בעיה עם מתבגרת

[ניקולוזההכל2]

בעיה עם מתבגרת

המתבגרת שלי היא בת 17 ויש לה תופעה כזאת שהחדר שלה מאוד מבולגן ברמה קשה מאוד למשל בגדים מפוזרים על כל הריצפה,השולחן והמיטה ובנוסף יש המון כלים שנשארו כאשר היא אוכלת בחדרה,המון לכלוך ובלגן וספרי לימוד שזרוקים גם הם על הרצפה.
התופעה הזו כבר נמשכת שנתיים וכל פעם שאני מבקשת ממנה לסדר היא עונה לי "בסדר,אני אסדר" ומעבר לכך שום דבר לא קורה
אני לא יודעת מה לעשות עם התופעה הזו ואולי זה מראה משהו על המתבגרת שלי,מה לעשות?
תודה רבה לכל העונים והעונות

 

[תפו ופוזה]

ברוכה הבאה למועדון

מיד ימהרו אחדים כאן לומר לך שזה החדר שלה וזה לא עניינך.
אני סובלת "מאותה מלחמה" כבר 10 שנים. אצלי הוא בן 25
יש מעט מאוד פעמים שאני זוכרת שהוא סידר מיוזמתו.

כאשר אני מבקשת להשיב את הכלים
ואת הבגדים המלוכלכים וכו... הוא עונה שהוא יעשה את זה בקצב שלו ולא בהתאם לדרישה שלי...

כן זה לא קל לי בתור מי שמנקה את הבית ושומרת עליו לראות את זה.
יש פעמים שאנו מגיעים לעמק השווה ויש פעמים שאני או אביו נשברים ומנקים ומסדרים...

"לא קלה היא לא קלה דרכנו... "
קבלי חיוך וחיבוק.

 

[נומלה]

את מסדרת את החדר לגבר בן 25????

 

[תפו ופוזה]

אני לא

נכנסת אוספת כביסה ויוצאת.
אם בעלי נשבר הוא מסדר.
רוב ניקיונות הבית הם של בעלי.

 

[גילור]

אוספת כביסה? למה? ה"ילד" לא יכול לזרוק את

הכביסה שלו לסל/למכונה בעצמו?

 

[תפו ופוזה]

יכול גם יכול

 

[רבקה6]

אני הכי לא "אמפטית" בנושא...

אני מבינה שמאד חשוב לך הנושא. אם לא - תעבירי. שתחיה בזוהמה.
אם כן-תני לה דד ליין. מחר ב10 בבוקר מסדר המפקד ומה שלא עומד בתקן עף לפח.
יהיו גיחוכים. היא תגיד בסדר בסדר. להאמין לך?? בחיים לא. מחר בעשר גשי עם שקית זבל גדולה. כל מה שזרוק - לשקית. יהיה הלם. אח"כ צעקות "זה החדר שלי!!! מה את נוגעת!!!...את לא מדברת. את דיברת מספיק. קחי את השקית וצאי מהחדר. יהיה בכי וכעס וכל הקאמרי...את לא מדברת. את כבר דיברת מספיק. ואז תסתובבי ותגידי "תוך חצי שעה או החדר מתוקתק ואז אחזיר לך הכל-או שהשקית הולכת לפח.
תראי איך תוך 10 דקות גג הכל מתוקתק. תוך כדי מילמולים...וצעקות...ואומללות...אבל הכל יהיה מתוקתק ואז תחזירי לה עם אמירה ברורה שבפעם הבאה לא יהיה לה חצי שעת חסד.
אצלנו זה עבד יופי. זה אולי לא "הורי"...אבל זה עובד.
ר/

 

[Simply Be]

ואיי את מפקדת קשוחה חביבי

 

[Simply Be]

במחשבה שנייה

היו מצבים שגם אני הייתי כך

 

[רבקה6]

אם לא הייתי כזו...שישה ילדים...הייתי חיה

בחיריה!!!

 

[אימם]

אני עם שניים ונשברת לפעמים

ונכנסת ואוספת את הדברים צ'יק צ'ק כי זה יותר קל לי מלהתווכח שוב ושוב
אבל אני מורידה בפנייך את הכובע

 

[נומלה]

זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם חמותי פעם

אחרי שהיא הסבירה לי שיש בלגן בחדר של הילדים והודיעה לי שאצל הבן שלה החדר היה מסודר בגילם. כששאלתי אם הוא סידר את החדר (משהו לא סביר לדעתי) היא הודיעה לי שברור שלא! לא היתה לה סבלנות לחכות שהוא יסדר אז היא סידרה לו. מצטערת. יש כאן גם יחסים עם כלתי לעתיד (הדמיונית כרגע) שאני צריכה לשמור! אני רואה את זה כאחד מתפקידי לחנך להחזרת כלים למטבח, מקלחת פעם ביום (לפחות), לבישת בגדים לא מסריחים, החלפת מצעים פעם בשבוע באופן עצמאי ועוד כאלה.

 

[אימם]

השאלה האמיתית שעולה מתוך דברייך היא...

והיום???!!החצי שלך כבר מסדר את החדר?

