בעיה מוסרית

לעומק

Well-known member
בעיה מוסרית היא דילמה שבה אדם מתלבט בין ערכים מתנגשים, ושההחלטה שלו תשפיע על אחרים, והשאלה המרכזית היא מה נכון וצודק לעשות גם אם זה לא החוקי ביותר או המשתלם ביותר.
----
אז פעם כשאמרו מוסר כליות באמת האמינו שהאדם חווה בבפנים שלו מה צודק ומה לא צודק.
אז לדעתם מוסר זה ממש סוג של רגש.
----
ובכדי להבין יותר טוב מהי דילמה מוסרית,
מביאים את הסיפור של סוקרטס שנכלא באשמת קילקול הנוער ואי כיבוד האלים.
ודנו אותו למוות.
ואז בא אליו קריטון, ומנסה לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא. כי אחרת החברים ילעגו לקריטון שלא דאג לחבר שלו.

וכאן ניצבת הדילמה בפני סוקרטס מה עליו לעשות??

אז קודם כל סוקרטס אומר לקריטון, בשאלה מוסרית אל תסתכל על מה יגידו. אלא מה צודק לעשות.
כלומר, אצל קריטון המוסר הוא מבוסס על בושה.
ולא כלכך שייך מה נכון אבסלוטית. אלא מה החברה מחשיבה כצודק.
ואילו אצל סוקרטס המוסר מבוסס אשמה.
ולכן מצידו לחטוף הרבה בושות. העיקר שלא ירגיש אשמה.

ובאמת, אצל הרבה חברות קדומות המוסר מבוסס יותר על בושה.
והחידוש ביהדות זה מוסר מבוסס אשמה. מוסר כליות.

----
אז סוקרטס מבסס כללי דיון איך נכריע בשאלה המוסרית אם לברוח או לא.
1.אנחנו נכריע מה צודק או לא, לפי ההגיון לא לפי הרגש
2. נכריע לפי עקרונות מוסריים שהסכמתי בעבר שהם נכונים
3. זה לא משנה דעת ההמון, זה משנה מה המומחים בתחום המוסרי חושבים.

ואז כשאדע מה המעשה הנכון, אני אפעל לפיו.
כי חיים הוגנים שווים יותר מלחיות חיי תענוגות כמו בהמה.

----
אז העיקרון המוסרי שהחלטנו שהוא קדוש זה:
שאסור לעשות עוול בשום פנים ואופן.
נובע מכך, שאסור לי להשיב עוול על עוול.

ואם אברח מהכלא אעשה עוול לאתונה.
כי לא אכבד את חוקיה.
ואם לא אכבד את חוקיה זה פוגע בעיר, כי:
1. אם כל אחד יפר את החוקים, העיר תתפורר
2. אם אדם לא מנסה להגר מהמדינה. סימן שהוא מסכים לחוקיה. ואם הסכמתי לחוקיה, אסור לי פתאום להפר הסכמים.
3.צריך לכבד את המדינה, על כל הטוב שהיא עושה לנו. כמו שמכבדים אבא.

אם ככה, העקרונות המוסריים שיש לסוקרטס הם:
1. אסור לעשות עוול
2. אסור לעשות עוול גם למי שעשה לי עוול
3. צריך לקיים הסכמים
4. צריך לכבד את מי שגידל אותי. ההורים, המדינה
5. מי שעושה עוול מזיק לעצמו.
6. עשיית צדק חשובה יותר מהכל. גם מהחיים שלי
מסקנה: אני מחויב להקשיב לחוקי המדינה.
לכן אני לא אברח, אלא אקבל את הדין באהבה
 

Harrington

Well-known member
מנהל
בעיה מוסרית היא דילמה שבה אדם מתלבט בין ערכים מתנגשים, ושההחלטה שלו תשפיע על אחרים, והשאלה המרכזית היא מה נכון וצודק לעשות גם אם זה לא החוקי ביותר או המשתלם ביותר.
----
אז פעם כשאמרו מוסר כליות באמת האמינו שהאדם חווה בבפנים שלו מה צודק ומה לא צודק.
אז לדעתם מוסר זה ממש סוג של רגש.
----
ובכדי להבין יותר טוב מהי דילמה מוסרית,
מביאים את הסיפור של סוקרטס שנכלא באשמת קילקול הנוער ואי כיבוד האלים.
ודנו אותו למוות.
ואז בא אליו קריטון, ומנסה לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא. כי אחרת החברים ילעגו לקריטון שלא דאג לחבר שלו.

וכאן ניצבת הדילמה בפני סוקרטס מה עליו לעשות??

אז קודם כל סוקרטס אומר לקריטון, בשאלה מוסרית אל תסתכל על מה יגידו. אלא מה צודק לעשות.
כלומר, אצל קריטון המוסר הוא מבוסס על בושה.
ולא כלכך שייך מה נכון אבסלוטית. אלא מה החברה מחשיבה כצודק.
ואילו אצל סוקרטס המוסר מבוסס אשמה.
ולכן מצידו לחטוף הרבה בושות. העיקר שלא ירגיש אשמה.

ובאמת, אצל הרבה חברות קדומות המוסר מבוסס יותר על בושה.
והחידוש ביהדות זה מוסר מבוסס אשמה. מוסר כליות.

