בעיה חברתית?!
שלום לכולם, ארצה לשתף אתכם במשהו שמציק לי זה זמן רב....אני מקווה שיהיו אנשים שיזדהו איתי ויוכלו אף לתת לי עצות בנוגע לפתרון העיניין. אז ככה: אני בת 24 ואין לי מעגל חברתי, ימי שישי-שבת אני לא יוצאת פשוט כי אין לי עם מי. אתם בטח שואלים:"ומה עם אנשים שהיו איתך במסגרות שונות בחיים?"...אז ככה שלא לכולם אני מתחברת ואני מאוד לא נוהגת לדבר על עצמי או לספר על דבריי האישיים גם כי זה לא בא לי באופן טבעי וגם כי אני חוששת מעין הרע. הרי גם אם קרה לך משהו טוב ולדוגמא הכרתי מישהו לצורך העיניין ואני אבוא ואספר על כך לחברה שלה אין חבר ולא הולך לה בתחום, זה יהיי ממש טיזינג והצגה לראווה בפניה ופתיחת עין הרע, כי הרי היא לא תהייה שקטה שלמישהו אחר יש ולה אין, תמיד איפושהו מקנאים במישהו אחר ולא חסרים דברים כאלו. אני רואה בנים\בנות אחרים\אחרות שיש להם\להן מלא אנשים סביבם,מעגל חברתי רחב,הנייד לא מפסיק לצלצל אצלם, כול פעם יוצאים עם חבר\חברה אחר\ת ונהנים. גם חשבתי לבוא למרכז לשבת איפושהו להכיר אנשים להפתח לסביבה, ללכת ללמוד לרקוד אוליי, ואוליי ככה להפתח לסביבה, אבל לא! אני גם לא ניידת! אז אפילו אם אני מגיעה באוטובוס לת"א לדוגמא לחזור כבר אין לי איך....ובנות שאני הכרתי במסגרות שונות ועוד מדי פעם ב...אנחנו מדברות הן כולן לא ניידות גם ולא נוסעות לשום מקום, מה גם שחברות אחרות שאני מכירה הן נשואות ויש נשואות+ילדים ואז כבר הקשר לא קיים שם כול כך. ושוב אני חוזרת למעגל הקסמים של להיות לבד, ותמיד כול חברה שהכרתי במהלך חיי מגיל קטן, תמיד הייתה טיפוס ביתי שקט כזה, שלא אוהב לצאת להתפרע,לשתות ולרקוד, אלא לשבת בבית ולצפות בטלויזיה. זה מעגל קסמים שהוא לא נחמד כלל,ואני סובבת בו כבר הרבה זמן. לפני כמה חודשים חשבתי אני אתחיל לרקוד איפושהו סלסה פירסמתי מודעות על כך במקומות המתאימים, שוחחתי עם אנשים אך כולם רוקדים במרכז וגרים הרחק ממני (אני דרומית) ואפילו אם אני אגיע למרכז על מנת ללמוד לרקוד באוטובוס אני הרי לא יחזור ברכב עם בן אדם שאיני מכירה ובטח לא גבר (בלי להכליל....אבל לא חסרים סיפורים....). האם מישהו\מישהי מזהה איתי? מישהו\מישהי יכול\ה להציע פיתרון לעיניין? או איזה רעיון? אשמח לתגובותייכם בעיניין תודה.
שלום לכולם, ארצה לשתף אתכם במשהו שמציק לי זה זמן רב....אני מקווה שיהיו אנשים שיזדהו איתי ויוכלו אף לתת לי עצות בנוגע לפתרון העיניין. אז ככה: אני בת 24 ואין לי מעגל חברתי, ימי שישי-שבת אני לא יוצאת פשוט כי אין לי עם מי. אתם בטח שואלים:"ומה עם אנשים שהיו איתך במסגרות שונות בחיים?"...אז ככה שלא לכולם אני מתחברת ואני מאוד לא נוהגת לדבר על עצמי או לספר על דבריי האישיים גם כי זה לא בא לי באופן טבעי וגם כי אני חוששת מעין הרע. הרי גם אם קרה לך משהו טוב ולדוגמא הכרתי מישהו לצורך העיניין ואני אבוא ואספר על כך לחברה שלה אין חבר ולא הולך לה בתחום, זה יהיי ממש טיזינג והצגה לראווה בפניה ופתיחת עין הרע, כי הרי היא לא תהייה שקטה שלמישהו אחר יש ולה אין, תמיד איפושהו מקנאים במישהו אחר ולא חסרים דברים כאלו. אני רואה בנים\בנות אחרים\אחרות שיש להם\להן מלא אנשים סביבם,מעגל חברתי רחב,הנייד לא מפסיק לצלצל אצלם, כול פעם יוצאים עם חבר\חברה אחר\ת ונהנים. גם חשבתי לבוא למרכז לשבת איפושהו להכיר אנשים להפתח לסביבה, ללכת ללמוד לרקוד אוליי, ואוליי ככה להפתח לסביבה, אבל לא! אני גם לא ניידת! אז אפילו אם אני מגיעה באוטובוס לת"א לדוגמא לחזור כבר אין לי איך....ובנות שאני הכרתי במסגרות שונות ועוד מדי פעם ב...אנחנו מדברות הן כולן לא ניידות גם ולא נוסעות לשום מקום, מה גם שחברות אחרות שאני מכירה הן נשואות ויש נשואות+ילדים ואז כבר הקשר לא קיים שם כול כך. ושוב אני חוזרת למעגל הקסמים של להיות לבד, ותמיד כול חברה שהכרתי במהלך חיי מגיל קטן, תמיד הייתה טיפוס ביתי שקט כזה, שלא אוהב לצאת להתפרע,לשתות ולרקוד, אלא לשבת בבית ולצפות בטלויזיה. זה מעגל קסמים שהוא לא נחמד כלל,ואני סובבת בו כבר הרבה זמן. לפני כמה חודשים חשבתי אני אתחיל לרקוד איפושהו סלסה פירסמתי מודעות על כך במקומות המתאימים, שוחחתי עם אנשים אך כולם רוקדים במרכז וגרים הרחק ממני (אני דרומית) ואפילו אם אני אגיע למרכז על מנת ללמוד לרקוד באוטובוס אני הרי לא יחזור ברכב עם בן אדם שאיני מכירה ובטח לא גבר (בלי להכליל....אבל לא חסרים סיפורים....). האם מישהו\מישהי מזהה איתי? מישהו\מישהי יכול\ה להציע פיתרון לעיניין? או איזה רעיון? אשמח לתגובותייכם בעיניין תודה.