בתחילת נישואיי, כשחמותי ראתה שהבן זוג מדיח כלים או חלילה עושה עבודות בית...לא היססה וישר אמרה לו שהוא לא צריך לבצע עבודות בית.
במילים אחרות, קיבלתי גבר שלא ידע לבשל, לסדר ולנקות....והיום אפשר לומר שהוא עושה הכל. אף פעם לא מאוחר

 

[נומלה]

תלוי

כשהוא חוזר מנסיעות הוא שם את הדברים לכביסה ומפרק מהר (גם כי הוא יודע שזה משגע אותי וגם...). לפני שמגיעה העוזרת הוא אוסף את הדברים שלו. בלנקות הוא חלש אבל הפנים מזמן שמכיוון שזה לא התפקיד שלי לנקות אחריו, תמיד צריך תקציב לעוזרת. בנושא הדחת כלים יש לנו קונצנזוס מאז שגרנו ביחד בתור חברים. מדיח היה אולי הדבר הראשון שקנינו במשותף. ו... גם אני התגמשתי עם השנים. בענין בישול אני לוקחת קרדיט מלא על כך שלימדתי אותו ששום ספר בישול לא יותר מסובך מהספרים שהוא קורא בעבודה ולכן הוא מבשל כיום ללקק את האצבעות.

אבל זה לא אומר שכלתי (הוירטואלית לגמרי) צריכה לסבול את השטויות האלה! היא תקבל גבר שיודע בישול בסיסי (אם כי קצת חדגוני לאור ההעדפות שלו באוכל כרגע), יודע לנקות רצפה ושרותים (לא שהוא עושה את זה כל יום אבל לימדתי אותו), יודע להפריד כהה ובהיר לפני שמכניס למכונה, ולתלות כך שלא צריך לגהץ אחרי. בקיצור, היא תצטרך סיבה אחרת לא לסבול אותי (לא שחסר)

 

[אחותו של שקספיר]

כנראה שהחינוך בכל זאת עוזר

הבן הגדול שלי חי עם חברתו.

הוא מעולם לא היה סמל לסדר וארגון,


היא לעומתו -שיא הבלגאן (ולדעתי גם אי ניקיון,מעבר לניקיון אישי)

גרו בדירת חדר- הסיבה לבלאגן הייתה מעט מקום יחסית לכמות האנשים החפצים והבגדים.

עברו לדירה יותר גדולה-- ועדיין אי אפשר למצוא מקום לשבת על כסא, שלא לדבר על החתול משיר הפרווה על הכול....

הוא הפך להיות האיש המסודר והמבוגר האחראי בזוגיות שלהם.

אבל הוא יוצא מדעתו מהבלגאן שלה.

(נראה איך זה יתפתח).

 

[אימם]

אנשים משתנים....

כשהם בבית משלהם ואין מי שינקה ויסדר אחריהם....
אם יש להם דוגמא של שיתוף פעולה בין בני הזוג בבית בענין, זה מה שיעשו כשיגורו עצמאית...או שלא

לפעמים גם בן הזוג "מחנך"...

 

[Simply Be]

גדולל

זה בדיוק מה שאני אומרת לבנים שלי כשהם עוזרים במטלות הבית
"האשה שתהיה לך עוד תודה לי"

 

[BrightEye]

הכי טוב לקבוע איתה יום שנוח לשתיכן

שבו את תעזרי לה להכנס לסדר.
לפעמים מה שקשה זה לקבל את ההחלטה - עכשיו...

 

[נומלה]

הפתרון שלי חצי דרך

ראשית אם היא לא מחזירה כלים מלוכלכים לא לתת לאכול בחדר. אני מבינה שזה משהו שצריך לחנך מגיל צעיר אבל תמיד אםשר להודיע שזה החוק בבית ולהתחיל להגיש לה בארוחות את הכלים המלוכלכים שלה. באופן אישי הייתי אוכפת את ענין הלכלוך מסיבות הייגינה ומשאירה את אי הסדר על כנו.

 

[אחותו של שקספיר]

אצלי אין חצי דרך בנושא סדר וניקיון

כבת להורים ייקים, ירשתי קצת מהכפייתיות בנושא , הכול יחסי כמובן.

מבחינתי הבית הוא "שלי"

גם החדרים "שלהם" נמצאים בבית "שלי"

במגירות שלהם,בארונות שלהם שיאגרו מצידי את המטבעות של סבא של אנטיוכוס

אבל בשטח הרצפה -יהיה רק ריהוט.

בגדים נקיים יוכנסו לארון (טוב, לא מייד, בטווח של יום-יומיים...)

מלוכלכים-לכל ילד שמתי אוגר כביסה בחדרו,

כל מה שאני מוצאת ללא ייעוד- מוצא את מקומו באוגר הכביסה.

אוכל- בפינת האוכל ובמטבח.

אוכל בחדרים מבחינתי, הזמנה לכל עכברושי השכונה (ויש חבורה שלמה) להגיע למסיבה.

רמת הסובלנות שלי ללכלוך היא אפס.

רמת הסובלנות שלי לבלאגן קרובה לקודמת.

לא מאמינה ב"לא מלוכלך אצלי רק לא מסודר" כי כשלא רואים את הרצפה---אי אפשר לדעת.

אמא לא נחמדה ולא ידידותית למשתמש כמדובר בבלגאן.