שאני גויה.
והם ממשפחה של יהודים. לבן זוג שלי זה לא משנה כלל מאיזו דת ומאיזה מוצא אני באה,
אבל אמא שלו בכל פעם מזכירה לו שאני גויה, ושזה אסור וממש משווה אותי לערבים מהשטחים( אני לא מוסלמית)
ואומרת שאני נאצית.
אני רוצה לציין שהם לא משפחה דתית ואבא שלו אפילו לא שומר שבתות וחגים ואוכל לא כשר.
אמא שלו היחידה בכל המשפחה שזה כל כך מפריע לה.
זה כואב ופוגע לשמוע ממנה מילים כאלה, היא מנסה להרוס לנו את הזוגיות ואנחנו פשוט לא מסוגלים לספר להם שעוד 3 חודשים
עומד להוולד להם נכד.
היא גם תמיד הייתה אומרת לו שיזהר לא להכניס אותי להריון כי אם זה יקרה היא פשוט תתאבד.
אני לא יודעת עד כמה היא התכוונה למה שאמרה אבל מהמילים הללו אפשר להבין איזה סיוט זה בשבילה.
אני פשוט בדכאון נוראי כי זה לא נפסק וזה נמשך כבר המון המון זמן, הכל יכול להיות שקט למשך שבוע, שבועיים ואז שוב במשך כמה ימים חפירות בטלפון
על זה שאסור לנו להיות ביחד ושהוא חייב לעזוב אותי ולחזור הביתה.
אני ממש צריכה עצה ומאוד מקווה שכאן יוכלו לעזור לי ....
אז הכל התחיל בעצם כשאני והוא הכרנו.
הייתה לנו זוגיות מושלמת וממש הייתי מאוהבת עד מעל הראש. מהרגע שנפגשנו בעצם כבר ידענו שאנחנו רוצים
עתיד ביחד. ובאמת הייתה מערכת יחסים מהממת.
אז מה בעצם הבעיה?
ההורים שלו.אז בהתחלה הייתי מגיעה אליו הביתה כל יום ונשארת לישון אצלו לפחות פעמיים בשבוע וזה לא היה נראה כאילו זה מפריע להורים שלו,
אבל הם אף פעם לא היו מדברים איתי. רק אומרים היי וביי ולא יותר מזה.
אבא שלו היה נראה כאילו לא כל כך איכפת לו ממני, אבל על אמא שלו ממש ראו שהיא לא אוהבת אותי בכלל.
הם אף פעם לא ניסו בעצם לדבר איתי או להתחבר אליי, וכשהיו רוצים לדעת עליי דברים כגון מה אני עושה בחיים ואיפה אני עובדת,
הם לא היו באים ושואלים אותי אישית אלא היו שואלים את החבר.
לאחר שהבנו שהמערכת יחסים שלנו באמת רצינית, החלטנו לעבור לגור ביחד.
כשמצאנו דירה ,המשפחה שלי נורא שמחה בשבילינו וניסו לעזור לנו בהכל, אבל כשהוא הודיע להורים שלו שהוא עוזב את הבית
פה התחיל כל הבלאגן בעצם.
הם התחילו להגיד לו שהוא עושה טעות שהוא עובר איתי, כי אין לי שום השכלה (לא סיימתי תיכון ולא הוצאתי בגרות בגלל כל מיני בעיות שהיו
לי בעבר וכמו כן לא עשיתי צבא בגלל אותן הבעיות)
הם קיללו אותי ואמרו לו שמה שאני יודעת לעשות זה רק לפתוח רגליים, שאני מנצלת אותו בשביל הכסף שלו,
ושלבסוף הוא יראה שהם צדקו כי אני אעזוב אותו ואלך למישהו אחר, ואמרו שהם לא רוצים לראות אותי יותר בבית שלהם.
הם ניסו אפילו להפריד בינינו ופשוט כל הזמן היו אומרים לו שהוא חייב להפרד ממני.
ממש שכנעו אותו בצורה לא יפה להשאר בבית רק לא לעבור איתי.
