בעיה מורכבת

I C E M A N 7

New member
בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון

לשיעור ספרות דרמטית ולא הכנתי שיעורים.
אם זה משפט שלמה, אז התינוק נמצא כרגע אצלה.
זו הכוונה ב"נמצאים בצד שלה".
והנאום הרגשני של הקטגוריה, על שלל ביטויי "מאזן האימה" ו-"דריסת הרגל הגסה" שלו, מושלך מיידית לריסייקל בין של האונה השמאלית בשל חוסר רלוונטיות למהות.

ידי על התחתונה?
איפה, בבית הדין לענייני קורבנוּת נשית ברשות כבוד השופטת ארבל?
מותק, זה לא מלחמה עבורי ואיני נוקט צד לכאן או לכאן.
זה קל כשאין מעורבות רגשית כתוצאה מטראומה אישית
 


מענין שזה ברור שהיא צריכה להקריב את עצמה ואת הקריירה שלה לטובת זו שלו, ואם היא מסרבת הרי היא מעכבת אותו ולא בסדר. ואצלו לא עולה הצורך הדומה להקריב את עצמו לטובת הקריירה שלה.

כל מהות המעבר הזה היא שהגבר יפרנס, ימשיך ויתקדם, והאישה תעשה את חלומה של כל אישה, יהיה לה יותר זמן לשבת בבית ולגדל את הילדים.

ואני קראתי אותה כמוך אבל גם כמו נומלה, אם היא תצטרך לוותר על הקריירה שלה ולהפוך ל"אשה קטנה" היא תהפוך ממורמרת (ובצדק) של זו שהקריבה את עצמה על מזבח הזוגיות. אם בהמשך בעקבות המרמור ועודף הזמן הפנוי שיתפווסף לה היא תרצה להיפרד היא תמצא את עצמה קרחת מכאן ומכאן. דבר שעלול למנוע ממנה גם את הצעד הזה ויוסיף עוד מרמור. ויתרתי על קריירה ועכשיו אני מוותרת על האושר.
 

nowonder

New member
כן.

פגשתי הרבה נשים שהגיעו בעקבות המימוש העצמי של הבעל, וחזרו ליצור. משהו שתמיד רצו לעשות, בובות מגרביים ישנות, למשל.

כדי להגשים את הרצון האישי שלו, משפחה שלמה צריכה לשלם מחיר. אני מדברת גם עליה, גם על הילדים, גם על ההורים שלהם, גם על האחים שלהם. כולם ישלמו את מחיר ההגשמה העצמית שלו.
ומה הגזר במעבר? הצלחה שלו, אושר שלו, ויותר כסף.
מה המקל? אם היא לא תעבור, ההגשמה שלו תהיה חלקית, והוא יהיה מתוסכל מלא.
הוא והוא והוא והוא.
זה לא כף מאזניים. זה הטייה ברורה לצד אחד.

לפעמים יש בחיים דילמות בלתי פתירות, שאפילו טיפול זוגי קסום עם מטפל חלומי כמוך, לא יכול לפתור.
הפשרה היחידה היא למצוא דרך שבה המחיר יתחלק בין שניהם. כמו למשל מעבר חלקי לארהב (שהוא יתנייע בין שתי מדינות).
אחרת, צריך לבחור בין חלופות לפי מחיר ותועלת. נכון זה לא מודרני להתנגד להגשמה עצמית בעידן של גאולת הנפש, ובטח לא מודרני להביע דעה ולשפוט בעידן של הכל מקובל, אבל נראה לי ראוי יותר לשלם מחיר אישי עבור חלופה, מאשר לגרום לאחרים לשלם מחיר קולקטיבי (וזו כבר כמובן, דעתי האישית).
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני חושב שלא הנבנת את הערתי.

הרגשי שמפלצת מקטינה את הצד שלו של הדילמה, ולכן הצגתי אותו באור יותר ברור.

באותו פוסט גם אמרתי שיש את הצד שלה, גם אותו ניתןם להבין לא פחות.

לא אמרתי ולא רמזתי ולא התכוונתי שבגלל שמבינים את הצד שלו, אז היא כביכול צריכה לבטל את הצד שלה למענו, כי כביכול היא תוגשם דרכו. ממש לא.

