בעיה לשונית.....
אני כותב עכשיו תוכנית שתועבר לתלמידי חטיבות ביניים. במסגרת השוויון המתבקש, אני מתאים כל משפט הן ללשון נקבה והן ללשון זכר. הבעיה היא, כמובן, סירבול. פניה לשני המינים בכל משפט מצריכה שינוי בנושא, נשוא, כינויי יחס ומילות חיבור שונות, ובקיצור, כאב ראש. אולי הגיע הזמן בעזרתם של כמה לשונאים/ות ליצור מבנה דקדוקי של פניה משותפת? הרעיון אולי קצת מוזר, אבל כבר ראינו דברים משונים יותר. כצעד ראשוני, לקחתי את סיומת ריבוי זכר "ים", שילבתי בסיומת ריבוי נקבה "ות", ויצא שעטנז לא נורא בכלל - "ום". דוגמא: אנחנו הולכום לים==> אנחנו הולכים/ות לים (הלוואי ים.. שיבוא כבר הקיץ
) מה אתום חושבום? תוהה, במצב רוח בלשני,
עופר
אני כותב עכשיו תוכנית שתועבר לתלמידי חטיבות ביניים. במסגרת השוויון המתבקש, אני מתאים כל משפט הן ללשון נקבה והן ללשון זכר. הבעיה היא, כמובן, סירבול. פניה לשני המינים בכל משפט מצריכה שינוי בנושא, נשוא, כינויי יחס ומילות חיבור שונות, ובקיצור, כאב ראש. אולי הגיע הזמן בעזרתם של כמה לשונאים/ות ליצור מבנה דקדוקי של פניה משותפת? הרעיון אולי קצת מוזר, אבל כבר ראינו דברים משונים יותר. כצעד ראשוני, לקחתי את סיומת ריבוי זכר "ים", שילבתי בסיומת ריבוי נקבה "ות", ויצא שעטנז לא נורא בכלל - "ום". דוגמא: אנחנו הולכום לים==> אנחנו הולכים/ות לים (הלוואי ים.. שיבוא כבר הקיץ