בספר כרת
מתארת הסופרת {מצב קיצוני משהו לפי דעתי} כיצד יצרה לעצמה מאהב לכל יום בשבוע כשכל אחד מספק אותה בצורה שונה... כשכל המאהבים שמחים בחלקם וטוב להם בכך. תראו,לכולם יש צרכים שונים בתחומים שונים, {לצחוק,לצאת,סתם ערב שקט,מעיף ד´ וכו´ וכו´} ואין אדם שאינו זקוק לנפש קרובה אליו. מחוץ לדמות הקרובה אליכם, האם אתם אוגרים חברים שונים לכל תחום??? האם החברים בעצם הינם ספקים של הרגשות והצרכים השונים שלכם כל אחד בתחומו??? נניח שכן, האם אתם הייתם מוכנים להיות חברים של מישהו/מישהי רק כדי לספק את הצורך שלו/ה בתחום מסויים האם תגדירו זאת כחברות???
מתארת הסופרת {מצב קיצוני משהו לפי דעתי} כיצד יצרה לעצמה מאהב לכל יום בשבוע כשכל אחד מספק אותה בצורה שונה... כשכל המאהבים שמחים בחלקם וטוב להם בכך. תראו,לכולם יש צרכים שונים בתחומים שונים, {לצחוק,לצאת,סתם ערב שקט,מעיף ד´ וכו´ וכו´} ואין אדם שאינו זקוק לנפש קרובה אליו. מחוץ לדמות הקרובה אליכם, האם אתם אוגרים חברים שונים לכל תחום??? האם החברים בעצם הינם ספקים של הרגשות והצרכים השונים שלכם כל אחד בתחומו??? נניח שכן, האם אתם הייתם מוכנים להיות חברים של מישהו/מישהי רק כדי לספק את הצורך שלו/ה בתחום מסויים האם תגדירו זאת כחברות???
זה רק בא להגיד שכל אדם בחיינו עונה על צרכים שונים שלנו, ואנחנו מינקות כבר יודעים על מי לסמוך וממי לבקש, ולמי לעזור וכו'. חברויות נקשרות בגלל צורך הדדי לסיפוק צרכים: חברת אחת היא מילדות והיא מספקת לי את הצורך לנאמנות, חברה אחרת מבינה אותי לעומק, והיא הפסיכולוגית שלי, חברה שלישית אוהבת לבלות ואיתה אני יוצאת, ויש שרוב הצרכים נענים בבן אדם אחד ואז זה קשר מיוחד.