בעיה במדיטציה.

GandWar

New member
בעיה במדיטציה.

כבר כמה ימים ניסיתי להתמיד במדיטציה של הנשימה (בזמן ששואפים אוויר נכנס אור זהוב, וכשמוציאים אוויר יוצא אור שחור), וזה לא מצליח לי, מכיוון שהנשימות שלי הן קצרות, ואיני מספיק במחשבה שלי לראות את הזרם של האור עובר מהאף אל הרגליים (במיוחד במשך 20 דקות). אז מה עלי לעשות? להמשיך להתמיד ולחכות שאוכל? או שלעשות מדיטציות אחרות? תודה מראש.
 

GandWar

New member
עוד שאלה.

האם המדיטציה גורמת לי להיות יותר רגיש?
 

קמהדנו

New member
שלום גאנדוור ../images/Emo13.gif

ג'ונגלר מן הסתם צודק, התשובות אצלך
בכל זאת אפשר אולי לתת לך הצבעות נתחיל בשאלה השנייה... תוצאות המדיטציה אינן משהו קבוע, ואין לדעת לבטח אם תרגול כלשהו יביא לך רגישות, שלווה, עוצמה, וכו. במיוחד לא לטווח הקצר. לטווח הארוך ניתן להגיד שמדיטציה מביאה לאנשים את הדברים הטובים שהם שואפים אליהם. ודברים שונים לאנשים שונים. אתה תגלה לבד מה תקבל מעצמך לשאלה הראשונה, מה שאתה ניסית הוא סוג של דמיון מודרך עם נשימה. גם מנסיוני, לא התחברתי לנשימה+דמיון. ואם אתה מרגיש שהפעולה אינה מתבצעת בטבעיות אלא בלחץ, אולי לא רצוי להמשיך בכיוון הזה דווקא. אם הריכוז הנדרש רב מדי ואתה מתוח, קשה לי לקרוא לדבר כזה מדיטציה, כאשר המתח גובר. מהיכן שאבת את ההסבר מה לעשות? אם בכל זאת אתה רוצה לנסות להתמיד ולבדוק את השיטה הזו, אולי נשימות עמוקות יעזרו. ואם אינך יכול לנשום עמוקות, בלי קשר לכל מה ששאלת, שווה לבדוק האם יש בעיה גופנית/נפשית שקשורה לנשימה. גם בלי האור הזהוב/שחור, נשימה עמוקה לאורך זמן מזרימה חמצן/אנרגיה גדולים יותר לכל התאים בגוף, ויש אפקט מעניין יש אינספור שיטות ודרכים, אתה יכול לבדוק בקישורים ובמאמרי הפורום ולראות מה מתאים לך. ככלל דמיון מודרך אינו פופולרי במיוחד בין חברי הפורום הקבועים לפי ידיעתי, וישנו גם פורום דמיון מודרך אם אתה מתעניין בנושא ספציפית לגבי נשימה, שהיא קשר ישיר לתחושת הנוכחות שלנו, ולכן היא כלי רב-ערך. ניתן להתבונן בנשימה, מבלי לנסות לכפות איזושהי תבנית עליה (כמו דמיון, או ספירת שניות/פעימות כמו שעושים בתרגילי יוגה). עצם הרגיעה וההתבוננות, עשויים לשנות את הנשימה ליותר ריתמית, איטית, שלווה, תלוי בבן אדם. אבל זאת לא המטרה. העניין הוא להתבונן בנשימה כמין עוגן לתשומת הלב, כאשר אין דרישה ממנה להיות ככה או ככה. מה שקורה קורה, רק מתבוננים ללא מטרה מעבר לכך. ואולי בכלל צריך להתחיל בשאלה השלישית שלא נשאלה, שנרמזת בשאלה השנייה שלך - למה אני (אתה) מנסה לעשות את הדבר הזה?
מה אני רוצה מעצמי? מה אני צריך?
 

GandWar

New member
תודה על התשובות.

תודה רבה על התשובות, אבל הקטע הוא שאיני בטוח שמה שאני רוצה להשיג אפשר להשיג דרך מדיטציה, מכיוון שאני אדם די היפר-אקטיבי ויש לי תכונות שאני ממש אוהב בעצמי, ואני פוחד שהן ייעלמו אם אעשה מדיטציה, ומה שאני רוצה להשיג, זה להיות יותר פתוח עם אנשים שאיני מכיר. אז האם מדיטציה יכולה לפגוע בתכונות שאני אוהב? ואם לא, איזה מדיטציה הייתם ממליצים לי כמתחיל?
 

