בעיה חברתית?

laurach

New member
בעיה חברתית?

מהיום שביתי נולדה יש לי את ההרגשה שבמקום מסויים היא שונה. זכור לי שבגיל שנה וחצי היא היתה יושבת ומרכיבה פזלים במשך שעות. בגיל שנתיים היא ידעה לזהות את כל המספרים ואחרי הסבר קצרצר ידעה לחבר ולחסר. הסברנו לה כמה זה 3 פלוס 1, תירגלנו קצת וכאשר רצינו לראות אם באמת הבינה את הרעיון שאלנו אותה כמה זה 1 פלוס 3 (הבעיה בכיוון השני) ולא היתה לה בעיה להגיע לפתרון. אחרי תקפה הסברתי לה מזה 11 ישר אחכ ידעה לקרוא את כל המספרים עד 19 לבד. קליטה מאוד מהירה לחשבון. יום אחד היא עשתה ציור ובו רשמה את כל המספרים, שאלתי אותה מי לימד אותה היא ענתה ״ לבד״. המספרים היא רשמה בצורה מושלמת רק שאת רובם היא רשמה הפוך, כמו מבט ממראה. בשנה האחרונה אני לא יושבת לשחק איתה ולכן לא יכולה להעיד על התפתחותה בשנה האחרונה. משהו אחד מטריד אותי וזה הפן החברתי. היא לא אוהבת לשחק בקבוצה. אני יודעת שהיא מאוד רגישה לסביבה ואת זה ראיתי מהיום שנולדה. היא ידעה לזהות מתי אני לא מרגישה טוב ולא לבכות, כל זאת בגיל שלושה חודשים. זכור לי שבפעם הראשונה שהיא הקשיבה ל 4 עונות של וואלדי היא אמרה לי ״ אמא, המוזיקה של הברקים מאוד יפה״ וזה מבלי שיסבירו לה על מה מדובר, היתה בת פחות משלוש. אני לא יודעת האם מדובר כאן על יכולות יוצאות דופן, אני חיה בחו״ל ולא יכולה להשוות עם ילדים אחרים במשפחה. מה שמפריע לי זה הפן החברתי, האם יתכן שהיא באת שונה ולא מוצאת עניין בבני גילה?
 

laurach

New member
והמשך שאלה

לרוב ביתי שואלת שאלות שפשוט אני לא יודעת את התשובה. תשובת הסבר קצרה לא מספקת אותה והיא מבקשת לרדת לפרטים. ברור לי שאין ביכולתי לספק לה את הידע שהיא דורשת, איך מתמודדים על זה? חשבתי לקנות לה מיקרוסקופ אבל ההמלצות הן מגיל 8, מאמינה שיש סיבה למה רק אז זה ממומלץ. האם להתעלם מהמלצות ובכל זאת לקנות? היא מאוד מתענינת גם בכדור הארץ, מכירה שמות של פלנטות וראתה את סאותורן עם בעלי בטלסקופ שלנו. כל זה מדהים אותה למרות שאחרי שראתה את הירח בטלסקופ פחדה ללכת לישון לבד. לא יודעת כמה אפשר לזרום איתה וכמה עדיף למנוע. נכון לעכשיו אני בעיקר מונעת מפחד שלא תדע לפרש נכון את מה שרואה.
 

mikilk

Active member
זו שאלה אחרת

ואני, באופן אישי ולא מוסמך - לא הייתי עוצרת. הייתי לחלוטין זורמת עם השאלות והבקשות, קונה מיקרוסקופ (פשוט מאוד בשלב ראשון), מה זה חשוב מה רשום על הקופסא? על משחקי הקופסא והפזאלים רשום גיל מסויים - זה אף פעם לא עבד...
היא זקוקה להרבה מאוד הסברים על מנת להרגיע את הפחדים. אני כן הייתי נזהרת מעודף גירויים, חוגים, פעילויות, לא לבלבל.
חג שמח
 

laurach

New member
המשך ...

היא באמת עם הרבה פחדים ולא תמיד אני מצליחה להרגיע אותה כי אין לי פשוט תשובות או שבעצם לא תמיד צריך לספק תשובה מדעית? היא עדיין לא הולכת לחוגים או פעילויות אחרות כי היא בת 4 ולא מוצאת משהו לגיל שלה, כל החוגים מתחילים בגיל מאוחר יותר. האם יש איזה חוג או פעילות שמתאימה לגיל שלה? האם העובדה שכרגע אין לי זמן לשבת איתה מונעת ממנה להתפתח או גרוע יותר, יכולה לפגום בכישורים שלה בעתיד? האם היכולות שלה יכולות להעלם אם לא מפתחים אותן או שהן תמיד כאן? מצאתי אתמול בלילה כמה דפי ״חשיבה מתמטית״ באינטרנט הדפסתי חלק מהם וישבנו ביחד. חוץ מלקרוא לה את ההוראה לא היתי צריכה להסביר דבר. היא מלאה, הקיפה בעיגול וצבעה הכל באופן מושלם. בכלל, בכל המשחקים שאנחנו משחקים ביחד מספיק לרוב הסבר קצרצר והיא יודעת לקשר לשאר. לאחרונה גם גיליתי שיש לה דרכים מאוד מענינות לנצח, שלא תמיד כשרות :)

