בעיה משפחתית
בני בן 3. אביו עזב את הבית לפני חצי שנה ומצב הדברים ביננו לא ברור כרגע. עד עתה לא מנעתי את המפגשים בינהם (אין הסדרי ראייה קבועים ואני מאמינה שלאב צריך להיות חלק משמעותי בגידול ילדיו). הבעיה מתעוררת כאשר הילד נפגש עם סבתו ומשפחתו של אביו, אשר מסיתים אותו נגדי ושוטפים את מוחו. במהלך יום כזה אביו יושב ומפצח גרעינים ואפילו לא טורח לשחק עם הילד ו/או לדאוג לו. הילד ניזון מבייגלה כל היום ואביו לא מזכיר לו ללכת לשירותים ובמקום זה הוא שם לו טיטול (והילד כמעט נגמל מטיטולים!). הוא פשוט לוקח אותו כדי שסבתו תרעיל את נפשו - ולא כי באמת אכפת לו מהילד. הילד חוזר ואומר לי סבתא אמרה שאת לא טובה וכו', מתחיל לבכות ולהתפרץ ללא סיבה. אני לא כועסת עליו ומנסה רק לחבק ולתת הרגשה טובה, אולם המצב הגיע לידי כך שגם בלילה הוא מתעורר מס' פעמים ובוכה מתוך שינה ואין אפשרות להרגיע אותו. גם הגננת אמרה לי שבגן מדי פעם בלי שום סיבה הילד מתחיל לבכות. כשהם הולכים לישון הוא ממלמל "אבא" ולעיתים "אבא מרביץ". אני מעולם לא אמרתי מילה רעה על אביו וכשהוא מבקש לראותו אני מיד מרימה טלפון ונותנת להם לשוחח. מה עלי לעשות? איך להוציא את הילד מהמשבר? מדובר בילד מאוד חכם שקולט דברים מהר מאוד וגם מאוד רגיש. האם יש משהו שאני יכולה לעשות/לומר כדי להוציא אותו מהמתח בו הוא שרוי? מה עוד ניתן לעשות כדי שיהיה רגוע כשהוא הולך לישון בלילה? האם למנוע ממנו לבקר את משפחת אביו כדי שלא ישמע דברי הסתה? אשמח לעצתכם.
בני בן 3. אביו עזב את הבית לפני חצי שנה ומצב הדברים ביננו לא ברור כרגע. עד עתה לא מנעתי את המפגשים בינהם (אין הסדרי ראייה קבועים ואני מאמינה שלאב צריך להיות חלק משמעותי בגידול ילדיו). הבעיה מתעוררת כאשר הילד נפגש עם סבתו ומשפחתו של אביו, אשר מסיתים אותו נגדי ושוטפים את מוחו. במהלך יום כזה אביו יושב ומפצח גרעינים ואפילו לא טורח לשחק עם הילד ו/או לדאוג לו. הילד ניזון מבייגלה כל היום ואביו לא מזכיר לו ללכת לשירותים ובמקום זה הוא שם לו טיטול (והילד כמעט נגמל מטיטולים!). הוא פשוט לוקח אותו כדי שסבתו תרעיל את נפשו - ולא כי באמת אכפת לו מהילד. הילד חוזר ואומר לי סבתא אמרה שאת לא טובה וכו', מתחיל לבכות ולהתפרץ ללא סיבה. אני לא כועסת עליו ומנסה רק לחבק ולתת הרגשה טובה, אולם המצב הגיע לידי כך שגם בלילה הוא מתעורר מס' פעמים ובוכה מתוך שינה ואין אפשרות להרגיע אותו. גם הגננת אמרה לי שבגן מדי פעם בלי שום סיבה הילד מתחיל לבכות. כשהם הולכים לישון הוא ממלמל "אבא" ולעיתים "אבא מרביץ". אני מעולם לא אמרתי מילה רעה על אביו וכשהוא מבקש לראותו אני מיד מרימה טלפון ונותנת להם לשוחח. מה עלי לעשות? איך להוציא את הילד מהמשבר? מדובר בילד מאוד חכם שקולט דברים מהר מאוד וגם מאוד רגיש. האם יש משהו שאני יכולה לעשות/לומר כדי להוציא אותו מהמתח בו הוא שרוי? מה עוד ניתן לעשות כדי שיהיה רגוע כשהוא הולך לישון בלילה? האם למנוע ממנו לבקר את משפחת אביו כדי שלא ישמע דברי הסתה? אשמח לעצתכם.
