בעיה בזוגיות
היי אני בן 25 ביחד עם החברה בערך כשנתיים וחצי היא בת 22, מדובר באהבה הראשונה של שתינו. לפני כחודשיים נפרדנו לאחר שבחודשים האחרונים הקשר בינינו לא היה טוב השגרה הרגה אותנו, רבנו המון, והרגשנו שאנחנו צריכים חופש קצת. אני לא התייחסתי לזה יותר מידי, ובפנים האמנתי שנחזור כמו אחרי כל פרידה. לאחר שלושה שבועות של נתק נפגשנו בעקבות יוזמה שלי, אמרתי לה שאני רוצה שנחזור וזה יהיה אחרת, היא להפתעתי כבר היתה במקום אחר, ורצתה להמשיך עם הפרידה. אני מצד שני הבנתי שאני אוהב אותה בכל ליבי ולא הערכתי אותה עד שאיבדתי אותה, לאחר התעקשות שלי נפגשנו מס' פעמים, עשינו כיף אבל עדין ראיתי שהיא לא רוצה לחזור. אחרי חודש רגע לפני שהחלטתי לוותר התקשרתי אליה, התעצבנתי שהיא נעלמה לי כל היום, הבנתי שחברה שלה אמרה לה שאני רוצה להתנתק סופית. הפעם היא דווקא רמזה לי שהיא כן רוצה להמשיך איתי ולתת עוד צ'אנס לקשר. בשבועיים שעברו חזרנו להיות זוג אבל הדברים לא זרמו כמו בעבר, היא הייתה מרוחקת קצת, נפגשנו מעט בעיקר בגללה, והיא העדיפה לחלוטין לבלות בחברת הידידים והחברות שלה ופחות איתי. כשהבנתי שהפערים עדין גדולים הצבתי לה אולטימטום, אמרתי לה שאין לי בעיה שתיפגש עם החברים, אבל מה איתנו. היא השיבה שהיא רוצה לחזור לקשר איתי, אבל היא רוצה לבנות את זה לאט לאט, והיא לא מתכוונת לעוט אליי ברגע. הבעיה שהזמן עובר אני רוצה להמשיך בחיים שלי, אבל אני באמת אוהב אותה ולא רוצה לפספס את זה. לפעמים אני מרגיש שאני רוצה לקטוע את זה, להתנתק ולהמשיך הלאה, אבל תחושת בטן עוצרת אותי ואומרת לי שאולי אם אני יגמור את זה מהר מידי אני מפספס את הבחורה היחידה שאהבתי בחיי, ואולי כן אני צריך לתת לפצעים להחלים. אם ירד לה ממני הרגש יכול לחזור? ומה הקטע של הבנייה המחודשת?
היי אני בן 25 ביחד עם החברה בערך כשנתיים וחצי היא בת 22, מדובר באהבה הראשונה של שתינו. לפני כחודשיים נפרדנו לאחר שבחודשים האחרונים הקשר בינינו לא היה טוב השגרה הרגה אותנו, רבנו המון, והרגשנו שאנחנו צריכים חופש קצת. אני לא התייחסתי לזה יותר מידי, ובפנים האמנתי שנחזור כמו אחרי כל פרידה. לאחר שלושה שבועות של נתק נפגשנו בעקבות יוזמה שלי, אמרתי לה שאני רוצה שנחזור וזה יהיה אחרת, היא להפתעתי כבר היתה במקום אחר, ורצתה להמשיך עם הפרידה. אני מצד שני הבנתי שאני אוהב אותה בכל ליבי ולא הערכתי אותה עד שאיבדתי אותה, לאחר התעקשות שלי נפגשנו מס' פעמים, עשינו כיף אבל עדין ראיתי שהיא לא רוצה לחזור. אחרי חודש רגע לפני שהחלטתי לוותר התקשרתי אליה, התעצבנתי שהיא נעלמה לי כל היום, הבנתי שחברה שלה אמרה לה שאני רוצה להתנתק סופית. הפעם היא דווקא רמזה לי שהיא כן רוצה להמשיך איתי ולתת עוד צ'אנס לקשר. בשבועיים שעברו חזרנו להיות זוג אבל הדברים לא זרמו כמו בעבר, היא הייתה מרוחקת קצת, נפגשנו מעט בעיקר בגללה, והיא העדיפה לחלוטין לבלות בחברת הידידים והחברות שלה ופחות איתי. כשהבנתי שהפערים עדין גדולים הצבתי לה אולטימטום, אמרתי לה שאין לי בעיה שתיפגש עם החברים, אבל מה איתנו. היא השיבה שהיא רוצה לחזור לקשר איתי, אבל היא רוצה לבנות את זה לאט לאט, והיא לא מתכוונת לעוט אליי ברגע. הבעיה שהזמן עובר אני רוצה להמשיך בחיים שלי, אבל אני באמת אוהב אותה ולא רוצה לפספס את זה. לפעמים אני מרגיש שאני רוצה לקטוע את זה, להתנתק ולהמשיך הלאה, אבל תחושת בטן עוצרת אותי ואומרת לי שאולי אם אני יגמור את זה מהר מידי אני מפספס את הבחורה היחידה שאהבתי בחיי, ואולי כן אני צריך לתת לפצעים להחלים. אם ירד לה ממני הרגש יכול לחזור? ומה הקטע של הבנייה המחודשת?
