בעיה בזוגיות

בעיה בזוגיות

אני נמצאת בקשר כבר שנה ו8 חודשים...אני בת 25 וחבר שלי 28 אנחנו נפגשים בממוצע פעמיים בשבוע במשך השנה וחצי. הכל היה טוב. בתקופה האחרונה אנחנו נפגשים פעם בשבוע כי הוא הוא עובד קשה! וגם כשאני מדברת איתו לפעמים הוא אומר "נדבר עוד מעט אני עושה כמה דברים!" אני גם לא הייתי אצלו בבית בכלל מה שנראה לי שמבחינתו אנחנו לא חברים! גם בזמן האחרון אני זאת שמדברת איתו כל הזמן הוא אומר לי "מה את רוצה שניפגש כל יום?" "פעם בשבוע זה גם טוב, מה את רוצה שלא ניפגש בכלל?"
אבל חברים של פעם בשבוע הם לא חברים -הם סתם בשביל להעביר את הזמן! ואני לא מחפשת להעביר את הזמן!
את חברים שלו אני מכירה אבל את המשפחה לא ממה הוא כל כך פוחד? למה הוא מסתיר אותי?
מישהו יכול לעזור לי !!
 

supersonic777

New member
הי,שבו,דברו ותניחו את הקלפים על השולחן...

ואם לא מתאים לך קשר מסוג זה,הדלת פתוחה...
לי זה נראה שהוא לא בעניין,כי מי שרוצה לשמור על מערכת זוגית טובה,עושה הכל...
נראה לי שחבר שלך לא כל כך שש לקשר הזה...
את נאחזת בקרניים סתם...
במקומך הייתי אומר - NEXT!
 
אם הוא לא בעניין אז למה הוא לא אומר?!?

אני אומרת לו אתה רוצה להיות איתי הוא אומר כן! אבל זה לא מרגיש ככה
אני אומרת לו אתה מסתיר ממני דברים הוא אומר שלא!
כשאנחנו יוצאים הוא זה שמשלם עליי תמיד
אני אומרת לו אתה מתייחס אליי כמו לידידה שלך אז הוא אומר "מה יש לך?" אני אומרת לו שככה אני מרגישה והוא אומר זה לא נכון!
אני דיברתי איתו אתמול והתעצבנתי עליו שלא מקובל עליי פעם בשבוע אז הוא אמר אני יבוא תירגעי קודם כל.
 

supersonic777

New member
דבר ראשון,תהיי יותר אסרטיבית,דבר שני,קומי...

ותעשי את את הצעד,ותעזבי...
צריכה לעשות זעזוע...
הוא בטח מכיר אותך ויודע שאת לא תעשי כלום...
תתחילי "לעמוד על רגליים אחוריות" ולגדל "עמוד שדרה"...!
לדעתי,הוא לא מעריך אותך מספיק...!
אני אומר,קומי ותעזבי...!
 
אתמול השיחה הייתה בעצבים! בעיקר מהצד שלי!

כי נמאס לי מהיחס הזה ומהזילזול. אני אומרת לו הכל ישירות!! אני עושה את הרעש והוא מדבר כאילו הכל בסדר ( כי אז אמרתי לו שאני לא אוהבת שעל כל דבר הוא מגיב בעצבים) הוא מעדיף לדבר ברגוע...
לא יודעת מה לעשות! אני מבולבלת
 
אבל נמאס ככה..

אתמול הוא אמר לי "אני יבוא תירגעי קודם כל!"
כשהוא אומר שהוא יבוא הוא בא.. כי הוא כבר מכיר אותי שהוא אומר אני בא הוא חייב לבוא. הוא לא יכל לשנות את זה כי אחר כך אני אומרת לו אתה אומר ככה ובסוף יוצא ככה (הוא כאילו מקניט אותי במילים שאני אומרת) אני עושה רעש ובסוף מקבלת את מה שאני רוצה אבל למה הכל חייב להיות בעצבים?
 

supersonic777

New member
את צריכה לעשות זעזוע...!כלומר,לקום וללכת!

חוזר ואומר,קומי ותלכי,עכשיו!
לא חבל לך על העצבים?!
יש עוד מיליון גברים!אם הוא לא רוצה,לא צריך!שלום!
 
תפסיקי לעשות בלאגן ולתת לו על הראש.

תתארי לעצמך בפירוט מציאותי לוגי הגיוני איך היית שכן יהיה המצב
ותפרטי לו את השינויים. ואם הוא לא קולט כי הוא חושב שאת עוד פעם
עושה רעש כדי לקבל בכח וסחיטה את מה שאת רוצה בלי להתחשב בו,
אז תפסיקי לריב איתו על נוסח הזוגיות כרגע. ותתנהגי בעצמך לבד כמו שהיית רוצה שיתנהג אליך ותחיי כאילו השינוי כבר קרה. לגבי הבית שלו...מה את והוא סתומים או משהו? תשאלי בפתיחות...אתה חי בדיר חזירים או נשוי? תזמיני את עצמך אליו וזהו...אחרי שנתיים זה הגיוני ומתבקש. מה את עושה בחיים חוץ מלצאת על חשבונו ולקטר עליו?
אולי חסר לך תוכן והתקדמות אישית שפעמיים בשבוע זה מעט מדי?
מה את מביאה לקשר ששווה בשבילו להתקדם בקשר?
אתן לא קולטות לפעמים שאנחנו אלו שמרגישים שמבזבזים את השנים, האנרגיה, הכסף וכל דבר אחר שהשקענו בכן. כשכל מה מקבלים נראה לעיתים כביקורת, יחס של עושה טובה, ומראה חיצוני נאה שישתנה בעתיד
ויתאזן עם האופי הקשה. כסף? מעמד? השכלה? גם ככה כל אחד עושה זאת בעצמו בשביל עצמו. וממילא זה לא עניין את הגבר אף פעם מה האישה עושה, העיקר שתהיה מאושרת ושלמה עם עצמה ומעצמה.
 

sweetdreams

New member
זה לא בשליטתך

אי אפשר לשנות אנשים אחרים. זה אף פעם לא עובד. את לכל היותר יכולה לשנות אך ורק את עצמך. (וגם זה לא תמיד עובד..)

