בעיה נחבאת,

בעיה נחבאת,

האם עלי להשיב לו כן, או לא? הרי יש לי את הכל איתו- רק חסרה אהבה. אבל יש את כל השאר- משיכה , יופי, אהדה, הערכה,-האם עם זה אוכל להסתדר ולהביא ילדים לעולם וכל השאר? האם בכלל אני רוצה ילדים איתו... אבל איתו אני רגילה להיות כבר מעל שנתיים יחד.. ועכשיו הגיעה השאלה המכרעת.. ואני? אנני יודעת... ונותרו לי עוד יום וחצי להשיב...והמצב מבלבל ומפחיד... ורדה רזיאל היתה גוערת בי ונוזפת בי ואומרת לי שאני טיפשה קטנה ואולי אפילו סוטה (היא מפחידה אותי) והיתה מיעצת לי לזרוק.... אבל אני רוצה להיות שקולה ובזהירות רבה להחליט האם.. לקחת את "עסקת החבילה " הזו ולהתחתן וזהו.- וכך גם יגמרו השאלות של הדודות הטיפשות. או להשאר לבדי בגילי (30) ולהאבק מול העולם הקשה, הבדידות, והפחדים. סתם שאלה....
 

ליידילי

New member
סתם?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!

מה בדיוק "סתם" פה? יותר משאת שואלת נחבאת את שואלת היפוטטית. באשר עלייך לשאול קודם כל את עצמך את כל השאלות שהצגת כאן. ובמיוחד עליך לשאול עצמך בפרוטרוט מהו שנחבא באמירה "כל השאר". ועוד כמה... כמו: מה פירוש "רק חסרה אהבה"...? כלומר: כך למן הרגע הראשון? או שמא כוונתך ללהט ולריגוש של ההתאהבות? ואם לא לאלו, אזי למה כן? או במלים אחרות מהי אותה "אהבה חסרה" שאת מדברת עליה? את אומרת שיש משיכה ויופי אהדה והערכה... מהו אם כך המרכיב שחסר? ומה זה "איתו אני רגילה להיות"... שנתיים הינן רק חלק קטן משנותייך. לדודות, (טפשות או לא) לא צריך להיות שום מקום במשוואה הזו שאת רוצה לפתור. וגם לא לגב´ רזיאל. (שהגורם היחיד לפחדך ממנה יכול להיות רק זה שהיא מעצימה איזשהו קול פנימי שלך שאת מנסה להשתיק). ואפילו לא לגילך. (למרות שאני, ככל אחת יכולה להבין את הלחץ. ועדיין סבורה שהלחץ הזה הינו שיקול זר, שצריך לנטרל אותו - דרך אחת לעשות זאת הינה לשאול את עצמך אם היית עונה "כן" אילו היית בת 25 או אם זו "ברירת מחדל"). הרבה "אימים " השחלתי פה... אז אם לנסות בכל זאת לסייע בידך, אומר לך זאת: 1. אין אדם, איש או אישה, שלא נמלא לבטים בשלב קבלת ההחלטה אם להנשא. 2. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, הינה האם יש לכם תכנים משותפים, תקשורת, ואינטימיות, והאם בגיל שישים וארבע, יהיה לך נעים לשוחח עימו ולבלות בחברתו ועם זאת: מאד מזדקר מדבריך, שהועמד בפנייך מעין אולטימטום... ונשאלת השאלה. אם אילולי האולטימטום היית מבכרת להמשיך בקשר כפי שהוא. בכל מקרה דומה שאת זקוקה לזמן, ומסיבה כזו או אחרת לא ניתן לך הזמן הזה. ויתכן שהדבר הנכון ביותר להציע לך הוא לדרוש את הזמן שאת זקוקה לו. כרגע אינך חשה עצמך מסוגלת לענות ב"כן", ואם לא ינתן לך הזמן, יתכן שבלית בררה תשובתך הינה "לא". חוששתני שהרביתי מדי ל"דבר" ... ולאו דווקא הועלתי לך. ובכל זאת מקווה שבמשהו כן הועלתי. מאחלת לך דרך צלחה!
 
בואי בואי, צאי החוצה........

