בספ"ש הופיע

בספ"ש הופיע

במדור אפעס "בידיעות אחרונות" הקטע הבא והצחיק אותי
 
יכולה להין כל אחד מהם......גם אם זו רק בדיחה

הורי צעירים צריכים להפסיק העביד את ההורים
סבא וסבתא זה לא עבודה
 

mykal

New member
אותי זה העציב,

למה סבא וסבתא שכשירים, לטייל ולבלות,
ועיתותיהם בידיהם, ויכולים לטוס גם בתקופות שהילדים במסגרות,
'בורחים' כדי לא לבלות עם הנכדים?
ויותר מזה למה, אם הם לא יכולים מכל סיבה שהיא,
לא יכולים לומר באופן ישיר --זה לא בשבילינו,

אני עשיתי קיטנה לכל נכדי (רב גילית מגיל 15 הגדולה עד גיל שנה ותצי,)
(את בת הכמעט שנה סירבתי לקבל) והיה לנו הכי כיף שבעולם.
ועזרתי ע"פ צורך בסדר של כל משפחה.
אמנם אין לי כונה לטוס. אבל מחר נצא בעל ואני לכמה ימים.
(אחרי שאני יודעת שכולם הסתדרו והכל בסדר)

אני חושבת שזה חלק מתפקידי כאמא וכסבתא.
ולא עול אלא הנאה.
 

mykal

New member
זה ברור לגמרי

מה שלא ברור , למה כל הגדרה אחרת--גורמת לסבתא
לברוח?
למה כמו שההגדרה והבחירה שלי ברורים,
וכמו שהבחירה וההבנה שלך ברורים לך--שלא תטילי תפקיד שהוריך לטעמך,
לא בוחרים בו, בגלל הרבה מאוד סיבות,
לא ברורים להורים האחרים? ויגרמו להוריהם מציאות כפויה של בריחה?

אגב אחת מהמחותנות שלי--הכריזה, שהיא לא מסוגלת לשמור על נכדים,
אמרה בגלוי, והכל בסדר אישלא מצפה ולא תובע ממנה ולא כועס או נעלב מהענין.
 
כי יש נשים שבגיל הזה לא רוצות לחזור

לטיטולים וגידול ילדים
הן לא רוצות להיות חלק מסידור העבודה של הקיץ
יש להן חיים משלהן שכוללים פעילויות שנות ובא להן לקחת את הנכד סרט או מוזיאון בלי היות חלק ממערך מטפל ואני מאוד מתחברת לזה
בדיוק מהנקודה שגם לא הייתי מוכנה עכשיו להביא עוד ילד לעולם כי אין לי חשק לחזור לסרט הזה
 

mykal

New member
בעיני, זה לא אותו הדבר,

גם אני לא הייתי מוכנה ללדת עוד ילד,
גם אני לא מעונינת לגדל ילדים, על כל המשמעות
שזה כולל בתוכו. וגם לי יש חיים 'עשירים' ומלאים בתכנים שונים,
(על משהו מהם אפילו כתבתי כאן)
אבל, תמיד אהיה מוכנה להתיצב לעזור לילדי, וגם אם זה כרוך באיזה קושי, אתגייס ברצון.
כי אין לי דבר יקר, חשוב וערכי יותר מילדי.
ותמיד אשמח לשהות במחיצת נכדי. ומתפללת לזכות לנינים.

אני לא מתבישת לומר להם כשקשה לי, ולא מתאים,
אני לא מתביישת להגביל. אבל לא 'אברח' מכאן כדי למסור מסר אפילו לא במחיר בדיחה.

אני גם רוצה להבהיר, שקושי טכני, להאכיל, לטטל, ללכת לטייל,
זה בעיני עיסוק טכני--ולא נקרא לגדל ילדים.
כן כשהם היוכאן, זו היתה תעסוקה מלאה.
אבל השמחה והעונג שלהם--גרם לי לסיפוק ונחת.
 
את שוב חוזרת לאותה נקודה

זו דעתך. כך את מרגישה. אשרייך, אשרי נכדייך.
אבל לא חובה על סבא וסבתא להרגיש ככה.
חובתם של הורים לגדל את ילדיהם.
לא חובתם של סבים לגדל את נכדיהם.
והסבים והסבתות שנסעו לחו"ל כי שנים רבות לא יכלו לעשות זאת, לאור העובדה שגידלו את ילדיהם, לא עשו בכך עוול לאיש.
יכול להיות שהם מפסידים קשר עם הנכדים ברמה מסויימת, וההפסד הוא דו צדדי.
אבל זו בחירתם.
 

mykal

New member
רק לנקודה אחת,

שמשום מה לא התיחסת אליה.

והיא--שאם מה שאני הייתי מרגישה או מחליטה,
לא לעזור עם הנכדים שלי--(ובכלל לא משנה למה, כי אני בעיקרון אכן לא חייבת)
לא הייתי בורחת לא מהבית ולא מהארץ,
הייתי פשוט אומרת--סליחה אני לא----
ואינני מבינה למה המודעה באפעס זו היתה בדיחה של מציאות. זה הכל.
 
