בעיה הנובעת מהיעדר דיבור

[בוחרת13]

בעיה הנובעת מהיעדר דיבור

בני בן 3.3. אינו מדבר במובן של "משוחח". יש לו אוצר מילים שהולך והמתרחב. עדין לא מצרף מילים
הבעיה שאני מרגישה אותה יותר ויותר שהעובדה שאינו משוחח מפחיתה מאוד את התקשורת איתו באופן הכי פשוט של המילה.
מוצאת עצמי נוסעת באוטו ותופסת שיש דקות ארוכות שקט. יושבים לאכול וכנ"ל. וכמובן בהמון סיטואציות אחרות.
עכשיו התארחו אצלנו חברה עם ילד נ"ט. השיחות איתו זרמו. הוא שאל ונענה. ופתאום הבנתי שאפילו בסוגיית ידע עולם אני לא מעשירה מספיק.
שלא לדבר על כך ש"המדבר" תפס את רוב הבמה.
אז כבר תקופה אני מנסה באופן יזום לעשות יותר שיחות (באו נודה לרוב מונולוגים). אבל זה כ"כ לא אינטואיטיבי.
גורם לי להרגיש קשה מאד. כאילו סוג של זלזול בו. אולי אפילו נתפס כאיזו התעלמות
מכירים? רעיונות?

 

[שלומות0]

אני יכולה להבין את תחושת התסכול

שמתארח אצלך ילד נט"י, אבל אל לך לחוש כך, הילד שלך מדהים בדרך שלו וזו אמורה להיות תחושתך ליד ילד נט"י.

 

[בוחרת13]

לא חושבת שבני פחות מדהים

פשוט מרגישה שאני לא מצליחה לעשות את מה שלהבנתי תפקידי.

 

[dina199]

מה התפקיד שלך ?

בטוח לא להיות סופר וומן

אם הילד לא מדבר (ובמקרה שלכם לא מנהל שיחות) זה לא כישלון שלך בתור אמא. הילד פשוט א"ס (איש ספקטרום אוטיסטי)

 

[רואה 6 6]

אל תילחצי.

אני מבינה שילד רגיל נתן לך איזה שיקוף של איך הדברים מתנהלים אצל ילד אחר אבל קודם כל ,תזכרי שלא כל ילד נ"ט משוחח בנוחות אז אל תקחי אותו בתור דוגמה למשהו.את האוטיסטים שלנו לא צריך להשוות לאף אחד,גם לא בינם לבין עצמם.
דבר שני,נסיעות באוטו הן לפעמים הזמנים היחידים לתפוס קצת שקט ,גם בשבילו.
דבר שלישי,לא ברור למה את מתכוונת בהעשרת ידע עולם.
ילדים בגיל הזה,לא משנה מה הגדרתם מחוברים ליומיום הקרוב ביותר:הבית,המשחקים שלהם,האוכל שהם אוכלים,המשפחה,הנוף בו הם מבקרים באותה עת ולדעתי,כל ניסיון לדבר על נושאים כבדים יותר לא מתאים.
אחרון חביב,תיהיי טבעית.אל תעשי דברים שגורמים לך להרגישה מעושה ולא תורמת.

אתם תיהיו בסדר גמור.

 

[רואה 6 6]

כלומר,

אם את רוצה לדבר,דברי בקונטקסט קרוב ואל תעמיסי מונולוגים.ילדים כללית לא אוהבים "חפירה".

 

[schlomitsmile]

תקשורת,בודאי עם אוטיסט,לא חייבת להיות מילולית גם ה

שלי, בן כמעט 14, ממעט מאד לדבר,
למרות שטכנית מסוגל.
יש לי מעט שיחות איתו במובן הרגיל של המילה,
אבל תקשורת פועמת מאד.