בהמשך לבעיה החברתית, אנחנו כרגע בחופש מהגן אז נרגעתי קצת אבל במהלך שנת הלימודים אני תמיד בלחץ. היא אוהבת כשמגיעים חברים גם אוהבת ללכת אליהם אבל היא לא משחקת איתם. הם כאילו נמצאים ברקע. זה מאוד מפריע ומדאיג אותי. כשחברים שלה אצלנו מי שצריך להעסיק אותם בסוף זה אני ... היא יכולה לשחק שעות עם עצמה בעולם הדמיון המאוד מפותח שלה, והאמת במבט מהצד זה מעציב אותי כי אני הייתי בדיוק בצד השני.
 

laurach

New member
המשך ...

היא באמת עם הרבה פחדים ולא תמיד אני מצליחה להרגיע אותה כי אין לי פשוט תשובות או שבעצם לא תמיד צריך לספק תשובה מדעית? היא עדיין לא הולכת לחוגים או פעילויות אחרות כי היא בת 4 ולא מוצאת משהו לגיל שלה, כל החוגים מתחילים בגיל מאוחר יותר. האם יש איזה חוג או פעילות שמתאימה לגיל שלה? האם העובדה שכרגע אין לי זמן לשבת איתה מונעת ממנה להתפתח או גרוע יותר, יכולה לפגום בכישורים שלה בעתיד? האם היכולות שלה יכולות להעלם אם לא מפתחים אותן או שהן תמיד כאן? מצאתי אתמול בלילה כמה דפי ״חשיבה מתמטית״ באינטרנט הדפסתי חלק מהם וישבנו ביחד. חוץ מלקרוא לה את ההוראה לא היתי צריכה להסביר דבר. היא מלאה, הקיפה בעיגול וצבעה הכל באופן מושלם. בכלל, בכל המשחקים שאנחנו משחקים ביחד מספיק לרוב הסבר קצרצר והיא יודעת לקשר לשאר. לאחרונה גם גיליתי שיש לה דרכים מאוד מענינות לנצח, שלא תמיד כשרות :)

בהמשך לבעיה החברתית, אנחנו כרגע בחופש מהגן אז נרגעתי קצת אבל במהלך שנת הלימודים אני תמיד בלחץ. היא אוהבת כשמגיעים חברים גם אוהבת ללכת אליהם אבל היא לא משחקת איתם. הם כאילו נמצאים ברקע. זה מאוד מפריע ומדאיג אותי. כשחברים שלה אצלנו מי שצריך להעסיק אותם בסוף זה אני ... היא יכולה לשחק שעות עם עצמה בעולם הדמיון המאוד מפותח שלה, והאמת במבט מהצד זה מעציב אותי כי אני הייתי בדיוק בצד השני.
 

אביבקיץ

New member
חס ושלום, את לא פוגעת לה בהתפתחות

נהדר שיש לה עולם דמיון, זה בדיוק מה שילד בן 4 צריך...
 

mamma1

New member
אולי רגישות יתר תחושתית?