אם נתייחס לבדיחה הזו לרגע ברצינות

אז כן, אני יכולה להבין הורים שבורחים כי לעיתם אם פשוט יגידו מצטערים לא מתאים לנו אז יקבלו ניתוק קשר,או פרצוף זועף, וכו וכו
אז כן לעיתים עדיף להיות חכם ולברוח מאשר צודק ומוחרם ולעמוד מול כלה זועפת

וסבתא שמחליטה שהיא לא רוצה היות מטפלת של נכדיה לא אוהבת פחות ממך
 

mykal

New member
לשורה האחרונה שלך,

איפה כתבתי שאני אוהבת את הנכדים יותר ממשהוא אחר?
אומר לך לא כתבתי כי גם לא חשבתי כך.
אני כבר מזמן לא בתחרות עם אף אחד על שום דבר.
כמו שלכל אחד בפורום (ובכל פורום) מותר להביע דעתו, אינני פחותה מאיש ועושה בדיוק אותו דבר.
וחבל שאת בוחרת להגיב באופן פוגעני, כשהכל בס"ה התיחסות לענין ספציפי.
באופן אישי הבעתי את מה נכון לי בלי השואה.

ועכשיו (כהמשך למשפט 'העודף הזה)
יכול להיות שזו תהיה תגובה של מי שלא נענה, שאולי חושב שמגיע לו.
מעולם לא התחיבתי על כלום, ואם לא אעשה משהו --לא אכזבתי איש.
ולכן, לא הייתי בורחת.

ואם כבר זו בדיחה, אזי עצם העמדת הדברים כך--עלולה ליצור אוירה
המצדיקה 'כעס' ע"י ילדים כלפי ההורים.וזה בהחלט לא נכון ומיותר.
 
את סימנת קשר בין אהבה לעזרה

כתבת:אבל, תמיד אהיה מוכנה להתיצב לעזור לילדי, וגם אם זה כרוך באיזה קושי, אתגייס ברצון.
כי אין לי דבר יקר, חשוב וערכי יותר מילדי.
ותמיד אשמח לשהות במחיצת נכדי. ומתפללת לזכות לנינים.


כאילו שסבתא שלא מוכנה להיות חודש קיטנה אהבת קצת פחות
 

mykal

New member
שני דברים לדבריך,

האחד--התגיסות לצורך עזרה כי אני רוצה,
כי צריך כי אני אמא 'טוטלית' במובן מסוים, לא התיסס לאהבה.
וזה גם לא כתוב, ולא חשבתי שזו יכולה להיות המסקנה ממה שכתבתי.
ואם זה כך הובן אכתוב על כך משהו בהמשך.
השני--זו אני לא בהשואה.

אגב, אהבה יכולה להינתן בהרבה צורות ביטוי, והעזרה שלי לילדי
לא רק היא ביטוי לאהבה האהבה שלי באה בהרבה דברים אחרים,
שאינם עזרה כלל וכלל.
 
או קיי, ם משתמשת במיה התייצות

אז יש יש הבל גדול בי אמא שקמה עם ארבעים מעלות חום וסבתא שמתייצבת לעזרה

לבין זוג שמבקש שסבתא תעבוד אצליהם בחופש בטיפול בנכדים.......

היום אני בתור דודה לילדים קטנים
לראשון הייתי מתייצבת בשמחה
לשני לא גם אם יכעסו עלי מפה עד נהריה

וזה לא ממעיט או משנה את האהבה שלי לאחיינים
 
חסרונות המקלדת הוירטואלית

או קיי, ם משתמשת במיה התייצות =אם משתמשים במילה התייצבות
 
לא כולם יודעים לומר לא.

אבל אני לא חושבת שצריך לברוח מהארץ בשביל זה.
בפרט שהבריחה גם לא באמת עוזרת.
עלעלי בהסטוריה של הפורום ותגלי (למרבה הזעזוע שלי, לפחות) כמה פעמים בנות מתלוננות על ההורים או החמים שהעזו לנסוע לחופשה בחו"ל בזמן שלילדיהם יותר התאים לבנות על העזרה שלהם.
 

mykal

New member
מסכימה, שלא בהכרח

יודעים לא, ואולי התלונות אינן בהכרח
עצם אמירת הלא.
כשאני אומרת לא--אינני כועסת על הבקשה,
אינני מאשימה את הדורש/ת,
לא כועסת אם מישהו אחר 'מתנדב' לאותה משימה,
נראה לי כשאומרים את הלא באופן אוטנטי ונקי, לצד הרבה 'כן' אחרים,
לא יוצר כעסים, ולא נצבר 'לחשבון' שמתפוצץ בפנים.
 
יכול להיות.

אצלי אין חשבון שנצברים בו דברים, רבים או מועטים.
כבר מזמן הבהרתי את עמדתי שלפיה ההורים לא חייבים לנו כלום.
גידלו אותי יפה? סיימו.
מכאן והלאה כל מה שהם עוזרים, תודה רבה ויפה מצידם.
זו דעתי.
 

rrr1410

New member
סבתא נדירה כל הכבוד לך ככה הנחדים בטוח יהיו

קרובים אליך יכירו אותך באמת ולא מתוך כבוד להוריהם כמו אצלי הילדם מאוד מנומסים אצל חמותי ושקטים מאוד מחכים לברוח מביתה כמה שיותר מהר
 
למעלה