היה מאוד פוגע לדעת שככה הם מדברים עליי כשבעצם הם לא מכירים אותי ולא יודעים עליי שומדבר!
זה השפיע עליו מאוד ובגלל שהוא לא רצה להתנתק מההורים ולהרוס את היחסים איתם , החלטנו שנחכה עם המעבר דירה עוד מספר חודשים.
המשכנו את הקשר כרגיל, היינו נפגשים רק בחוץ כי הוא הרגיש שהוא עדיין לא מוכן להכיר את ההורים שלי, ואליו לא באנו כי ההורים שלו הבהירו
את עצמם טוב מאוד שלא רוצים שהרגל שלי תדרוך בבית שלהם.
ככה במשך מספר חודשים היינו נפגשים בחוץ יוצאים לסרטים, מסעדות ומנסים להמשיך את הקשר כאילו כלום לא קרה, לא רצינו שזה ישפיע עלינו.
לאחר כמה זמן גילינו שאנחנו בהריון .
המשפחה שלי שמחה ותמכה בנו מאוד למרות שאנחנו נורא צעירים כדי להיות הורים.
הוא הכיר את המשפחה שלי גם כן והתחבר אליהם מאוד.
אבל פשוט הבנו שאין לנו איך לספר את זה להורים שלו בינתיים והחלטנו לחכות.
מן הסתם שישר התחלנו לחפש דירה והבנו שהפעם גם אם ההורים שלו ירצו וגם אם לא, אנחנו נעבור.
ברגע שהוא שוב הודיע להם על העזיבה מהבית הם עשו לו בלאגן ענק ופשוט העיפו אותו מהבית.
הוא עבר אליי וגרנו תקופה עם ההורים שלי עד שמצאנו דירה.
כרגע אנחנו כבר כמה חודשים גרים בדירה משלנו, אני בחודש ה6 להריון.
ההורים שלו קיבלו נורא קשה את המעבר דירה שלו וזה פשוט מגיע למצב שבכל שיחת טלפון שלהם הם מתקשרים
ומבקשים ממנו לחזור הביתה רק שלא ימשיך איתי את הקשר!
אמא שלו בכל יום חוזרת על אותם הדברים.. שאסור לו להתחייב אליי, ושאין מצב בחיים שהוא יתחתן איתי.
היא מזכירה לו בכל פעם שאין לי השכלה ושאיתי אין לו עתיד טוב ( חשוב לציין שהוא בעצמו לא הלך ללמוד ופשוט בחר לו מקצוע לחיים, שההורים שלו לא מתחברים אליו)
החלק הכי חשוב בסיפור הוא שאני גויה.
והם ממשפחה של יהודים. לבן זוג שלי זה לא משנה כלל מאיזו דת ומאיזה מוצא אני באה,
אבל אמא שלו בכל פעם מזכירה לו שאני גויה, ושזה אסור וממש משווה אותי לערבים מהשטחים( אני לא מוסלמית)
ואומרת שאני נאצית.
אני רוצה לציין שהם לא משפחה דתית ואבא שלו אפילו לא שומר שבתות וחגים ואוכל לא כשר.
אמא שלו היחידה בכל המשפחה שזה כל כך מפריע לה.
זה כואב ופוגע לשמוע ממנה מילים כאלה, היא מנסה להרוס לנו את הזוגיות ואנחנו פשוט לא מסוגלים לספר להם שעוד 3 חודשים
עומד להוולד להם נכד.
היא גם תמיד הייתה אומרת לו שיזהר לא להכניס אותי להריון כי אם זה יקרה היא פשוט תתאבד.
אני לא יודעת עד כמה היא התכוונה למה שאמרה אבל מהמילים הללו אפשר להבין איזה סיוט זה בשבילה.
אני פשוט בדכאון נוראי כי זה לא נפסק וזה נמשך כבר המון המון זמן, הכל יכול להיות שקט למשך שבוע, שבועיים ואז שוב במשך כמה ימים חפירות בטלפון
על זה שאסור לנו להיות ביחד ושהוא חייב לעזוב אותי ולחזור הביתה.
אני ממש צריכה עצה ומאוד מקווה שכאן יוכלו לעזור לי ....
