בעיה מצחיקה

בעיה מצחיקה

כשאני צריכה לעמוד מול קהל, בעיקר כשאני צריכה ללמד, אני מוצאת את עצמי לפעמים נגררת למופע סטנד - אפ. אני מתחילה בבדיחה קטנה, רק כדי לבדוק שהם מרוכזים, ואז עוד אחת קטנה, כי זה טוב לשלב הומור בהרצאה, אבל אז פתאום עולה לי בראש עוד אחת, מצויינת, שפשוט חבל לפספס, ומהר מאוד הרצינות היא ממני והלאה, וכולם צוחקים ונהנים - אבל אני לא יודעת כמה מהחומר שאני מנסה להעביר באמת נכנס לראש. אני באמת חושבת שצריך לשלב הומור בלימודים, אבל לא מצליחה לעצור בזמן, ונראה לי שאני יוצרת לעצמי תדמית לא רצינית. איך נגמלים?
 
מתחילים מלתרגל את זה

בהודעות שלך בפורומים. בודקים מה קורה ואיפה הקושי, אם בכלל יש כזה, ואז מיישמים את המסקנות מול כיתה.
 
הקושי הוא שזה כל כך נעים להצחיק

למרות שלפעמים יש לי גם דברים רציניים להגיד (או אפילו לכתוב בפורומים) אבל הרבה יותר קל לי ונעים להצחיק. ולפעמים אני אומרת משהו שאני מתכוונת אליו ברצינות בצורה מצחיקה ואז לא לוקחים אותי ברצינות. ולפעמים אני אפילו לא מתכוונת להצחיק אבל אנשים כבר התרגלו לצחוק ממה שאני אומרת אז לא לוקחים אותי ברצינות. אבל לא תמיד- לפעמים אני בכל זאת מצליחה להיות רצינית ואז אנשים מקשיבים לי.
 
אני מניחה שזה נעים לא פחות

להרשים בידע שלך או לראות איך דעותיך משפיעות על אחרים. כנראה שיש כאן משהו שהוא יותר מסתם נעימות. נסי שוב.
 
איך נגמלים? ../images/Emo20.gif

למשל, בודקים עם עצמנו איפה זה התחיל. איפה היינו צריכים להצחיק כדי שישימו לב אלינו.
 
ובלי להכנס לפסיכולוגיה עמוקה,

באמת למה את מרגישה צורך להצחיק כל הזמן? מהכרות אישית עם המצב, אני משתדלת תמיד להתחיל עם הלצות למיניהן, ואז להפריד את החלק הרציני מההלצות. כמובן שחשוב מדי פעם להעיר הערה משעשעת או שתיים כדי להעיר את השומעים, אבל בעקרון, חשוב שהם יבינו את ההבדל בין להצחיק לבין "עכשיו אני מדברת ברצינות, אז שיהיה שקט". הכלל נכון גם לגבי מטרות חיסול שמקבלות בד"כ 5 דקות הרצאה על למה בחרנו בהם ואיפה נשתדל לקבור אותם אחרי גמר המשימה. והערה למכסי: האם אתה, במקרה, קרוב משפחה של רגינה פליישהאקר, השמרטפית האלמותית של צאצאי אפרים קישון - המתגוררת בתל כבירים ואף פעם לא מוצאת מונית שירות?
 

מוּסקט

New member
ואני עושה הפוכס

קודם אני לא נחמדה ואחר כך, מי שנשאר, זוכה גם לשמוע צחוקים. מין מסננת כזותי.
 
כל קרובי משפחתי הם פיכלשטיינר ../images/Emo20.gif

וכולם, חוץ מהוריי האומללים, לא יצאו מימיהם את גבולות הכפר פיכלשטיין.
 
למעלה