מה להשיב? האם להשיב?.... סליחה, שאני אבין, הציבו לך אולטימטום שנגמר עוד יום וחצי??? חסרה רקאהבה????????. מה זה שנתיים? מתוך השנים שאת חייה ומה שעוד נותר לך לחיות.....? ורדה רזיאל הייתה גוערת בך, ולמרות שגם אני לא הכי אוהבת אותה אני מוכרחה לומר, הפעם היא צודקת. חמודה, להתחתן, להתחייב, להקים משפחה, ללדת ילדים ולהיות אחראית לגידולם, חינוכם זו לא עיסקת חבילה, זה רבה יותר רציני מזה...... מה את אמורה להתפשר? לעולם לא!!! אל תתפשרי, אל תוותרי על עצמך. בטח לא בשביל ללדת תינוק בן יומו ולחשוב שכל האחריות על האושר והשמחה שלך יוטלו על כתפיו הרכות. אהבה היא צורך בסיסי, יחד עם כבוד, סימפטיה והערכה. אל תוותרי על האהבה!!! לעולם!!!! והדודות....... טיפשות....... הקשיבי, דבר ראשון לא לענות בגלל שאמרו לך שיש לך עוד כך וכך זמן לענות, עני מתי שתרגישי שאת רוצה לענות, קחי לך את הזמן שלך, עשי חושבים. אם הוא לא מבין ומתעקש על תשובה אין לך מה לעשות איתו בכלל! כי זו הכתובת על הקיר חומד...... אל תפספסי אותה. גיל 30...... אל תפחדי ממנו, דעי לך שמערכות יחסים שמתחילות בגיל הזה ואוליי טיפה אחרי הן בוגרות יותר ובשלות יותר ממערכות יחסים שאין בהן אהבה, בנות שנתיים המציבות אולטימטום. את לא תהיי לבד כל עוד תיקחי את האחריות על גורלך ועל חייך, אם תיכנעי ללחצים של זמן ושאלות של דודות, מהר מאוד תמצאי את עצמך לבד..... אבל אז אוליי יהיה קצת מאוחר..... לא התכוונתי לפגוע או להכאיב, אבל ככה אני רואה את הדברים. ואם התשובה מבולבלת זה בגלל השעה המאוחרת..... בכל אופן בההצלחה.....
 
חומר למחשבה

נחבאת יקרה, הסתכלתי בהודעות הקודמות שמופיעות אצלך בכרטיס, ובפחות מחודש הפכת מבת 28 לבת 30 , ממחפשת לאן לצאת לבלות ואיך להכיר אנשים חדשים, לאחת שיש לה יום וחצי לפני סוף האולטימטום.... רוב האנשים פה ישמחו לענות, לייעץ, לעזור לך מעמקי נשמתם ונסיונם.. אבל, ביחס להודעות האחרות הדברים קצת מבלבלים. אולי תעזרי לנו בלעשות סדר כדי שאפשר יהיה לעזור לך?
 
אני ?

אני מסוג האנשים שיש להם שעון מעורר קטן ומיוחד שעון עם גוף קטן ופה מתוק שבשעה שש וחצי - בכל ימות השבוע ללא יוצא מן הכלל - דורש שוקו עם חלב :)
 
אל תקשיבי לשוטה

הבנתי שהשאלה שלך היא היפוטתית ולכן היא סתפ שאלה. אבל בכל מקרה אענה לך אם יש משיכה, יופי, אהדה, הערכה אז עם הזמן תלמדי גם לאהוב לדעתי לא היתה לך אהבה עד היום כי את לא יודעת מה היא אהבה. יש כאלו שאהבה באה עם עם הזמן עדיף להתחתן עם גבר שיש לך משיכה, הערכה ואהדה אליו ובמשך הזמן תלמדי כי את גם אוהבת אותו מאשר עם מישהו שאהבה אליו בוערת אך עם הזמן עם תכבה כי אין לך משיכה, הערכה ואהדה אליו. מקווה שעזרתי במשהו.
 

תותית11

New member
במקומך הייתי מתחתנת איתו כבר אתמול.

קצת בציניות אני מציעה לך שתחכי ואל תתייאשי עד שתמצאי אהבה בלי משיכה בלי יופי בלי הערכה בלי אהדה. בלי כל הדברים הנהדרים שמצאת בבן זוגך הנוכחי. זה אפשרי? הרי כל המרכיבים שמצאת בו הם המעידים על איפיוני האהבה? אולי הבעיה היא שאת פשוט מפוחדת מההתחייבות הכרוכה בנישואין? וכתב לך פה השוטה וכל מילה שלו בסלע. אהבה נבנית עם הזמן מכל התכונות הללו. ולעיתים אהבה מטורפת ללא בסיס הערכה ואהדה מתפוצצת לה בין יום. בהצלחה בכל אשר תחליטי
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif מאפיינים?

משיכה? יופי? הערכה? אהדה? ממתי מרכיבים אלה מעידים על איפיוני האהבה? צר לי לאכזב אותך, אך הנחתך - בטעות יסודה,,,,,,
 
בלי אולטימטום....../images/Emo70.gif

שואלת יקרה אעשה את זה קצר. האהבה לצערי נגמרת עם הזמן. (עובדה) מה שחשוב באמת הוא שיהיה לך כיף איתו, שיהיה לכם נעים גם בעוד......... 30 שנה.. מכאן והלאה הכל בידיים שלך ואל תתני לשום אולטימטום לגרום לך לבצע החלטה פזיזה. בהצלחה
 
שאלה לבטן

טוב, אם את שואלת אחרים זה באמת לא לעניין מה? הם יחיו ם ההחלטה הזאת? אפילו לא שניה אחת קטנה מי שיחיה עם ההחלטה זו רק את!! (והוא כמובן) אז שימי יד על הבטן עיצמי עיניים התרכזי בעצמך ותשאלי את הבטן היא כבר תיתן לך את התשובה לא הראש לא עצות, טובות וטובות פחות, לא רזיאל ולא אף רז אחר רק את והתחושות האמיתיות קחי החלטה מבפנים, תשכחי את הראש וההגיון!!
 
למעלה