בעיה לגרא

[שושi]

בעיה לגרא

ילדתי בת 14 בכורה עם שני אחים קטנים ממנה-אך עצלנית בצורה מחרידה.... הדבר מפריע לי בעיקר בהתנהגותה עם האח הקטן בן 5 שהיא אינה יכולה לדוגמא לשבת איתו לשחק איתו או אפילו להביא אותו מהגן שנמצא ממש ממש מעבר לרחוב בו אנו גרים או להשגיח עליו 10 דקות כדי שאוכל לנוח לאחר העבודה... היום היה לנו ויכוח הגעתי עיפה מהעבודה וביקשתי ממנה להביא אותו מהגן לאחר שכנועים תחנונים השפלות מצידי היא פשוט לא הסכימה -דבר שממש הרגיז אותי כיוון שאנו כמעט לא מבקשים ממנה כלום אנו כבר ממש מיואשים מהתנהגותה. יש לציין שכל דבר שמבקשים ממנה כמו ספור לאח הקטן שלה או להביא קניות מהאוטו וכו . מה דעתכם ?להרים ידיים -להתעלם או להילחם ולהמשיך לבקש?

 

[מנורה]

גיל ההתבגרות

אומנם השאלה מופנת לגרא אבל מכיוון שזה פורום מקווה שלא תתנגדי לעוד דעה בת בכורה בגיל ההתבגרות יש לה כל כך הרבה בעיות בין הילדה לבוגרת מה עוד שהאמא שלה מתיחסת אליה כעצלנית מחרידה משפילה אותה מתוכחת וגורמת לה להרגיש לא אהובה ולא רצויה אני לא יודעת איך את הית מרגישה אם אליך היו מתנהגים כך רק שלילי והכל בפקודות מה דעתך להגיד לה אני אוהבת אותך לחבק אותה מידי פעם להגיד לה שגם את היית בגיל הזה להקשיב מה מציק לה? אני משוכנעת שהיא על הכיפק היא בת שלך רק היגיע זמן לשנות את הגישה ויפה שעה אחת קודם מה לא הייתי נותנת אם הייתי מקבלת חיבוק על כל השפלה שקיבלתי בוקר טוב ויום נעים

 

[nutmeg]

שאלה:

האם גם את בכזו קלות "מרשה לעצמך" לסרב לה כמו שהיא מסרבת לך? בני משפחה שחיים תחת קורת גג אחת עושים אחד למען השני. אם היא לא רוצה להשתתף בעשייה - היא צריכה להתחיל הרגיש כמה זה עולה לה. עליך להתחיל להגיד לה לא, להגביל אותה ולהראות לה במעשים, לא בדיבורים, שלא מקובל עליכם לגדל פרזיט. אם לבקש לא עוזר - להתחיל להתנות. להראות לה שגם היא מבקשת מכם - ועוד איך - ולכם אין שום חשק להענות ולהעניק למי שלא נענה לכם. אני במקומך הייתי מפסיקה מייד כל מיני "שירותים" לגיברת כמו טלפון, כמו לנקות לה את החדר, כמו שירותי הסעות לחברים, כמו... לא משנה מה. כשהיא תבקש ממך דברים עליך להתאמן בלהגיד לא. אם קשה לך לסרב, תלמדי ממנה - היא עושה את זה נפלא. היא מתייחסת אליך כמובן מעליו וצריכה ללמוד שאת לא. אם היא לא מבינה בדיבורים - צריך לעבור למעשים. להתנהגות שלא מקובלת עלייך חייבת להיות תוצאה בשטח!! לא ייתכן שהיא תקבע את החוקים בביתך את ולא ייתכן שמה שהיא לומדת ממך עד כה זה שאפשר להתנהג כלפייך בזלזול ועוד לצאת בזול. ודרך אגב, אני לא חושבת שמדובר בעצלנות אלא במרדנות. אני מוכנה להתערב שבענייניה היא אין לה שמץ של עצלנות והיא עושה למען עצמה וחברותיה בכייף. חשבי על כך שגם להתנגד לך צריך כוחות, לא? אדם עצלן לא היה מוציא כל כך הרבה אנרגיות על ויכוחים כשהרבה הרבה יותר פשוט לקרוא סיפור לילד.

