בעיה עם המתבגרת

[תלושה1]

בעיה עם המתבגרת

יש לנו בת בכיתה ט (בת 15) שלא מרוצה מבית הספר שלה, אנחנו שייכים לקהילה מסוימת ולכן זה בית הספר שמצאנו ראוי לנו ולסיגנון חיינו. כל כמה זמן יש ריב בנוגע לזה היא רוצה לעבור לבית ספר אחר שלא מתאים לסגנון החיים שלנו. בפעם האחרונה שהעניין התפרץ
היא טוענת שאנחנו מחליטים לגבי הכל ואין לה מקום לדעות שלה ולטעם שלה (בעיקר בלבוש( אני אומרת לה שיש הגבלות אבל סך הכל היא בוחרת לה את הבגדים שמוצאים חן בעיניה. אנחנו אובדי עיצות. מגיל קטן היא אנטי מסגרות.. והיא שונאת את כל המורים.. וטוענת שכולם נגדה. בשיחה עם סגנית המנהלת היא אמרה שמאוד נזהרים איתה.. וממש נוהגים בה בעדינות כי יודעים שקשה לה במסגרת . אנחנו יודעים שאם נעביר אותה בית ספר זה יביא בעיות אחרות... שיהיה קשה לנו יותר להתמודד איתם. למישהו יש רעיון מה עושים?
תודה

 

[יעל ניסן]

כן

להזכיר לה שאתם באמת ההורים ובאמת מחליטים לגבי סגנון החיים שלכם ואיך לנהל את הבית.
"אנטי מסגרות" ו"כולם נגדה" זה לא רק בית ספר אלא גם אתם
כלומר, שהיא לא מפלה בין מי שהיא לא סובלת.

לדעתי, צריך פחות להיזהר איתה ויותר להיות ברורים. הזהירות שלכם משדרת הססנות, ואיפה שיש הססנות היא מניחה שהיא יכולה להחליט. נסו פחות לפחד ממנה, ולהראות לה מה היא מחליטה ומה אתם.
למשל: לבוא עם 2 אופציות למסגרות (זו שעכשיו ולמשל פנימיה) ושהיא תחליט בין השניים האלה שאתם בחרתם. לתחום את גבולות ההחלטה ובו"ז לתת לה להחליט ולכבד את ההחלטות שלה.

מכירה את זה

 

[תלושה1]

מבחינת בעלי

הוא מיואש וחסר סבלנות לכל הנושא... והוא דוגל בלהוציא מהבית לפנימייה מה שבעיני לא ממש בא בחשבון. באופן עקרוני אפשר להעביר אותה בית ספר אבל שם יהיו בעיות אחרות.. של רצון להיות כמו כולם שם.
הסברנו שוב ושוב שיש דברים שאנו ההורים מחליטים והיא רואה בזה כחוסר התחשבות בה ובטעם שלה. אולי אפשר לתת דוגמאות של דברים שהיא כן יכולה להחליט ? חוץ מנושא בית הספר.

 

[עפרה מהודר]

מותר לשאול

מה העניין שעומד מאחורי המסגרת, הקהילה וסגנון החיים?
האם מדובר על ענייני דת?

 

[תלושה1]

חיובי

 

[עפרה מהודר]

חשבתי כך...

תשמעי: דת, כמו שאת יודעת, זה לא רק עניין של לבוש או של קהילה. דת זה עניין של אמונה.
אמונה, בניגוד לבגדים, זה עניין פנימי.
כל זמן שבתכם קטינה, אתם יכולים במידה מסוימת להגביל אותה מבחינת הבגדים והמסגרת החינוכית.
כשהיא הייתה ילדה קטנה, יכולתם לכפות עליה את החלטותיכם.
ככל שהיא גדלה, זה נעשה קשה יותר, טכנית.


נשאלת השאלה:
אם הבעיה היא לא בבגדים, אלא באמונה, האם הלחץ שלכם באמת יפתור אותה?
הרי היא עברה כבר אפילו את גיל המצוות.

 

[תלושה1]

לגבי האמונה

אני יודעת כבר שהיא לא מאמינה וזה משהו שבאמת אין מה לעשות נגדו, אבל כל עוד היא קטינה שגרה בבית מצופה ממנה לשמור על המסגרת כמו שהיה עד עכשיו. וזה אומר גם לבוש. אני מצפה ממנה ללכת בצורה שמכבדת את הוריה ואת המשפחה .
אנחנו זוג מעורב, ואני בתחילת הדרך לקחתי על עצמי דברים מסוימים שהיו חובה מצד בן הזוג הדתי. אז אולי הילדים לא קיבלו בבית מספיק חיזוקים בנושא הדתי. ואולי זאת הסיבה .
תודה על התגובות.

 

[עפרה מהודר]

בבקשה.

אני מבינה מהשאלות שלך מה את מצפה. רק אני רואה שהבת שלך לא עושה מה שאת מצפה.
ועכשיו השאלה היא, מה את עושה עם זה הלאה.

אני מבינה שאת לקחת על עצמך מחויבות כלשהי כלפי בן הזוג.
העניין הוא שבתך כבר בת 15, ויש לה דעה משלה.
את אומרת שהיא לא מאמינה.

האם הלחץ עליה להתיישר, חיצונית, לפי הציפיות שלכם, זה באמת מה ש"יישר" אותה?
או שזה רק יעשה לה יותר אנטי, והיא תקצין לכיוון השני?


אני יכולה לספר לך שאני חילונית, ושולחת את הבן שלי לבית ספר ממלכתי דתי.
למה? כי שם יותר טוב לו. שם הוא יותר רגוע ולומד יותר טוב.
אז אני משלמת את המחיר בבית.