בעיה דחופה!

justme007

New member
בעיה דחופה!

הרבה זמן לא הייתי פה (מצטערת)! אבא שלי עבר אירוע מוחי בשבוע שעבר! הוא לא הפסיק לבכות כי אין מי שישמור על אמא שלי - אני מיום רביעי שומרת עליה וגם הולכת לאבא לבית חולים. אבא לא יכול ללכת, וקשה מאוד לי ולאחותי לשמור על אמא ואבא בו זמנית ששתינו עובדות. עד עכשיו אבא סירב למטפלת או לכל דבר אחר - אבל מאוד קשה לנו עם שניהם. הלכתי היום ל"מתן" שזה שירות סיעודי וביקשתי עזרה - הם צריכים לחזור אלינו רק בבוקר כדי לראות מה עושים במיידית כי יקח הרבה זמן עד שנגיש את הטפסים ועד שנדאג לאבא ואמא לטיפול. אבא שלי גם מסכים לרעיון שאמא תלך למועדון יום (כאשר הוא מסרב בתוקף למטפלת בבית) - הבעיה היא במועדון זה שאם אמא תהיי עם החולי אלצהיימר שם אז היא תתנוון - היא מאוד פעילה והיא גם לא סיעודית, רק אסור שהיא תצא החוצה לבד כי זה מסוכן. אם מישהו יכול לייעץ לי ולעזור לנו אז אני אשמח.
 
../images/Emo24.gif ג'סטמי אל תלחצי יש אפשרות להכניס את

אמא למרכז יום , יש שם פעילות גם לאנשים כמוה. תלכי תתענייני. אמא לא תתנוון יש במרכז יום פעילות של מלאכה של מוזיקה של פיזוטרפיה של קריאת עיתונות וכו' . במרכז יום תסבירי להם את המצב והם יבואו לקראתך, בהצלחה ורפואה שלימה להורים ובשורות טובות.
 

justme007

New member
מצאנו מרכז יום דוקא טוב

בהרב קוק בנתניה, מכיר? הבעיה היא שאחותי אמרה שבמחלקה של האלצהיימר הם נראים "ישנים" והיא מפחדת שאמא שלי תתנוון. ובמחלקה השניה שיש שם פעילויות שאמא שלי מאוד מאוד תאהב - כמו משחקים עם כדורים וכל מיניי דברים שהיא אוהבת - אבל הבעיה היא רק שבמחלקה הזו הם לא אחראים עליה במידה והיא תצא ואני לא יכולה לסגור אותה במקום שאני יודעת שהיא לא תשמח שם - מפחיד אותנו המחשבה של "לכלוא" אותה כמו איזה חיה עזובה. אני פשוט מחפשת מישהו שמכיר את המקום ושיכול לומר לי את דעתו או להמליץ לי על משהו בסביבת נתניה. תודה גרשון על ההענות המהירה
 

ענתי44

New member
ג'סטמיי ../images/Emo24.gif

לצערי, אין לי מידע בקשר למרכזי יום בנתניה. אבל את אמא שלי הוציאו מהמחלקה המוגנת למחלקה הרגילה היות והחולים במוגנת לא מתפקדים ואמא כן. אמא בכסא גלגלים לכן אין סכנה שתברח. הצוות במחלקה הרגילה מתייחס ועוזר לה יותר מלאחרים. תבררי אולי אפשר לשלב את אמא שלך בחלק מהפעילויות במחלקה הרגילה. שולחת לך חיבוק גדול של עידוד ומחזיקה אצבעות לשיקום מהיר של אביך.
 

justme007

New member
תודה ענתי../images/Emo24.gif

את יודעת אולי איך אני יכולה להתקשר דחוף ליועצת אלצהיימר אצלי באיזור? אני צריכה להביא מטפלת זמנים והטפסים הרפואיים של אמא שלי שמעידים על כך שיש לה אלצהיימר זה רק משנת 2004 אבא שלי לא יכול ללכת ומאוד קשה לי לטפל בשניהם בו זמנים ואני צריכה עזרה - בשביל שיעזרו לי אני צריכה דחוף למלא את הטפסים רק שהרופאת משפחה שלהם דפוקה לגמרי וקשה להשיג אותה שתתן לי הפניה - הכל לוקח המון זמן ואני כבר לא עובדת שבועיים ומפחדת לאבד את מקום העבודה.
 

ענתי44

New member
יש לאמא שלך ביטוח מושלם?

אם כן תתקשרי למוקד ותבקשי רשימה של רופאים מומחים לאלצהיימר שעובדים עם הקופה. מגיעה לאמא שלך שלוש פעמים בשנה התייעצות עם רופא מומחה. כשאני הייתי זקוקה דחוץ, קיבלתי תור פרטי אצל דוקטור טרבס הנפלאה, ושלימתי רק מאה ש"ח והשאר הוסיף הביטוח המושלם. סליחה שלא הגבתי מיד לא הייתי במחשב כי אמא היתה במצב קשה.
 

