בעבודה על entity framework
מה ממולץ להשתמש בcontext קבוע לאורך כל הAPI או בכל מתודה לפתוח context חדש ומקסימום לעשות attach לcontext?
כלומר האם עדיף לעשות בתחילת אובייקט הAPI איזה שדה שיחזיק לי את הקונטקסט לאורך כל ריצת התוכנית (הAPI הוא סינטלטון) וכל מתודה של הAPI תשתמש באותו קונטקסט או שבכל זאת שכל מתודה תפתח אובייקט context חדש משלה ותשתמש בו?
מה ממולץ להשתמש בcontext קבוע לאורך כל הAPI או בכל מתודה לפתוח context חדש ומקסימום לעשות attach לcontext?
כלומר האם עדיף לעשות בתחילת אובייקט הAPI איזה שדה שיחזיק לי את הקונטקסט לאורך כל ריצת התוכנית (הAPI הוא סינטלטון) וכל מתודה של הAPI תשתמש באותו קונטקסט או שבכל זאת שכל מתודה תפתח אובייקט context חדש משלה ותשתמש בו?