בעיה חמורה מאוד..

sad sad woman

New member
בעיה חמורה מאוד..

יש לי בעיה חמורה ביותר. אני לא מצליחה לשלוט בדמעות שלי.. כל דבר קטן גורם לי לבכות!! העניין הוא, שת'כלס אני לא כ"כ רגישה, ז"א - אני כן - אבל אני לא בנאדם שמייחס חשיבות לכל דבר קטן ולא נעלב מכל שטות. אבל.. הדמעות! אני פשוט לא מצליחה לשלוט בהן!! אני פשוט מתחילה לבכות.. אני רוצה לציין שאני מאובחנת כסובלת מדיכאון. החלפתי לפני כמה חודשים את סוג התרופה, והיא עוזרת לי. אבל לאחרונה, זה כאילו פשוט חוזר אלי.. אני כל הזמן עצובה.. ההערכה העצמית שלי באדמה.. פשוט **ר ע** לי! אני לא יודעת מה לעשות עם זה.. אוקיי, אז מילא שאני בוכה ליד החבר, חברה או ההורים, אבל.. מ ה יהיה כשזה יהיה, נגיד,ף בעבודה? עם אנשים שאני לא מכירה? אני מרגישה כמו ילדה קטנה שבוכה מכל שטות..
 

nutmeg

New member
האמת,

בכי הוא אחד הסימפטומים בדיכאון. אני מבינה שאת מטופלת תרופתית ושלתקופת מה התרופה עזרה ועכשיו פחות. אם זה כך, שווה להגיע לפגישה עם הרופא המטפל אולי לשקול לשנות מינון או לעשות שינוי אחר שיותר יעזור לך לאיזון מצב הרוח. חוצמזה, קבלי ח"ח על שאת ממשיכה לעבוד ולשמור על מסגרת פעילות נורמטיבית
.
 

גרא.

New member
לעיתים, במצבי דיכאון, נוסף על הטפול

התרופתי,את יכולה גם לבקש פסיכוטראפיה, כלומר טיפול פסיכולוגי המתנהל עפ,ר בשיחות, כדי להביע לתובנה ולמודעות רבה יותר של הסבות לדכאון.כדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל בך.
 

sad sad woman

New member
אני כבר מטופלת בשיחות

זה עוזר לי אמנם, אבל לא עוזר לעצור את הבכי..
 

angie 24

New member
תנסי לחשוב רציונלית

אני יודעת שזה קל להגיד וקשה לבצע אבל כל פעם שזה קורה לך תנסי לחזק את עצמך מבחינה רציונלית, תנסי לחשוב שאת בשליטה ושדברים לא יוכלו יותר לזעזע אותך..תאמיני לי מנסיון זה עוזר אפילו שזה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי. אני הייתי אומרת לעצמי בלב:"את חזקה, את יכולה להתגבר...."וגם לא רציתי שיחשבו שאני יותר מדי רגישה. חוץ מזה עבדתי על עצמי גם כלפי חוץ, נהייתי אסרטיבית יותר, הכרחתי את עצמי לענות לאנשים כשמשהו לא מוצא חן בעיני בצורה נימוסית, למדתי לעמוד על שלי.. וכל זה בשיכנוע עצמי. אני מקווה שתרגישי יותר טוב
 
למעלה