לאפחותולאיותר
New member
בעיה מקורית.. (מאוד)
אהלן, תראו העניין הפעם הוא כזה: אני מנגן בהרכב בו חברים עוד שלושה נגנים. שניים מהם בגילי (מסיימים י"ב) והשלישי קטן מאיתנו בשנתיים (בכיתה י'). עכשיו תראו, הבחור הזה מכיתה י' שמנגן איתנו הוא באמת אחלה נגן, מוכשר בטירוף למרות שהוא קטן מאיתנו, אבל, וכן מגיע האבל, כנראה קצת לא מספיק בוגר בשביל להבין מה החשיבות של ההרכב וכמה השקעה זה דורש. אני בעיקרון אחראי על כל הפרוצדורות בהרכב (קביעת חזרות, עיבוד השירים וכו'..), ויש לי הרגשה שהבחור הצעיר מכיתה י' די מערער את הסמכות הזו שלי. כשאנחנו מארגנים חזרה ויושבים לעבד שיר, כל אחד זורק רעיונות סתם ככה לאוויר ומנסים ובודקים מה נשמע הכי טוב. אבל לאחרונה היודניק הצעיר התחיל להגזים, כלומר, הוא נותן כל מיני הצעות מטורפות שלא נראות הגיוניות לאף אחד ומתבזבות שעות של חזרה על להסביר לו שההצעות שלו לא ראליות (אם אתם רוצים סתם דוגמה, בחזרה האחרונה הוא התעקש במשך חצי שעה להביא חמישה קשתים מהמגמת מוזיקה שלו בשביל איזה קטע...הוא לא מבין שאנחנו סך הכל לא מקצוענים ולא יכולים להתחיל להתעסק עם כאלו הרכבים גדולים). אבללל מה שהכי מפריע לי, זה מילא ההצעות המטופשות והמוזרות האלו שגוזרות את זמן החזרה, מה שהכי מפריע לי זה שהוא פשוט מה שנקרא 'תופס תחת', הוא כאילו מציע כל מיני רעיונות שרירותים כאלו בכוונה בשביל לעצבן אותנו או משהו כזה. אז תשאלו למה אנחנו לא מחפשים נגן אחר במקומו, פשוט לא מוצאים! כבר חצי שנה מחפשים, והתשוקה לנגן גוברת על העצבים שהוא עולה לנו ותמיד אנחנו מחליטים לסלוח לו ולהביא אותו לעוד חזרה (ומתעצבנים שוב). לא עוזר כמה מדברים איתו...הוא כאילו ילד קטן שלא מקשיב. זה כל כך מתסכל...אני באמת חושב שאם הוא היה רציני להרכב שלנו היה סיכוי להיות משהו רציני.
יש למישהו רעיונות? משהו? מה אפשר לעשות במצב כזה??
אהלן, תראו העניין הפעם הוא כזה: אני מנגן בהרכב בו חברים עוד שלושה נגנים. שניים מהם בגילי (מסיימים י"ב) והשלישי קטן מאיתנו בשנתיים (בכיתה י'). עכשיו תראו, הבחור הזה מכיתה י' שמנגן איתנו הוא באמת אחלה נגן, מוכשר בטירוף למרות שהוא קטן מאיתנו, אבל, וכן מגיע האבל, כנראה קצת לא מספיק בוגר בשביל להבין מה החשיבות של ההרכב וכמה השקעה זה דורש. אני בעיקרון אחראי על כל הפרוצדורות בהרכב (קביעת חזרות, עיבוד השירים וכו'..), ויש לי הרגשה שהבחור הצעיר מכיתה י' די מערער את הסמכות הזו שלי. כשאנחנו מארגנים חזרה ויושבים לעבד שיר, כל אחד זורק רעיונות סתם ככה לאוויר ומנסים ובודקים מה נשמע הכי טוב. אבל לאחרונה היודניק הצעיר התחיל להגזים, כלומר, הוא נותן כל מיני הצעות מטורפות שלא נראות הגיוניות לאף אחד ומתבזבות שעות של חזרה על להסביר לו שההצעות שלו לא ראליות (אם אתם רוצים סתם דוגמה, בחזרה האחרונה הוא התעקש במשך חצי שעה להביא חמישה קשתים מהמגמת מוזיקה שלו בשביל איזה קטע...הוא לא מבין שאנחנו סך הכל לא מקצוענים ולא יכולים להתחיל להתעסק עם כאלו הרכבים גדולים). אבללל מה שהכי מפריע לי, זה מילא ההצעות המטופשות והמוזרות האלו שגוזרות את זמן החזרה, מה שהכי מפריע לי זה שהוא פשוט מה שנקרא 'תופס תחת', הוא כאילו מציע כל מיני רעיונות שרירותים כאלו בכוונה בשביל לעצבן אותנו או משהו כזה. אז תשאלו למה אנחנו לא מחפשים נגן אחר במקומו, פשוט לא מוצאים! כבר חצי שנה מחפשים, והתשוקה לנגן גוברת על העצבים שהוא עולה לנו ותמיד אנחנו מחליטים לסלוח לו ולהביא אותו לעוד חזרה (ומתעצבנים שוב). לא עוזר כמה מדברים איתו...הוא כאילו ילד קטן שלא מקשיב. זה כל כך מתסכל...אני באמת חושב שאם הוא היה רציני להרכב שלנו היה סיכוי להיות משהו רציני.