קמהדנו

New member
לא מקפיץ ../images/Emo13.gif

כן, אחרי כמה ימים הודעה לא מוקפצת יותר למעלה. ככה זה בחיים
נראה שיש לך איזה רושם מוקדם על "מדיטציה". אז בוא נשים אותו קודם כל בצד. מדיטציה ככלל נועדה להיות אמצעי ודרך להכרת עצמך, מי שאתה באמת. כאשר התרגול עצמו לא פחות חשוב מהתוצאה. כלומר, הדרך חשובה כמו היעד. בעצם, כדאי לבוא בלי ציפיות ורעיונות של הישגים. תכונות שאתה אוהב, אם הן אמיתיות ולא מזויפות, לא ייעלמו. דברים שאתה לא אוהב בעצמך, אתה צריך להסתכל פנימה ולראות - איפה אתה לא אוהב את עצמך? איפה אתה מתנגד ולא מקבל? אתה רוצה להשיג באופן ספציפי פתיחות עם "זרים". הייתי מציע לעת עתה לעזוב את הרעיון של "מדיטציה תהפוך אולי ל-" או שמדיטציה היא פעולה מוגדרת שעושים ומקבלים בתמורה משהו. אתה רוצה להיות יותר פתוח? תעזוב מדיטציה. תיפגש בכוונה עם אנשים. תגיד שלום, בוקר טוב, שנה טובה למנקה הרחובות או אישה עם תינוק בעגלה שחולפת על פניך. תתחיל לדבר עם מישהו שמתיישב לידך על ספסל, תיזום, היוזמה נותנת בטחון. בפעם הבאה שאתה במפגש חברתי, תקבל את העובדה שאתה כמו שאתה אבל תהיה מודע לכל מה שעובר בך. אל תתכחש לתחושות ורגשות שעולים בך, תבחן אותם. מנסיוני, בתקופה שהייתי סגור בעיקר מול אנשים שאני לא מכיר, חוויה שעזרה לי היתה מפגשי מדיטציה של אושו. ולא בגלל שזאת מדיטציה, ולא בגלל שזה אושו. פשוט להיות עם קבוצה של אנשים שאני בכלל לא מכיר בחדר אחד ולעשות דברים שבדרך כלל לא עושים אפילו עם חברים או משפחה, ולראות שאנשים שהם בעצם כמוני יכולים להיות פתוחים אליי ואין לי סיבה להתנגד. כלומר, להיות באווירה פתוחה ואוהבת, וזה מדבק עוד דוגמה שעולה לי בראש היא "יוגה צחוק" שאלה מפגשים שבהם בעיקרון צוחקים ומורידים עכבות ומשתחררים. סגירות יכולה לנבוע מפחדים של אי-קבלה, מה יגידו עליי, הדימוי העצמי המזויף שלי, חוסר בטחון, הסטטוס החברתי שלי, ובכלל האשליה שאנחנו נפרדים לחלוטין כמו אי בודד בעולם משאר האנושות והטבע. תשאל את עצמך - למה אני פוחד? דווקא התמודדות ישירה עם הפחדים והאשליות נראית לי מתאימה לאדם היפר אקיטיבי כמוך, לדבריך. סך הכל, לא יהרגו אותך
כמעט בטוח למען הגילוי הנאות, אתה בא כאן לעצה, ואני לא רופא או מומחה למדיטציה או תורת הנפש. כך שתיקח מכל הדברים האלה מה שמתחבר אליך, ואני מציע שתחפש בגוגל הישראלי על יוגה צחוק, וגם בקישורים של הפורום יש אתרים ישראלים של מפגשי מדיטציה אקטיבית, ומה דעתך על אחד מפסטיבלי השאנטי הבאים עלינו לטובה בסוכות. אל תיקח את עצמך ברצינות גדולה מדי, ותלך לשחק ב"חברתיות". מה אתה אומר?
 

GandWar

New member
קודם כל תודה.

*לא בטוח שתקרא את זה או תמצא את זה* גרמת לי לראותדברים באור שונה, עוד לא עיכלתי את הכל, ולכן לא אוכל לרשום עכשיו מה אני חושב על הרעיון, אבל זה בהחלט חומר למחשבה. תודה.
 

קמהדנו

New member
מצחיק

שכתבת - לא בטוח שתקרא את זה
מכיוון שאני מקבל מסר על כל תגובה להודעה שלי, תמיד מוצאים... תלעס טוב-טוב שלא ייתקע בגרון, העיכול מתחיל כבר כשמסתכלים על האוכל
עוד כשחושבים בהצלחה בכל אפשר תבחר... אתה תמיד מוזמן לחזור לפורום ולקבל השתקפויות שונות לעצמך. כל אינטראקציה עם בני אדם בכל אמצעי היא דרך ללמוד על עצמך.
 
למעלה