שריוש2

New member
שלום ג'סטמי!

לצערי אין לי הרבה מידע שיוכל לעזור.. באיזו עיר הורייך גרים..?? אולי תנסי לחפש באינטרנט על מרכזי יום בעיר המגורים של הורייך, או היכנסי לאתר העמותה ותנסי לחפש בנושא.. אני מסכימה שאכן אם תשימו את אמך במחלקה סיעודית היא תתנוון יותר, כי היא עוד לא במצב החולים שם (ברוך ה'), אבל גם להשאירה במחלקה הלא סיעודית, זו בעיה. חשבתם אולי על להצמיד לאמך מטפלת שתהיה איתה בשעות בנן היא במרכז היום ורק תראה ותשגיח שהכל בסדר, ושאמא אכן לא מנסה לצאת הביתה ומשתתפת בפעילויות..?? האם בכלל אפשרי הדבר..?? (להצמיד לה איזושהיא מטפלת מאותו המרכז, בתוספת תשלום, או להיא מטפלת חיצונית)? מקווה שהצלחתי איכשהוא לעזור.. רפואה שלמה לאביך! בשורות טובות!!
 

שריוש2

New member
עוד דבר..

אולי בכל אופן כדאי לכם לחשוב על פיליפינית..? אפילו שאביך אינו מוכן, נסי לשכנע אותו.. בסופו של דבר זה יהיה רק לטובתו (וגם לטובת אמך כמובן).. עם הזמן, לצערנו, המצב הולך ומתדרדר בין אם נרצה או לא..ואני מניחה שאביך לא יוכל לטפל בה, בייחוד אחרי ארוע המוח שעבר..
 

ronnyw

New member
שלום ג'סטמי

חזרתי רק היום מחו"ל. שם עקבתי אחרי הודעות אבל לא יכולתי לענות. זה מסביר את התשובה המאוחרת. רציתי לענות דווקא לך, כי את מתחילה את הדרך שאני הולכת בה כבר 8 שנים: הדרך של שני הורים חולים. גם אצלי זה התחיל עם אימא חולת אלצהיימר, אבא סוכרתי, עיוור ודכאוני. כיום שניהם סיעודיים לחלוטין, אימא תשושת נפש ואבא דמנטי (בנוסף למחלות הפיזיולוגיות שלהם). בזמנו כתבתי (בפורום הזה, כמדומתני) שיש לי 3 נושאים לטיפול: אמא שלי, אבא שלי ו"הביחד" של שניהם. נדמה לי שאת נכנסת לאותה בעיה.... מעבר לבעיות של אימך ולבעיות האוביקטיביות של אביך, יש את הקטע שבו כל אחד מהם אינו מבין מה קורה עם השני, אינו מקל על הטיפול, ואפילו מקשה. לעיתים חשבתי שזה (נושא ה"ביחד") הוא החלק הכי קשה, כי כל אחד פשוט הפריע לי לעשות את מה שטוב לשני... (למשל - הבאת מטפלת הביתה. כמו שאביך מסרב, כך סירבה אימא שלי בטענה שהיא מסוגלת לעשות הכל בעצמה. זה כמובן היה הבל.) העיצה היחידה שאני יכולה לתת לך (שקשה מאוד מאוד לישום !!) היא להחליט מה שנראה לך טוב ולכפות עליהם. לנסות בשכנוע, אם לא הולך - אז בעורמה ובבלופים, ואם גם זה לא הולך - פשוט לקבוע עובדות. לפעמים זה הולך (כמו שאימא שלי השלימה עם המטפלת הזרה, כמו שהשלימה עם הליכה למועדון ועוד ועוד) נדמה לי שאת מקשה על עצמך בכך שאת מחפשת פתרונות שיהיו "טובים" גם לאימך וגם לאביך. כדאי שתשלימי עם זה שאין פתרונות "טובים", ושעליך למצוא תמיד את הפתרון "הכי פחות גרוע", כי לא תמצאי פיתרון טוב !!! נושא אחר שדורש טיפול ( כפי שהתייחסו אחרים בתשובותיהם) הוא הנושא הפורמאלי: ניירת, אישורים, חוק סעוד וכו'. כדאי לך לפעול בכיוון (גם אם נראה לך שזה מוקדם) כי תגיעו לשלב הזה די מהר. אני יודעת שאני לא נשמעת מעודדת, לכן אני רוצה לסיים בנימה קצת יותר אופטימית: שני הורי חולים מאוד כבר הרבה זמן. בכל זאת אני ממשיכה בחיי, עובדת, מטפלת במשפחתי, נוסעת לחו"ל, מבלה, מצליחה להנות מדברים רבים. לא נותנת להורי ולמחלותיהם "לחנוק" אותי. כמובן שכל משפחתי (אחי ובני זוגינו, וכן הילדים שלנו, שכולם מעבר ל- 20) שותפים למאמץ. קחי הרבה אויר וצאי לדרך. בהמון המון אמפטיה.
 
למעלה