לצורך העניין, את צריכה להתייחס אל ה״חבר״ הזה שלך בדיוק כמו שהוא עכשיו כעל מצב נתון - זה מה שיש לו לתת לך כרגע, זה סוג הקשר שבו הוא מעוניין, ואת לא יכולה לשנות את זה, וגם לא את איך שהוא מתנהג ואת מה שהוא אומר.
מה שהוא זה בכלל לא תלוי בך או במה שתעשי. השליטה שלך היא אך ורק בך ובמעשים שלך לנוכח המצב הנתון הזה.

במילים אחרות: צאי מנקודת הנחה שזה המצב וכך הוא הולך להשאר. או שתקבלי אותו כמו שהוא או שתלכי. ממנו לא תבוא הישועה.
 

dify

New member
מה בעצם את רוצה?

אולי פספסתי- למה אתם לא גרים יחד?
הוא גר אצל ההורים? את גרה אצל ההורים? מה המרחק הפיסי בין הבתים שלכם? למה אתם לא ישנים אחד אצל השני 2-3 פעמים בשבוע (ויוצאים משם לעבודה/לימודים)?

את יודעת מה זה יזיזות? זו חברות לא מחייבת, בלי תחושת מחוייבות, נפגשים כשיוצא, כשלשני הצדדים מתאים, אין מעבר לזה כלום, ידידות קלה וסקס.

נשמע לי, ובאמת יתכן שאני טועה כי אני שמעת רק חלקיק סיפור, שזה מה שיש בינכם, אחרי שנה ו8 להפגש רק פעם בשבוע? את לא מכירה את המשפחה, את לא מרגישה שיש מצידו כמיהה גדולה ותחושת חוסר ואת צריכה לעשות לו שריר כדי שהוא ירצה לפגוש אותך? זה בעיני לא שונה במיוחד מיזיזות, זה לא מחייב.

אם זה טוב לשניכם, סבבה, למה לא. אבל אם את רוצה יותר את צריכה לחשוב טוב טוב מה את רוצה ומה תקבלי ממנו. יתכן שתצליחי להפעיל שריר ולהביא אותו לפגישה עוד פעם בשבוע, או תצליחי לעבור לגור יחד אבל הוא יהיה ימים שלמים מחוץ לבית וכד'.. כלומר השאלה היא האם את מרגישה שאת מקבלת מהקשר את מה שאת רוצה, את מה שמספק את הצורך הריגשי שלך. כי זה הוא, וזה מה שהוא רוצה ומוכן לתת בקשר איתך, עכשיו השאלה היא איפה את עומדת בזה. אם זה מספיק לך, אז תשארי, אבל אם לא, אז אל תשלי את עצמך שזה יכול להשתנות, אחרי שנה ו8 אתם כבר מכירים מספיק ויודעים כמה הקשר חשוב לכם ואיפה הוא עומד בסדר העדיפויות הפרטי שלכם, ונשמע שאת והוא לא מצפים מהקשר לאותם דברים, וכך זה כנראה ישאר עד להודעה חדשה, גם אם לכאורה הוא יכנע ללחצים מצידך.

אם הוא לא מספק את הצורך, אז למה בעצם להתעקש עליו ולא ללכת לחפש מישהו שמלכתחילה מתלהב מלהיות איתך ואת במקום יותר גבוה בסדר העדיפויות שלו?


זה שהוא משלם עליך בפגישות לא מוכיח שום דבר, להוציא כסף זה הפתרון הקל (בעיקר אם יש לו הכנסה קבועה), זה לא מוכיח רצון ותשומת לב, תשומת לב מתבטאית במעשים ובתחושה שהוא נותן לך. יותר קל להשקיט אותך בלקנות לך מוצר גנרי כלשהו (כמו ארוחה או סרט או פרחים) מאשר ממש להיות איתך, להקשיב לך, לתת לך תחושה שאת הכי בעולם בשבילו.

קחי את הזמן לחשוב על הדברים. אל תתפשרי. כבר עכשיו את מתוסכלת, אין סיבה להניח שזה ישתפר.

זו דעתי.
 

nate2000

New member
מה שיש לך זאת יזיזות לייט

איך שאני רואה את הדברים, זה גם לא יילך וישתפר. למה? כי ככה נוח לו ואם זה מה שהוא נתן לך במשך כמעט שנתיים, אז למה שעכשיו זה ישתנה?

במקומך הייתי מתחילה לחשוב על פרידה מהבחור.
 
גם כשאני אומרת לו שיקח אותי אליו הוא אומר

אל תלחצי אותי! ממה יש להילחץ? מה כבר ביקשתי.
 
למעלה