הנה מתוך טקסט של סינקלייר:
"אתם מנסים לתקשר עם ילדכם האוטיסט, והילד לא מגיב.
הוא לא רואה אתכם. אתם לא יכולים להגיע אליה. אין כניסה.
זה הדבר הקשה ביותר להתמודד איתו, נכון? העניין הוא שזה לא נכון.
בחנו זאת שוב: אתם מנסים לתקשר כהורה לילד, בזמן שאתם משתמשים בהבנתכם שלכם את הילד הנורמלי, בתחושות שלכם לגבי הורות, החוויות והניסיון שלכם לגבי מערכות יחסים. והילד לא מגיב בשום דרך שאתם יכולים לזהות כחלק מהמערכת הזו.
זה לא אומר שלילד אין יכולת לתקשר ככלל. זה רק אומר שאתם יוצאים מתוך הנחה שיש מערכת משותפת, הבנה משותפת של סימנים ומשמעויות, שהילד לא חולק איתכם.
זה כאילו וניסיתם לנהל שיחה אינטימית עם מישהו שאין לו שום הבנה בשפתכם. מובן שהאדם לא יבין על מה אתם מדברים, לא יגיב כמצופה על ידכם ועשוי למצוא את כל האינטראקציה כמבלבלת ולא נעימה.
תקשורת עם אדם ששפתו אינה זהה לשלך, מצריכה עבודה. ואוטיזם חודר עמוק יותר משפה ותרבות. אנשים אוטיסטים הם "נוכרים" בכל חברה. אתם תצטרכו לוותר על הנחותיכם בדבר משמעויות משותפות. אתם תצטרכו ללמוד לחזור לרמות בסיסיות יותר ממה שחשבתם קודם, לתרגם, ולוודא שתרגומכם הובן.
תצטרכו לוותר על הוודאות שבשהייה בטריטוריה הטבעית שלכם, על שידיעה שאתם בשליטה, ולתת לילד שלכם ללמד אתכם מעט על שפתו ולהדריך אתכם לתוך עולמו.
התוצאה, אם תצליחו עדיין לא תהיה קשר הורה – ילד נורמלי.
ייתכן שהילד האוטיסט שלך ילמד לדבר, ילך לבי"ס בכיתה רגילה, ילמד בקולג', ינהג ברכב, יחיה באופן עצמאי, יפתח קריירה – אך הקשר שלו איתך לעולם לא יהיה דומה לקשר של ילדים אחרים עם הוריהם.
או שילדך האוטיסט לא ידבר לעולם, יעבור מבי"ס לחינוך מיוחד לדיור מוגן, יצטרך השגחה וטיפול מקיף ומתמשך כל ימי חייו, אך הוא עדיין לא יהיה מחוץ להשגתך באופן מוחלט.
הדרך שבה אנחנו יוצרים קשרים היא אחרת. דחף את ילדך לפי ציפיותיך ותחווה תיסכול, אכזבות, טינה ואולי אפילו זעם או שנאה.
גש אליו בכבוד, בלא הנחות מוקדמות ועם פתיחות ללמוד דברים חדשים, ותמצא עולם שלא יכולת אפילו לדמיין שהוא קיים.
נכון, זה דורש יותר עבודה מאשר ליצור קשר עם אדם שהוא לא אוטיסט. אך זה יכול להיעשות.
אלא אם לא-אוטיסטים הם הרבה יותר מוגבלים מאיתנו ביכולת שלהם לייצר קשר.
אנחנו מעבירים את כל חיינו בעשיית הדבר הזה. כל אחד מאיתנו שלומד לדבר, כל אחד מאיתנו שלומד לתפקד בחברה שלכם, כל אחד מאיתנו שמצליח לגעת וליצור קשר איתכם פועל בטריטוריה זרה ויוצר קשר עם יצורים זרים. אנחנו עושים זאת כל חיינו. ואז אתם אומרים לנו שאיננו יכולים ליצור קשר..."
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Article.aspx?ForumId=612&aId=104140

 

[dina199]

מצאתי בטוויטר ואני חושבת זה מתאים כאן

Autism Tips - Andrea ‏

There are hundreds of ways that humans communicate with each other that do not use speaking.

 

[schlomitsmile]

הקטע הוא שלא כולם מתקשרים או מרגישים נוח לתקשר בכל מאות הדרכים האלה,
לכל אחד הערוצים הטבעיים לו (לחלק מהאנשים זה בעיקר המילולי),
ואז יכול להווצר מצב שמישהו מנסה לתקשר,
והמסר שלו לא נקלט- השני לא מבחין בכלל בנסיון התקשורת הזה,
מבחינתו אין תקשורת.

זו נקודה מאד כואבת אצלי, בכלל ובימים אלה במיוחד,
כי אמא שלי (סופר נ"טית) כל פעם נעלבת ממני
בגלל הקצרים האלה בתקשורת.

 

[arana1]

יש לי הסבר (לא כל כך טוב) לרגישות לערוץ אחר

הסבר שגם מחבר את מה שנתפש בטעות כאילמות סלקטיבית לרגישות האוטיסטית למבט וליצירת קשר עין

אנשים עם רגישות להיבט ההדדי שבקיום האנושי ובכלל מטבעם גם להיות מאוד ערים לקשר שבין הפער או הזיקה לבין מה שאנחנו רואים לבין מה שאנחנו שומעים
זה גם מתחבר להתנהלות הידועה של אוטיסטים מול שאלות כמו כנות וישירות ויחסי פנים ומסכה
שלכן הפתיחות האוטיסטית גם נוטה להיות שקטה יותר,כביכול,כי היא קשובה לזיקות שהפער הנורמטיבי בין הפנים לחוץ מחריש אותם ומשבש אותם
זו גם הסיבה ששיבוש הזיקה הזאת בין התמונה לצליל מכניס אוטיסטים להצפה כל כך קשה שמתבטאת גם במה שנתפש כחוסר איזון חושי ורגשי
ולכן גם כל כך מסוכן לנרמל

