בעיה מוסרית?

[karmma]

חשבי שזה מובן

שהחבר זה אחד כמוך שלא רואה בזה רע. אבל איכשהוא רוב שאר העולם, לא מרגישים כך, כולל הבעל המקורנן. אבל אתה צודק זה לא שונה מסיפור המקק פקט לאלמנט המוסריות. אתה יודע, אמון בין חברים...

 

[אנדרנליסט]

לגבי המקק

חלבונים זה ברי לא ?

 

[מלח השמים]

בחלבונים האלו יש חיידקים שיכולים

להזיק לגוף האדם. כך קראתי השבוע היכנשהו. ולעצם העניין- נזכרתי, שכשלמדתי בישיבה בתל אביב, היתה לי שותפות בלימוד גמרא עם אברך אחד בביתו. בדרך לביתו הייתי 'שומר את העיניים'

בכדי שלא לחטוא כשאני בדרכי אליו. ובאמת יש כאן דרגות שונות של רגישות בתכונת האמת והאמינות. יש כאן אביזרהו ד"מכה רעהו בסתר". (אפשר לצחוק על כך או להתייחס לזה ברצינות). מצד שני אני חושב, שיש הורים ליוצא בשאלה שבליבם לא ממש אכפת להם ש'יחטא' בכספם. אפילו שאם ישאל על כך במפורש וודאי יאמרו שמתנגדים. תלוי במידת היראת שמים של ההורים וכמה הם טיפוסים של עקרונות.

 

[מלח השמים]

ממה הייתי 'שומר את עיני' ?

מראיית צרצרים כמובן

 

[damtiela]

מכסף שלקחתי מהם - בחיים לא..

גם סיגריות לא קניתי אף פעם מכסף שהם הביאו לי. לא נראה לי מתאים.

 

[B a m b i]

וגם לא התקשרת אלי...

 

[damtiela]

שיט! ידעתי ששכחתי משהו.. ../images/Emo10.gif

 

[barr1969]

לא הוגן

אני זוכרת את עצמי הולכת לקנות שמלה עם אמא שלי. הייתי, אמנם בגיל טיפשעשרה אבל הטעם שלי בבגדים כבר היה מעוצב, אהבתי את המראה הספורטיבי. אני נמשכת לכיוון בגד מסויים, עם כיסים ורוכסנים <כמה ספורטיבי יכול להיות בגד בחנות עם הכשר?>, אמא שלי רוצה את המראה האלגנטי, היא מוכנה לבוא לקראתי ולקנות ספורט אלגנט. אני מודדת, רואה במראה את אמא שלי, את אחותה, את בת הדודה והשכנה, לא את עצמי. הבגד הזה, למרות הרצון הטוב של מי שתשלם עליו, הבגד הזה משנה את האישיות שלי. שוב ויכוח, חרישי, שוב טוחנים מים. אמא עם המשפט שהיא סיגלה לעצמה מאז עמדתי על דעתי: על הבגד הזה שאת רוצה אני לא משלמת. מאז, כשהיא נותנת כסף למתנה ליום הולדת או סתם ככה, אני הולכת עם המשפט הזה לחנות היום אני עצמי יודעת מה הטעם שלה ועל מה היא לא מוכנה לשלם, ואני מכבדת את רצונה גם אם הוא לא נאמר במפורש. למרות שאנחנו מרגישים אווילות בכל המצוות שההורים שלנו מקפידים עליהם, אין לנו זכות להשתמש בכסף שלהם שלא לצורך שהם עצמם היו מוכנים לממן אותו, גם אם אין סיכוי שיוודע להם, גם אם החינוך שהם נטעו בנו נראה היום כ"כ מגוחך ומיותר, גם אם יש בנו כעס על האונס לחיות כרצונם, שלא מרצונו. קוראים לזה אימון. גם יוצאים בשאלה מכירים את המילה הזו.

 

[מלח השמים]

את נהנית ממחמאות ?

