בעיה גדולה

[חבצלת והאמת]

בעיה גדולה

אני בבעיה, נגיד שהבנתי שהתורה ואלוקים זה בולשיט, שווה לי להיות אנוסה ובסוף גלויה? (כי אני לא יוכל להחזיק את הסוד בבטן זמן רב) הקשר עם המשפחה ירד או יתנתק וגם הקשר עם החברה יפסק. מה יהיה אז??? זה שווה? אולי עדיף כך להיות שומרת מצוות, לא להמשיך לחקור. להשאר ראש קטן ולא לעזוב את המשפחה שכל כך קרובה לי?

 

[מבולבלונת]

תתפלאי

הרבה אנשים במצבך לא איבדו את הקשר עם המשפחה. הרבה משפחות ממשיכות לשמור על קשר עם קרוביהם הכופרים. אופי הקשר כן עלול להשתנות כי תחומי הענין והנושאים המשותפים משתנים. חברה? יש עוד חברות, שעשויות להיות כלבבך. ספקות זה דבר שמנקר, מטבעם. אם את לא בטוחה באמונתך זה יציק לך במהלך החיים גם אם תנסי להשתיק את זה. הווי אומר האופציות שלך הן, להשאר ראש קטן, עם ספקות, ולא לעזוב...או לחקור, להגיע למסקנות הגיוניות ואז לקבל החלטות איך לעשות צעדים כדי להשאר קרובה למשפחה. אם תרצי אין זו אגדה (המשפט הזה יוצא ממקלדתי לבדו)

 

[שראליס]

הבעיה היותר גדולה

היא שכיון שרק התחלת לחשוב לא תפסיק לחשוב כ''כ מהר....

 

[רגל שם]

לא יודע מה לומר לך

וזו אמירה גדולה מאד...

 

[שואל ומהרהר]

כפי שמשתמע מדברייך

יש לך את האופציה לא לחקור, כי זה לא "כזה" מטריד אותך. לכן דווקא אצלך הייתי אומר לך לנסות להמשיך בחייך, ממילא אם את ממש לא מאמינה, זה כבר יצוף שוב מעצמו ואז תשקלי שוב לעומק. יש כאלו ש'לא להמשיך לחקור' לא מהווה אצלם אופציה, ובלי קשר לעתיד.

 

[מבולבלונת]

זו גישה מוטעית

הזמן הוא גורם שפועל לרעה במקרים כאלה.

 

[שואל ומהרהר]

תלוי מה המצב שלה

חצי מהחרדים עלולים לכתוב הודעה שכזאת בשלב כלשהו בחייהם. והרבה מהספקות האלו יכולות לחלוף מעצמם, לא לכל אחד כזה אני אגיד 'תקום ותעזוב', זה אינדבדואלי לגמרי.

 

[מבולבלונת]

עוד לא לקום ולעזוב

אבל אם לקבל את הנחת היסוד שלך, שבמשך החיים הספקות שוב יתעוררו, היא רק מפסידה זמן.

 

[שואל ומהרהר]

אוקיי

וזו לא הייתה הנחת יסוד אלא בגישה של "מקסימום" יתעוררו ספקות ואז תחקרי.. אבל יודעת מה, אני חוזר בי. בעיקר כי אם היא לא תרצה לחשוב אז לא משנה מה אגיד היא לא תחשוב, אבל בשביל האפשרות שזה ידרבן אותה לחקור אני משנה גישה. "חבצלת והאמת", קומי ותחקרי. תמיד עדיף לחקור, איזו מסקנה שלא תסיקי, כך תהיי שלמה עם האמת שלך.

 

[דורותי בדרך הביתה]

נשמע שאתם דוגלים באיכות חיים

כאילו - אם טוב לך להיות חרדיה - תשארי כזאת! אפילו שזה לא נכון...

 

[מבולבלונת]

איפה שמעת / ראית אותי אומרת כדבר הזה?

 

[דורותי בדרך הביתה]

לא את - סליחה, שואל ומהרהר

שאמר: "חצי מהחרדים עלולים לכתוב הודעה שכזאת בשלב כלשהו בחייהם. והרבה מהספקות האלו יכולות לחלוף מעצמם, לא לכל אחד כזה אני אגיד 'תקום ותעזוב', זה אינדבדואלי לגמרי."

 

[מבולבלונת]

האמת שאני מסכימה

עם המשפט הזה, לא רואה איך זה דוגל באיכות חיים. שמעתי לא מזמן משפט יפה, בלי הספקות לא היתה אמונה. חרדי שיספר לך שמעולם לא היו לו ספקות, משקר.

 

[שואל ומהרהר]

"אפילו שזה לא נכון.."

זה את כתבת, לא פותחת השירשור. לכן לך לא הייתי מציע להישאר חרדית "בכח", היה פה שירשור אחר שהייתי כביכול בצד השני והצעתי לבנאדם לחקור ולא להניח לספקות. כמו שאמרתי, זה אינדבדואלי.

 

[חייםבזרם]

בעיה קשה

האם את מסוגלת להישאר בראש קטן? לא להמשיך לחקור? קשה לי להאמין שהמחשבות האלו לא יציקו לך ויגרמו לך לשאול ולחקור, במיוחד שאת מעידה על עצמך שיש מצב שקשה לך לחיות במשחק לגבי הקביעה ש" הקשר עם המשפחה ירד או יתנתק וגם הקשר עם החברה יפסק." הרבה חברים בפורום זה ויותר בפורום יוצאים בשאלה יכולים לספר לך שלמשפחה לוקח זמן לעכל וטיב הקשר אולי משתנה אבל ברוב המקרים הוא לא מתנתק. כך גם היה אצלי, ואני עדיין זוכרת את הפחד מניתוק הקשר והפרפרים בבטן ובסופו של דבר הקשר השתנה אבל קיים בהחלט.

 

[משתוקק10]

נראה לי שרוב האנוסים לא מתחרטים על חקירתם.

כך נראה לי בכל אופן?! אני אישית לא מתחרט למרות כל מה שעברתי ומה שעוד אעבור, וגם אם הייתי סובל יותר. אולי משום שלא הייתי מסוגל להישאר ראש קטן, ?! והמשפחה לא מנתקת כ"כ מהר

 

[סוג ב]

גדולה גדולה

אבל לא נירא לי שאת יכולה להקטין ראש אחרי שהגדלת. ברגע שאת מתחילה לחשוב, אני לא יודעת עד כמה את יכולה לעצור את עצמיך. חוץ מזה, כמו שאמרה מבולבולונת, לא בטוח שההורים ינתקו קשר. ואולי ינתקו תקופה ויחזרו בהם. לכי תדעי..