בעיה בגן - ואבחון (מגילה)

נעה גל

New member
והנה (סוף סוף הצלחתי להוציא את זה)

מה שאני חושבת: אני חושבת ימימה שאת צריכה להקשיב לאינטואיציות שלך. אם את מרגישה את הגננת בצורה מסוימת - סביר להניח שזה מה שהיא משדרת. בטח לא מכוונות רעות, אבל גם גננות הן בנות אדם, ויכול להיות שאין כימיה בין נמרוד לגננת - קורה. וכאן הנקודה שכדאי להפריד בין הדברים: מה שאת מרגישה שהגננת מרגישה כלפי נמרוד והצורך/או לא באיבחון. גננות פוגשות הרבה ילדים במהלך העבודה שלהן והן בדר"כ יודעות מה נמצא בתחום הנורמה ומה דורש התייחסות מיוחדת - זה קרדיט שאפשר לתת להן. ומכיוון שגם את לא בטוחה ב-100% שהכל פיקס עם נמרוד (כך לפחות הבנתי משתי ההודעות שלך) אני כן חושבת שכדאי ללכת לאיבחון. אני לא יודעת אם נוירולוגית זה האדם הנכון לאבחן (בטח לא פסיכאטרית..), אולי הייתי הולכת לפסיכולוג/ית התפתחותית טוב/ה. הכי טוב/ה שיש. בניגוד לטלגל אני ממליצה בחום להימנע מאבחונים של מכון להתפתחות הילד במקרה של נמרוד (יש מקרים שכן מתאים ללכת אליהם) - הם מוכוונים שם על טווח מאוד ספציפי של בעיות, ובגלל עומס הם לא מסוגלים לטפל בכולם וזה משפיע על תוצאות האיבחונים. מה איכפת לך לקחת אותו לאיבחון? כך תרד ממך אבן ותדעי מול מה את מתמודדת, אם בכלל. אם תעשי את האיבחון במקום פרטי הוא יהיה דיסקרטי לחלוטין ואף אחד לא ידע עליו (בשביל מה הוא עולה כל כך הרבה כסף אם לא בשביל זה?)
 

דליה.ד

New member
מנסיון (רב)

אני ממליצה לפנות לקופ"ח כללים (אם יש לך ביטוח מושלם) תוכלי לקבל שם אבחון התפתחותי חינם.... בנוסף, אם תרצי מידע לגבי מקומות שבהם ניתן לאבחן ילדים רכים פניאלי במסר אישי או בשאלה בפורום שלי (201). הנסיון שלי הוא מעבודתי והשכלתי: תואר ראשון בחינוך מיוחד, מורה לחינוך מיוחד מזה 12 שנה.
 
למה לא פסיכיאטרית ילדים?

נכון שמאוד יכול להיות שמדובר באיחור התפתחותי (אני מקוה לכך בכל ליבי, גם לגבינו)- אבל אם חלילה מדובר בהפרעות קשר ותקשורת (בספקטרום ה-PDD), פסיכיאטרית ילדים שמומחית בתחום, היא בהחלט הכתובת! אם כי לא רק. לא צריך לפחד מהתואר, זה לא אומר שיש חשש שהילד "פסיכי"...
 

נעה גל

New member
פסיכאטר הוא רופא שמתעסק בבעיות

של PDD ובעיות נפשיות - למה צריך להתחיל מכאן? ללא קשר בכלל לתואר. אם כואבת לי הבטן קודם כל אני אגש לרופא המשפחה ולא ישר לכירורג בבקשה שיוציא לי את התוספתן: א- כי זה יכול להיות לא רלוונטי לבעיה של הילד ו ב- כי יתכן שיש עוד כמה דברים לעשות לפני שמנתחים. את מבינה?
 
כן, אבל...

אם את רופאה בעצמך (אם כי לא מנתחת) ומכירה את הסימנים לאפנדציטיס- לא תלכי לכירורג טוב כדי לשלול / לאשר את האבחנה? עדיין במסגרת האיבחון, לא מייד לניתוח! אם שללת אצל המומחה את מה שה-כ-י הדאיג אותך, תוכלי ללכת לרופא המשפחה, כשאת יודעת שזה לא "זה", אלא משהו יותר פשוט (הלוואי)...
 

נעה גל

New member
ההנחה הבסיסית היא שלא כולנו רופאים

או, אם לא לדבר בדימויים- פסיכולוגים התפתחותיים/מומחים לגיל הרך.
 

דליה.ד

New member
קשיים כאלה ואחרים

יעלו באבחון התפתחותי שהוא לדעתי, הראשון שצריך לעבור. אם למאבחנ/ת יש חשדות בכיוון מסויים היא תדריך את ההורים לגבי המשך הבירור. באבחון פסיכו דידקטי שבני עבר עלתה בעיית קשב והופנינו לנוירולוג ילדים. הילד אגב, אובחן כמחונן, אך תת-משיג בשל בעיית הקשב. לאחר טיפול מערכתי: תרופתי - חינוכי - התנהגותי ורגשי הילד מצליח להתמודד עם הקשיים ולומד יפה מאוד (למעשה אחד הטובים בכיתתו). עם הבן הצעיר, כבר היינו חכמים יותר והפנינו אותו לאבחון בגיל 4, היום בכיתה א´ הוא פשוט התלמיד המצטיין, רכש קריאה, בחשבון הוא עובד בחזקות (!) מתנהג להפליא, חברותי, אהוב על חבריו ומוריו.....בקיצור: תענוג אמיתי והכל אודות לאבחון וטיפול מוקדם.
 

ניתמר

New member
עצה שאולי יכולה לעזור

גם אני הסתובבתי עם התחושה שאת מתארת "שלא מכירים" את הילדה שלי כאשר נכנסה לגן. ובעקבות שיחה עם פסיכולוגית, החלטתי לשבת בגן ימים תמימים כדי ללמוד למה. כמובן ששוחחתי עם מנהלת הגן והגננות כדי שלא ירגישו מאויימות ולנטרל התנגדויות. וזה עבד. ומילדה שהם המליצו לי "להוציא מהגן" כי היא עדיין לא בשלה, הם גילו ילדה שהיום הם מאוד אוהבים ומעריכים. בהתבוננות שלי עליה ועל הגננות בגן ראיתי איפה הם מפספסים אותה וחשפתי בפניהם את מה שהיא כן יודעת לעשות. כשאני חושבת מה הפך את הקערה על פיה בהתיחסות שלהם אולי זה היה בסך הכל שהם ראו אמא אכפתית שגם מוכנה לעשות ( בלי לפגוע) באף אחד למען ילדתה והבינו שלמעשה הצלחתי היא גם הצלחתם ( המקצועית, האישית, האנושית)... לא יודעת אם זה יעזור, אבל אולי.
 
למעלה