את כותבת כל כך טוב, שלפעמים זו פשוט הנאה לקרוא

 

[barr1969]

ועוד משהו

זה לא נגמר בכסף. אתה מתארח אצל קרובי משפחה חרדים, למרות שזה היפותטי ואתה לא עושה שטות כזו בכלל, נסה לחשוב מה קורה אילו הבטחת להביא פשטידה לסעודת שבת בשרית. לא בא לך לנפות קמח לא עישרת את התפוחים הקערה בשרית וכף העירבול חלבי במקום שמן בא לך לשים חמאה, וגו' זה פייר? אתה מארח ילדים של אחיך ממאה שערים ליומיים בחופש. שוב טעות אבל נגיד. תראה להם סרטים של וואלט דיסני? תראה להם סרטים בכלל? תיקח אותם לשחיה בבריכה מעורבת? תלביש להם מכנסיים קצרים? לזה אני קוראת אימון. אתה לא מאמין שאסור לערבב בשר וחלב, אתה לא חושב שבריכה מעורבת תשרוט את נשמתם העדינה של ילדים, אתה לא סוגד להפרדה בין בשרי לחלבי אבל אלו שבאים איתך במגע כן מאמינים ואתה חייב לכבד את רצונם למרות שאפשר בהחלט להסתיר את כל העובדות הללו. כשאתה נמצא בחברה שמקדשת את הרוח, אתה חייב ללכת לפי הכללים שלה גם אם אתה בז להם.

 

[babylon_a1]

זה פשוט

מה ששיך לי...אני עושה עם זה מה שאני רוצה גם כסף שנתנו לי - הופך להיות שייך לי.... דברים ששייכים להורים / לאנשים קורבים דתיים אחרים אני לא עושה בו שימוש בניגוד לרצונם לנסוע ברכב של ההורים בשבת למשל...

 

[mick23]

אני אומר:

או לחיות על חשבון ההורים בביתם ומכספם, תוך ציות מלא לכל חוקי ביתם ונתינם כבוד רצונותיהם, בקשותיהם ואמונותיהם, או לחיות לבד (או עם מישהו/י) – אך ללא שום תמיכה מההורים! זה לא עסק להתנתק מהבית אבל להמשיך לחיות על חשבון ההורים!!! לפי דעתי זה סתם ילדותי ומפונק. אם יוצאים מהבית זה אומר שיוצאים מהמסגרת של ההורים, אז למה פתאום צריך מהם כסף? אני למשל ניסיתי לצאת מהבית וחייתי 4 חודשים בשכירות עם חבר שלי. אח"כ הרגשנו שאין לנו יותר כסף – אז במקום לבקש מההורים חזרנו הביתה! תחשוב על זה קצת...

 

[א ו ג י ש]

מוסר עצמי

אם מדברים על מוסר, הרי שהוא חלק מהחינוך שאנו מקנים לילדינו מינקותם. בעזבם את הבית אמורים הם להיות כבר בעלי מוסר עצמי ולדעת להבחין בין רע לטוב, בין מותר לאסור ובין נכון לא נכון. כמו כן, אנחנו מקנים להם הרגלים.עם הכלים הללו הם מתחילים את עצמאותם. אם הצלחנו לחנכם נכון, יהיו בעלי מוסר עצמי גבוה , וההיפך. איני חושבת שהילדים צריכים לדווח לנו על סוג המזון,או הבגד שהם קונים,או הבילוי שהם מבלים וזאת רק משום שאנו עוזרים להם בכלכלתם. אנו צריכים ללמוד לסמוך על שיקול דעתם. אבל, אם אנו רואים שהם עושים שימוש לא נכון,לדעתנו,בכסף אותו אנו נותנים להם, אזי זכותנו להעיר להם וללמדם. כל החיים בית ספר. כאשר, בני השתמש בכסף שמקבל מאיתנו כדי לעשות קעקוע על רגלו,זה חרה לי מאד. לא היה זה מן התבונה לעשות שימוש כזה בכסף ונתתי לו להבין, שאם נותר בידו עודף כדאי מאד לחסוך לימים קשים. בסכומו של דבר, אין להתערב יתר על המידה, אך בכל זאת יש לנו עדיין הזכות והחובה להדריך ולחנך את ילדינו,גם אם פרשו כנפיים ואינם עוד בחסותנו היומיומית ובעיקר אם אנחנו עדיין תומכים בהם כלכלית.