התיאור שלך של הבת מאוד מזכיר לי את הבת שלי בגיל שלה. היא היתה נבונה ומפותחת בצורה בלתי רגילה, בעיקר במה שקשור לדיבור, חשיבה, חשבון, קריאה. היא זיהתה צבעים וצורות בגיל 15 חודש, הבינה חשבון פשוט בגיל שנתיים. אבל היתה עם הרבה פחדים, ולא התקרבה לילדים בכלל, למעשה לפעמים אפילו פיזית התרחקה מהם, כאילו הם מסוכנים לה. עם מבוגרים יצרה קשר יותר טוב באחד על אחד, אבל היתה חשדנית לעתים, במיוחד עם גברים.
בגיל 3 עלינו על זה שיש לה רגישות יתר תחושתית (חפשי "ויסות תחושתי" בגוגל - המאמרים של לימור בשן מאוד עוזרים בנושא). בהמלצת מרפא בתנועה (גם אנחנו היינו בחו"ל אז, זה היה בביקור בארץ), התחלנו לחזק אותה גופנית. הוא הראה לנו שהדיבור והחשיבה שלה מחפים על הקשיים שלה ולכן לא מתמודדת. לפני כן היא היתה רק יושבת עם פאזלים וספרים ומדברת המון. הפכנו אותה לפעילה יותר, עודדנו אותה לטפס, לרוץ, להתגלגל, להיתלות. בהתחלה היא היתה מאוד חלשה ועם קורדינאציה גרועה. במקום לדבר על שימוש בחפצים גרמנו לה באמת להשתמש בהם, לגעת בחומרים. הפעילות הגופנית עוזרת להתגבר על קשיי הויסות, מחזקת את תחושת הגוף ואת הבטחון העצמי ואז זה עוזר גם לשהות ולתקשר עם ילדים. קשה להסביר איך, זה יוצר מעין זרימה תנועתית במקום התקעות ע"י המעצור של קושי תחושתי ומודעות וחשיבה מופרזת.
היה לה קשה עם רעשים ומקומות הומים לכן נמנענו כמה שאפשר, אבל דאגנו להזמין אלינו או ללכת לילדים לפגישות אחד על אחד, בחרנו רק ילדים או ילדות שהם עדינים ונבונים כי המטרה היתה שהיא תצליח ליצור קשר בקלות ותצבור בטחון ויכולות חברתיות. בתור פעוטה היה לה מאוד קשה עם ילדים אסרטיביים ואימפולסיביים ומפגש כזה היה יכול להיגמר בהימנעות במקרה הטוב או בבכי ולחץ במקרה הרע.
אני יכולה לומר לך שהפעילות הגופנית והמפגשים המתאימים לה חיזקו אותה מאוד, בכל שנה ראינו איך היא יוצרת קשר יותר טוב עם ילדים, נהיית חברותית והפחדים ירדו. היום בגיל 11 כבר לא רואים שום סימן לכל הקשיים האלו (למרות שיכולה להתלונן על דברים קטנים כמו תפר בגרב). ואני מדברת איתך על ילדה שאם לא היינו יודעים שמדובר ברגישות תחושתית, היא היתה בטח מאובחנת כ PDD בתור פעוטה (בטח היו מסירים את האבחון אחר כך, כבר פגשתי כאלה שעשו זאת). יש לה הרבה בטחון עצמי ומספר חברות טובות. היא מסתדרת בכל מקום חדש אליו מגיעה (משפחה מורחבת, קייטנה, תנועת נוער, חוג).
אני מאוד ממליצה לך לקרוא על הנושא ואם את חושבת שהמאמרים קשורים לבתך אז להתייעץ עם איש מקצוע שמבין בתחום.
בהצלחה!
 

mikilk

Active member
כל כך, כל כך מוכר!

לא פשוט.
2 הבנים שלי היו ככה, ואני - עם חרדות וחששות אינסופיות.
למה הם לא הולכים לחברים אחה"צ? למה לא הולכים למסיבות? למה ממעטים להפגש עם ילדים - למרות שאוהבים אותם והרבה מתקשרים ומזמינים אותם לפעילויות?
בגיל הגן עוד ניסיתי לבדוק עם פסיכולוגית - שמהר מאוד הסבירה לי שהמינונים החברתיים להם הם זקוקים הם נמוכים - בוקר בגן עם חברים מספיק להם - ומעבר לכך יש עולם ומלואו (ממש כך היא הגדירה זאת) יש להם עולם שלם משל עצמם.
זה לא אמור שבהמשך לא ניסיתי לדחוף ליותר פעילות חברתית...
נשמע שהיא בהחלט ילדה חכמה, סקרנית ועולמה מלא
 

אביבקיץ

New member
את שואלת על הפן החברתי?

כתבת שאת מוטרדת מהפן החברתי. אבל על הפן החברתי כתבת בערך חמש מילים.
לעומת זאת, את רוב ההודעה הקדשת לנושא היכולות השכליות של בתך.

כדי לדבר על הפן החברתי, ולנסות לעזור לך, יעזור לדעת לאיזו מסגרת היא הולכת.
כמה ילדים יש במסגרת אליה היא הולכת? עם כמה מהם היא התחברה?
כתבת שהיא לא אוהבת לשחק בקבוצה. זה אומר שפעילויות של אחד על אחד היא כן אוהבת?

כתבת בקיצור שבשנה האחרונה את לא משחק איתה. למה?

בשורה התחתונה - יש ילדים מחוננים שיש להם הרבה חברים. יש ילדים מחוננים שאין להם.

יש ילדים מחוננים שמוצאים הרבה עניין בבני גילם. יש כאלה שלא.