 

[גרא.]

שושו,ילדתך בשלבי גיל ההתבגרות

הראשונים,וכנערה מתבגרת, נקודת המבט שלה על הדרישות שלך ממנה, שלדעתי מוצדקות בהחלט, מפורשות אחרות, בניגוד לתפיסה ולצרכים שלך..לא ציינת את זה, אבל יש לכן כנראה ווכוחים, יתכן עימותים רבים על כל מיני דברים קטנים בחיים..על לבוש, על סדור החדר,על שעות החזרה מיציאות, על הכנת שיעורים,ובתוך כל המכלול הזה,את גם מבקשת ממנה לתרום מעט לטובתך, בהשגחה על אחיה הקטן,לשחק איתו מעט, או לעזור לך עם הקניות מהסופר..הקושי במה שקורה, הוא שאת לא מצליחה להפריד בוויכוח ביניכן בין מה שאת מבקשת ממנה בשבילך, לבין שאת דורשת ממנה, בשבילה..בכל מקרה, היא לפחות אינה רואה שום הבדל בין הדרישות הללו..כאן הייתי עושה את ההפרדה המתבקשת. בכל הכרוך לדרישות שלך ממנה לגבי עצמה..או שתגיעי עימה לאיזה שהוא הסכם, או שתעבירי אליה את האחריות לגבי עצמה ( סדור החדר,וכל השאר). לגבי מחוייבותה לעזור לך,באותם דברים קטנים שציינתי..כאן אין פשרות..היא חייבת להשתתף במאמץ המשפחתי..האם להלחם? לא רעיון טוב, כי במלחמה כולם מפסידים.להתחנן? לא בא בחשבון.. ולכן,אחת הדרכים הטובות היא לקשור את עזרתה במתן דברים שהיא מקבלת. היא מקבלת דמי כיס??? בקשה,שתתן תמורה כלשהיא עבור זה..עוד צ'ופרים? בסדר,גם עבור זה היא חייבת לתת משהוא..יש הורים הנוהגים ממש לשלם לילדיהם עבור עזרה מטלות שונות בבית, כפי שתארת..והתגובה לכך אינה אחידה..יש כאלה האומרים שזה לא חינוכי, לא מוסרי ומשחית. ואחרים רואים דווקא את ההתייחסות הזו כחינוך התחלתי לחיים, בהם אין דבר ללא תמורה..אם לך זה מתאים, זו גם אופציה. ולבסוף,מאד מומלץ לקרוא את ספרו של פרופ' זיו ההתבגרות,ספר היכול לעזור לך טוב יותר להבין מה מתחולל בנפשה של בתך המתבגרת.

 

[קוקי שו]

../images/Emo41.gif

אני לא ממש מאמינה שאני מונעת מהבת של השואלת את הדברים שאני כל כך רציתי כשהייתי יותר קטנה... אבל לדעתי זה לא מוסרי לשלם לילדה על משהו שמחובתה לעשות. כמו שלא מוסרי לדעתי לתת פרסים על ציונים טובים. פרסים בשביל שילד קטן יפסיק להרטיב במיטה זה כן בסדר לדעתי.. אז אני לא יודעת איפה עובר הגבול. אבל כמו שלדעתי לא צריך לתת לילד עונש של לשמור על אחיו הקטן- בגלל שזאת חובתו בין כה וכה אז איפה פה העונש, או בכיתות הצעירות יותר- עונש לילד להיות תורן בכיתה- זה לא עונש- זאת חובה. לכן, לדעתי פרסים על הששתפות בעבודות הבית הם לא אפשרות. כמובן, שכל אחד בוחר בעצמו. בקשר לאיך לגרום לה לעשות את הדברים. אני חושבת שאף אחד לא מצא ממש תשובה. כי אם מישהו היה מוצא תשובה כבר כולם היו יודעים מהי... אני יודעת שאני (בת 15) לפעמים מבינה את ההורים שלי ומבינה שאני לא עוזרת בכלום בבית, אבל זה לא מונע ממני יום אחר כך לשכוח מכל המסקנות שהגעתי אליהם. אני לא חושבת שיש דרך לשכנע נער או נערה לעשות דברים. וגם לא יודעת אם הערות של "את לא עוזרת בבית" יעזרו או רק יקוממו. מה שנשאר לי לייעץ זה רק כבוד הדדי, כשהיחסים טובים עם הילדים גם המטלות נעשות יותר מהר. אני חושבת שאם היחסים עם הילדה טובים את יכולה לשבת ולהסביר לה- בשיחה רצינית- שאת מאוד עמוסה, וקשה לך להסתדר... ושתשמחי אם היא תוכל לעזור לך. לא בנימה מאשימה. אלא כמו שני בוגרים (אנחנו אוהבים להרגיש שאנחנו בוגרים) ופשוט להסביר, שאת מבקשת את עזרתה, כי קשה לך. סליחה על האורך... ומקווה שזה יעזור. יעל