אמרתי בפוסט המקורי ואני שוב אומר, שכמו שהדברים עומדים עכשיו, מדובר במשפט שלמה. מישהו יוקרב לטובת השני. במצב כזה, בכלל לא נראה לי מעניין להחליט מי הצד שמוקרב לטובת השני. הצעתי צורת חשיבה שבה זה לא יהיה או-או, אלא באמת תוצר של שיתוף פעולה אמיתי ביניהם, תהיה ההכרעה אשר תהיה.
 

1Shir

New member
בקיצור לדעתי אתה אמרת שהסיגר הוא לא באמת סיגר

 

אייבורי

New member
אני חושב

שאחד מכם צריך קצת לוותר על החלום.
באופן כללי, אני חושב שלא הייתי טס גם אם היו מבטיחים סיר בשר.

הגירה היא חוויה לא קלה כלל
ובטח לא בשביל ג'וב כזה או אחר.
 
אל תוותרי.

אם תסעו ואז תתגרשו, הוא ישאר עם הכל ואת עם כלום.
או לחילופין, אם את מסכימה לנסוע, עגני את הזכויות שלך בהסכם חוקי ותדאגי שהן מוגנות היטב. אחרת את עלולה למצוא את עצמך קרחת מכאן ומכאן.
ואם תישארו ביחד שם - הערך שלך בעיניו יצנח פלאים ברגע ש"לא תעשי כלום". גם אם תעשי דברים, הוא יעשה דברים כיפיים שמקדמים אותו אישית, גם אם תורמים כלכלית למשפחה, ואת תישארי להתמודד עם כל הג'יפה - הקשיים של הילדים ושל עצמך.
 
כמה סנטים

תראי, הרבה אנשים חושבים על זה כמצב סימטרי: אם הוא יוותר אז הוא ידפוק לעצמו את הקריירה שלו בשביל הקריירה שלך, ואם את תוותרי אז תדפקי לעצמך את הקריירה בשביל זו שלו.
אבל המצב הוא לא סימטרי.
ראשית, אם תעברי לארה"ב יותר מסביר שלא תהיה לך עבודה, ואם תהיה לך היא לא תהיה באותה רמה כמו העבודה שלך בארץ. לעומת זאת אם תישארו כאן הוא יכול להמשיך בדיוק במה שהוא עושה.
שנית, הילדים- נראה לי כמעט מובן מאליו שטובתם היא שתישארו בארץ.
שלישית, צר לי שבשנת 2013 הסטטיסטיקה מראה שהשטות הזו עדיין רלוונטית, אבל לגבר שלך יהיה הרבה הרבה יותר קל להתקדם מאשר לך, וויתורים שהוא עושה במהלך הקריירה שלו ישפיעו עליה פחות מויתורים שלך. הוא יוכל לפצות הרבה יותר בקלות על ויתורו, לא יעזור כלום.

עכשיו יש בעיה אחרת. נניח שהצלחתי לשכנע אותך שאת צודקת ושלא כדאי שתטוסו, את עדיין צריכה לשכנע בזה את בן זוגך, ובינתיים אני מתארת לי שלא נעים לחיות בבית. יש כמה אפשרויות- האחת שתפני אותו לפורום ושהוא יראה שהרוב אומר שאת צודקת. אני מנחשת שזה לא יעבוד. השנייה שתלכו לייעוץ. השלישית שהוא יהיה חזק ויתגבר על עצמו, אבל יש לי תחושה שהוא לא יצליח לבד. הרביעית, שתעשו נסיון- אני מכירה כמה זוגות שעושים את זה- שהוא יעבור לשם ויראה איך העסק מתקדם. שיבוא לבקר בארץ לשבוע פעם בכמה חודשים. אחרי שנתיים-שלוש תוכלו לבחון שוב את הסיטואציה. שלא תחשבי שהאפשרות הזו חפה מבעיות- עול הבית והילדים יפול כולו עלייך. דה פקטו יש כאן פרידה זמנית מבן זוגך, על כל הבדידות המשתמעת מכך. יכול להיות שאת תראי כי טוב בארץ והוא יראה כי טוב באלאיי, והפרידה תהפוך לקבועה. ולבסוף, אני מכירה כמה משפחות שעשו את זה, ובכולן היה משבר גדול כשהגבר חזר הביתה: צריך ממש ללמוד מחדש איך לחיות ביחד.

הרבה חומר למחשבה. אני מקווה בכל ליבי שלא תעברי איתו. בהצלחה!
 
למעלה