את יכולה לעזור לה על ידי יצירת הזדמנויות לפגוש ילדים בעלי תחומי עניין דומים. למשל - ללכת לחוג.
 

laurach

New member
תגובה

אני לא טוענת שביתי מחוננת, האמת שאין לי מושג כי אין לי אפשרות השוואה. אני פשוט מקבלת תגובות מאנשים על היכולות שלה, בעיקר על אופן ההתבטאות והחשיבה שלה. פירטתי את היכולות השכליות שלה במטרה לשמוע ממכם ומנסיונכם. האם מדובר כאן באמת על יכולות יוצאות דופן או לא. אני רוצנ לנסות להבין אותה יותר טוב בכדי לעזור לה. המסגרת היחידה שבה היא משתתפת זה הגן באיזור מגורנו, אותו היא התחילה לפני חודש. היא עדיין לא התחברה לאף אחד, מבלה את רוב הזמן עם חבר נוסף שאותו היא מכירה כי הוא גר מולנו, או לבד. בשיחה עם הגננת נאמר לי שהיא לא מצטרפת לקבוצה גם אם מזמינים אותה, אוהבת להביט מהצד. מצד שני פעילויות עם הגננת היא מאוד אוהבת ודורשת רק שהגננת אמרה שהיא לא יכולה לשבת איתה כל הזמן.
בשנה האחרונה אני לא משחקת איתה כי נולד לה אח קטן ואני לא מצליחה להקדיש לה את הזמן הרצוי. משחקים איתה תמיד דורשים הרבה ריכוז ולא יכולה כרגע להשאיר את אחיה בחי השגחה.

אשמח מאוד אם תעזור לי איך להמשיך מכאן. איזה חוג או איזה כיוון. האם ישנה מסגרת מתאימה כבר לגילה?

תודה רבה על התשובה, לאורה.
 

אביבקיץ

New member
תני לה זמן ומרחב (יצאה לי תשובה ארוכה...)

אני מציעה לך לתת לה להתפתח - גם חברתית - בקצב ובצורה המתאימים לה.

גיל 3 זו רק ההתחלה של יצירת קשרים חברתיים. אז עוד אין מה לדאוג. (ואולי הנוכחות של האח החדש והקצת פחות תשומת לב ממך, גורמים לה קצת להידבק לגננת)

את כל השאלה הזאת של חיי החברה - אני מציעה לך להעלות בפורומים אחרים (בנושאי הורות) ולאו דווקא כאן. כי זו שאלה אוניברסלית, ובפורומים אחרים פשוט יש יותר אנשים.

גם את בעית הקושי כשיש אח קטן כדאי להעלות בעוד פורומים, לקבל טיפים ועצות. אני מציעה לך בחום לפנות עבורה לפחות פעם אחת ביום רק עבורה. לשחק, לצייר, לקרוא. את רוב הפעולות אפשר לעשות כשהאח הקטן ישן או מישהו אחר מטפל בו.

וגם לגבי היכולת השכלית - תלכי בקצב שלה. מה שהיא מגלה בו עניין - תנסי לעזור לה.
בכלל, בפרט במדובר בילדה שנכון להיום לא רוצה להיות חלק מקבוצה גדולה - לא יהיה לה כיף בחוג.

למשל - זה מקסים שהיא מתעניינת ביקום. תקנו טלסקופ ותצפו ביחד, תדברו על זה. אפשר ללכת למצפה כוכבים או פלנטריום.

תני לה בבית אופציות לפתח את היצירתיות וסקרנות. אצלנו תמיד היו המון חומרי יצירה - צבעים(גם צבעי מאכל), דפים, דבק, מדבקות, גופים מקלקר, פלסטלינה.....

ילדים חכמים בדרך כלל מוצאים מיליוני רעיונות מה לעשות בכל הדברים האלה.
 
אם את מרגישה משהו אולי לא בסדר

הכי טוב לקחת את הילדה לאבחון מקיף. יכול להיות שיש לה קשיים חברתיים וזה בכלל לא שולל ולא קשור לאינטליגנציה שלה.
יש לי שני ילדים. שניהם מחוננים. הגדול אוטיסט והקטנה עם ADHD. הגדול ידע שמות של כל כוכבי הלכת עוד לפני שידע להגיד "אמא". לשניהם קשיים חברתיים אבל כמובן ברמה שונה. את הקשיים של הילדה לא הייתי אף פעם רואה לבד אם לא הייתי יודעת על מה בדיוק להסתכל בגלל הגדול.
יש גם ילדים מחוננים בלי קשיים חברתיים. לפעמים מחוננות מסתירה את הלקויות (אצל הבת ה-ADHD שלה מוסתר היטב ואף גורם חיצוני חוץ ממני וכמה אנשים בודדים שמכירים היטב את התחום בינתיים לא מצליח לראות)
 
למעלה