בעיה קטנה
במשך שנה וחצי הייתי מאוהבת קשות בחברה טובה ואף פעם לא הייתי נשית במיוחד אבל האהבה הזאת והקשר עם הילדה הוציאה את הבוציות שלי עוד יותר (לא במובן הסטראוטיפי של בוצה כמו שיער קצוץ ומעיל עור), כי היא כל כך יפה ונשית ושברירית.מקווה שהבנתם מה רציתי להגיד. היום אני כבר לא בקשר איתה והתגברתי סופית על זה שהיא ניתקה איתי קשר (חברה הכי טובה...) אבל הבוציות נשארה. יש לי חבר חדש עכשיו ואני מפחדת שזה ירתיע אותו.כי אני מניחה שהוא רוצה להיות בתפקיד ה"גבר" ביחסים...הכוונה לדומיננטיות..או כל מני מחוות קטנות (הוא לא אמר כלום ואנחנו ממש קצת כזוג -כמעט שבוע (היינו ידידים כבר שנתיים כמעט) זה פשוט משהו שתפסתי אותי בו וזה הפחיד אותי). זה לא שהוא גברי במיוחד אבל נראה לכם שזה יכול להאיים עליו? השאלה:האם הפחד מוצדק...ומה אני עושה עם זה... האמת אין לי מושג מה השאלה...הייתי צריכה להוציא את זה..אני ישמח אם תגיבו..
במשך שנה וחצי הייתי מאוהבת קשות בחברה טובה ואף פעם לא הייתי נשית במיוחד אבל האהבה הזאת והקשר עם הילדה הוציאה את הבוציות שלי עוד יותר (לא במובן הסטראוטיפי של בוצה כמו שיער קצוץ ומעיל עור), כי היא כל כך יפה ונשית ושברירית.מקווה שהבנתם מה רציתי להגיד. היום אני כבר לא בקשר איתה והתגברתי סופית על זה שהיא ניתקה איתי קשר (חברה הכי טובה...) אבל הבוציות נשארה. יש לי חבר חדש עכשיו ואני מפחדת שזה ירתיע אותו.כי אני מניחה שהוא רוצה להיות בתפקיד ה"גבר" ביחסים...הכוונה לדומיננטיות..או כל מני מחוות קטנות (הוא לא אמר כלום ואנחנו ממש קצת כזוג -כמעט שבוע (היינו ידידים כבר שנתיים כמעט) זה פשוט משהו שתפסתי אותי בו וזה הפחיד אותי). זה לא שהוא גברי במיוחד אבל נראה לכם שזה יכול להאיים עליו? השאלה:האם הפחד מוצדק...ומה אני עושה עם זה... האמת אין לי מושג מה השאלה...הייתי צריכה להוציא את זה..אני ישמח אם תגיבו..
בשחר המאה ה-21 לא כל הגברים חייבים להיות סופר דומיננטיים, כמו שלא כל הנשים הן כנועות, ובכל מקרה מערכת יחסים שבה מותר קצת להחליף תפקידים נשמעת לי יותר בריאה מבחינה נפשית מאשר מערכת יחסים שבה אנחנו מקובעים מההתחלה. אז אני לא אומר שאת צריכה בכוח להשתדל להחזיק אותו קצר בכל דבר ולהיות הכי קשוחה בעולם