 

[א ו ג י ש]

אופס שכחתי...

השאלה היא לר רק לגבי מוסר דתי,זו שאלה מוסרית כללית...האם לעשות שימוש בכסף שניתן לי (לצורך קיום) ככל העולה על רוחי בלי התחשבות בדעתם של המסייעים.. ואת דעתי הבעתי כאם חילונית לחלוטין.

 

[newKiticat]

תלוי

אם יש דברים שאפשר לוותר עליהם גם עם מאמץ קל- אז לוותר. בסך הכלאם לחיות כפי שאתם רוצים זה כל כך חשוב- אני מאמינה שאותו אדם צריך להתפנרס לעצמו. כל עוד אני בבית אני משתדלת לחיות על פי מוסר מסויים. כן, אני אשטוף כוס מטונפת (והאמת שאני כפייתית, אז גם את שאר הכוסות ואת כל הכלים מסביבם...) ואם אני חיה על חשבון ההורים אז אני בטח לא אעשה דווקא כמו אצא לארוחות שחיתות במסעדה שידועה בשל מאכלי הים שלה. קצת טאקט. וגם אם יוצא שעשיתי- בטח שלא אלך ואתרבר בפני המשפחה שלי. מה גם, שנאי יודעת שיש סיכוי ששאלה כזו תעלה, ולו הסיכוי הקלוש ביותר- לא הייתי לוקחת את הסיכון.

 

[admor]

לתת לכסף "יעוד"

אני בעוונתיו בתחילת חיי וגם אחרי שנישאתי, נעזרתי קצת בכספי ההורים. אולם לכל כסף שניתן לי, היה יעוד. למשל בחצי שנה הראשונה שגרתי עם שותף, קיבלתי את שכר הדירה. כלומר הכסף שקיבלתי היה מיועד לשכר הדירה ( והוא אכן הלך לשם) נכון שזה נראה "כתחמנות" אבל כל הטריקים ההילכתים הם תחמנות

 

[admor]

שחכתי

לציין שה"יעוד" בהסכמה של הצדדדים

 

[פלטרון]

../images/Emo41.gif הצד השני של המטבע - ההורים !

ברשותכם אני רוצה לשאול שאלה אחרת לגמרי, רק בשביל לפתח את הדיון - עצם היותכם (אתם=חוזרים בשאלה) בחיים גורר אחריו מה שנתפס ע"י ההורים שלכם כחטאים. אתם מדליקים אור בשבת, אתם אוכלים לא כשר (לא לפי אמות המידה של הוריכם), אתם יוצאים בשבת, רואים בחורות וכו'.. ההורים שלכם נותנים לכם את הכסף הזה בשביל שתוכלו לחיות. זאת כי הם מכירים בזכותכם לחיות למרות שאינם רואים בעין יפה את הדרך בה בחרתם. השאלה היא - האם לדעתכם הוריכם ירצו שתימנעו ממה שנתפס ע"יכם כנכון, רק מתוך שיקול של מאין הגיע הכסף ? דעתי - לכל אדם יש בחירה חופשית. הוריכם נותנים לכם את הכסף, אך אינם מבצעים עבירה/חטא. בסופו דל דבר הבחירה החופשית אם לחטוא או לא ( לפי התפיסה שלהם ) היא שלכם. כך שאני לא רואה שום פסול. ( הערה - אני חילוני ומעולם לא הייתי דתי. זה הרקע לדעתי כפי שהבעתי אותה כאן ) זו דעתי פלטרון

 

[laife]

השאלה היתה

אם הם לא יודעים לאן הולך הכסף..

 

[tbaruch]

תגובה

לדעתי דעת ההורים חשובה וצרכים להתחשב בה ואם ההורים אומרים שלא צריך להוציא את ההוצאה המיותרת הזו וגם יש שכאלה שמצאים דבר אחר במקום. אז צריך להקשיב להם