לצערנו,כמו שגם עולה מהשאלה שפתחה את השיחה הזאת וגם ממש את מספרת,הפער בין התפישות,שבו אף אחד לא אשם,יוצר מצבים מאוד טרגיים של מרחק שקשה עד בלתי אפשרי לסגור אותו דווקא בין ועם מי שנחשבים כהכי קרובים

 

[asa112]

מכירים

גם בן שלי בגל הזה לא דיבר וגם לי לא היה דיבור זורם איתו.
ולא היו גם הרבה מונולוגים. אנחנו פשוט הקדשנו לו זמן בגבולות מסוימות - משחקים, חיבוקים, צחוקים, קריאת ספרים, משחקים במחשב.
היה לנו הרבה זמן ביחד בבית ובחוץ שכל אחד היה עסוק בשלו.

בסוף הוא התחיל לדבר ודברים השתנו, אבל גם היום אנחנו לא מנהלים שיחות כל דקה שנמצאים ביחד.

אני חושבת, שאת צריכה לנהל תקשורת איתו לפי יכולות שלך ושלו, לא צריך לעשות משהו שלא זורם.

 

[נועהספרבר]

כן. את מרגישה שיש גם קושי בהבנה או רק בהפקה?

 

[בוחרת13]

הקושי בעיקר בהפקה

 

[נועהספרבר]

למה את צריכה שידבר כדי להעשיר לו את ידע העולם

 

[dina199]

אני מנסה להבין : את מתוסכלת שהבן שלך

בן שלוש ושלושה חודשים לא מנהל שיחות ? ואת רוצה לגרום לו לנהל שיחות ?
(לא ביקורת. השאלות לבירור מידע)

 

[בוחרת13]

לא לזה הכוונה

העובדה שאינו משוחח משאירה את כל ה"אחריות" ליצור תקשורת עלי. כאילו הוא לא מושך באופן טבעי אותי לדבר, לספר דברים וכד'.לא אומרת באשמה. פשוט לא נוצר השיח הטבעי הזה שמעשיר את עולמם של הילדים. כמו שאלות "מה זה?" "למה?" וכדומה. ואז נוצרים מצבים שבהם אני לא מפוקסת על זה ועוברות חוויות וזמן של שקט בלי כלום

 

[arana1]

לא תמיד שקט = כלום

חלק מהקטע האוטיסטי שלפחות אצל חלקם בגלל רגישותם וסוג התקשורת המאוד פתוחה והדדית שהם מנהלים כל הזמן עם העולם אז גם ודווקא לזמן שבו הם לא מפיקים צלילים ומילים יש עושר חוויתי ולימודי גדול מאוד
כאילו מניחים לדברים לדבר ולספר את עצמם ומקשיבים או מנהלים דיאלוג שקט ופנימי איתם

לפחות אצל חלק מהאוטיסטים מה שנחשב כהפרעת תקשורת וניתוק זה פשוט ביטוי של תקשורת מאוד אינטנסיבית ורגישה עם הסביבה
אלא שכחלק מפתיחותה היא מאוד שקטה יחסית

הקטע של לספר כל הזמן מה עשיתי ומה עברתי ולספר דברים על עצמי יכול להיות מאוד מהותי לאדם הנורמטיבי והרבה הרבה פחות מהותי לאוטיסט
אדם נורמטיבי כל הזמן "מכריז" על קיומו
אוטיסטים נוהגים לעשות זאת פחות
הם פשוט "ישנם" ומצפים שהסביבה תראה אותה כמו שהם רואים את הסביבה
כמשהו שקיים גם בלי לבטא זאת מפורשות כל הזמן

כל הקטע של "הנה אני" מתקיים פחות אצל אוטיסטים

 

[schlomitsmile]

 

[dina199]

גם אני צריכה את השקט הזה

 

[יו יו מא]

תשובה כל כך מדוייקת

שלושת הנ"ט שלי חייבים לספר כל מה שעובר עליהם. הם מרגישים צורך לתאר מילולית מה הם ראו אם שיחקו איך התנהגו האחרים ועוד. הא"ס הקטן מבין שאני רוצה לדעת מה הוא עשה בגן אז הוא עונה בקצרנות "שיחקתי" אכלתי קציצה וקוסקוס".

אבל במקום לספר לי שהייתה היום מורה לריתמיקה שלימדה אותו שיר. הוא פשוט שר כל היום את השיר. אני אוהבת את זה, אבל אני לא בטוחה שבחברה פלורליסטית, חוסר הרצון שלו לשתף ולהצהיר על קיומו בכל רגע נתון, יתקבל באהבה.

אולי הוא יהיה חוקר, או סופר, או צלם טבע, - לא כולם חייבים לתקשר מילולית כל הזמן וזה בסדר