----
אז סוקרטס מבסס כללי דיון איך נכריע בשאלה המוסרית אם לברוח או לא.
1.אנחנו נכריע מה צודק או לא, לפי ההגיון לא לפי הרגש
2. נכריע לפי עקרונות מוסריים שהסכמתי בעבר שהם נכונים
3. זה לא משנה דעת ההמון, זה משנה מה המומחים בתחום המוסרי חושבים.

ואז כשאדע מה המעשה הנכון, אני אפעל לפיו.
כי חיים הוגנים שווים יותר מלחיות חיי תענוגות כמו בהמה.

----
אז העיקרון המוסרי שהחלטנו שהוא קדוש זה:
שאסור לעשות עוול בשום פנים ואופן.
נובע מכך, שאסור לי להשיב עוול על עוול.

ואם אברח מהכלא אעשה עוול לאתונה.
כי לא אכבד את חוקיה.
ואם לא אכבד את חוקיה זה פוגע בעיר, כי:
1. אם כל אחד יפר את החוקים, העיר תתפורר
2. אם אדם לא מנסה להגר מהמדינה. סימן שהוא מסכים לחוקיה. ואם הסכמתי לחוקיה, אסור לי פתאום להפר הסכמים.
3.צריך לכבד את המדינה, על כל הטוב שהיא עושה לנו. כמו שמכבדים אבא.

אם ככה, העקרונות המוסריים שיש לסוקרטס הם:
1. אסור לעשות עוול
2. אסור לעשות עוול גם למי שעשה לי עוול
3. צריך לקיים הסכמים
4. צריך לכבד את מי שגידל אותי. ההורים, המדינה
5. מי שעושה עוול מזיק לעצמו.
6. עשיית צדק חשובה יותר מהכל. גם מהחיים שלי
מסקנה: אני מחויב להקשיב לחוקי המדינה.
לכן אני לא אברח, אלא אקבל את הדין באהבה
שתי בעיות עולות לי מהסיפור, אחת קטנה ואחת גדולה.
הקטנה, כאשר סוקרטס מסתכל על 'אם אני אפר חוקים כולם יפרו' ושאר הדברים שם, הוא בעצם מסתכל על 'מה יגידו'. אלא שזה בדיוק מה שהוא טען שלא ראוי לשקלל. אמנם כאן עושה מסתכל על זה מזווית שונה של נטו מה יגידו (במובן של בושה), אבל זאת עדיין ההסתכלות הזאת.

הנקודה המהותית יותר שמפריעה לי, היא שכל הניתוח מדבר רק על שיקולי סוקרטס ביחס לעצמו. אך הוא מתעלם לחלוטין מקריטון חברו, שצפוי להיות מושא ללעג לאור החלטתו של סוקרטס. כלומר הוא סוג של גורם עוול לקריטון על לא עוול בכפו (שהרי בפועל קריטון מציע לו עזרה, אבל הדבר לא ייוודע אלא אם כן הוא יקבל אותה). יוצא שבעצם סוקרטס מקבל החלטה מוסרית בהתאם למה שנוח לו ונראה לו נכון יותר, אבל יתכן מאוד שהחלטתו לא באמת מוסרית כלפי קריטון. ומי קבע ששמו של סוקרטס עדיף על זה של קריטון? אז תאמר שהשיקולים שלו היו לאומיים-ציבוריים ולא אישיים. בסדר. אבל עדיין לא בטוח שמוסרי לעשות את השיקולים האלה על חשבון מישהו אחר.
 

לעומק

Well-known member
שתי בעיות עולות לי מהסיפור, אחת קטנה ואחת גדולה.
הקטנה, כאשר סוקרטס מסתכל על 'אם אני אפר חוקים כולם יפרו' ושאר הדברים שם, הוא בעצם מסתכל על 'מה יגידו'. אלא שזה בדיוק מה שהוא טען שלא ראוי לשקלל. אמנם כאן עושה מסתכל על זה מזווית שונה של נטו מה יגידו (במובן של בושה), אבל זאת עדיין ההסתכלות הזאת.

הנקודה המהותית יותר שמפריעה לי, היא שכל הניתוח מדבר רק על שיקולי סוקרטס ביחס לעצמו. אך הוא מתעלם לחלוטין מקריטון חברו, שצפוי להיות מושא ללעג לאור החלטתו של סוקרטס. כלומר הוא סוג של גורם עוול לקריטון על לא עוול בכפו (שהרי בפועל קריטון מציע לו עזרה, אבל הדבר לא ייוודע אלא אם כן הוא יקבל אותה). יוצא שבעצם סוקרטס מקבל החלטה מוסרית בהתאם למה שנוח לו ונראה לו נכון יותר, אבל יתכן מאוד שהחלטתו לא באמת מוסרית כלפי קריטון. ומי קבע ששמו של סוקרטס עדיף על זה של קריטון? אז תאמר שהשיקולים שלו היו לאומיים-ציבוריים ולא אישיים. בסדר. אבל עדיין לא בטוח שמוסרי לעשות את השיקולים האלה על חשבון מישהו אחר.
אמממ מגניב לא חשבתי על זה.. לגבי השאלה השניה..
אז סוקרטס הגיע למסקנה שלברוח זה עוול לעיר.
ומצד שני להישאר זה לפגוע בחבר.
אבל זה לא עוול כלפי קריטון, כי שניהם מחויבים לשמור על העיר..


לגבי השאלה הראשונה.
יש הבדל בין טיעון עובדתי של מה יגידו וממנו גוזרים מסקנה ערכית.
לבין שהמוסר הוא מה יגידו
 
למעלה