 

[nutmeg]

בכלל לא מדובר על פרסים

אלא על אותם דברים שהיא מקבלת היום כמובנים מעליהם. כל הרעיון בהתנייה הוא לאוורר ולהוציא לאור את אותם דברים שהיא מקבלת ככלכך מובנים מעליהם מהוריה ולהראות לה שגם הם לא חייבים לתת לה הכל אלא יכולים - בדיוק כמוה - להגיד לא כשמשהו לא נראה להם. העניין עם מתבגרים הוא שהם רוצים להתאמן בלהיות "גדולים" עם כל הייתרונות של להיות "קטנים". רוצים לחיות בבית כמו דייר משנה בלי לשלם שכר דירה. הם רוצים להחליט לגבי החדר/הבגדים/המוסיקה/שעות השינה/שעות הארוחות שלהם מה שבא להם, בלי להבין או לקחת בחשבון שהם לא גרים לבד. מתבגרים רוצים שיתנו להם חופש ויתפסו אותם כאחראים מספיק רק כשזה מגיע לעניינים שלהם (לחזור בלילה, לנסוע לחברים וכו') אבל לא רוצים חופש ובטח לא רוצים להיות אחראים מספיק כשמדובר באחים הקטנים למשל, או בהתחייבות אחרת בבית... ההתנייה באה להראות (יותר נכון להדגים) למתבגר שאי אפשר גם להיות גדול וגם להשאר קטן בו זמנית. זה הכל. לא פרסים ולא נעליים.

 

[קוקי שו]

...

לשלם לילד בשביל לסדר את הבית זה כן פרס.

 

[גרא.]

קוקי שו,למעשה, אף אחד חוץ ממך

השתמש במושג פרס,ולא בכדי. במינוח הפסיכולוגי,משתמשים במושג חיזוק חיובי, כלומר כאשר את עושה מעשה נחמד,ומקבלת שבח מילולי עליו,חיוך, או גם יותר מזה,גדלים הסיכויים שאת תחזרי שוב על אותו מעשה שבעטיו קבלת את החיזוק. באותה הקשר, קיים גם חיזוק שלילי , דהיינו, מניעת דבר נחשק, כאשר המטלה לא מבוצעת.וברור שכאן אי אפשר להשתמש במושג פרס שלילי.כך בנוייה תוכנית מוכרת ונפוצה מאד של עיצוב התנהגות, כאשר מבקשים מילד לבצע 4-3 התנהגויות מסויימות.על כל בצוע הוא מקבל כוכב. אם וכאשר הוא צובר x כוכבים כפי שסוכם עימו,שוב כאשר הוא מבצע את המטלות שלו, הוא יכול תמורתם לקבל מה שסןכם עימו.ממתק,שקל, או כל דבר אחר..לכן אין זה פרס, אלא טכניקה ידועה ומקובלת של עיצוןב התנהגות..

 

[קוקי שו]

...

מילים גבוהות ומשפטים מורכבים שכרגע אני לא יכולה להתרכז ולהבין אותם.. אני רק אגיד שהועלתה האפשרות לשלם לילד כסף על ביצוע מטלות הבית.. וזה לא אותו דבר כמו כוב לילדים בני 5. אבל אני אתייחס ביותר ריכוז אחרי שינה ארוכה ארוכה.