בספריה

[מורטון תומפסון]

בספריה

שלום לכם היום בביקור השבועי שלי בספריה (ספריה עירונית) ראיתי אדם לבוש בתלבושת חרדית יושב בצד וקורא. הבטתי מסביב על כל אלו המחליפים ספרים להנאתם כל כך בקלות, וחשבתי עליו שהוא צריך לשבת בפינה להסתתר כדי להביט בספרים. חשבתי איזה אמיץ הוא צריך להיות כדי להצליח לשבת במקום שאינו מוגדר כמקום דתי ולקרוא ספרים שיתכן והם אסורים בחברה שלו. מצד שני הרגשתי רחמים כלפיו, מהמחשבה עד כמה קשה לו להגיע לדברים שכל כך רגילים ומובנים אצלנו. בעקבות זאת התפתח דיון אצלנו בבית האם בכלל אפשר לחסום אנשים מזכויותיהם הטבעיות?האם מותר לסגור אותם ולא להניח להם להחשף לעולם? האם קיים אדם כלשהו שבאמת ובתמים מסוגל להיות שקוע רק בלמודי קודש? השאלה המרכזית שלנו היתה, אולי כל החרדים שמסביב הם חרדים בעל כורחם?

 

[עץ שתול]

להערכתי כולם מונעים מתוך סיבות הכרחיות

אנחנו לדוגמא זה המקרה הכי קיצוני שיש, שכאנשים שאינם מאמינים חיים בעל כרחם בחברה שמופעלת מתוך קודים ומוסכמות אחרות, ומתוך סדר יום שכל כך כך קיצוני מהאישיות שלנו ומכל מה שאנו מאמינים בה. אבל כל חרדי יש לו כנראה את האניסות שלו, החל מעלם צעיר בחור ישיבה שמתנוענע ארוכות בשמונה עשרה, רק כדי שלא יהיה מבין אלה הראשונים שדרכו את העושה שלום. עובר לאברך כולל שמשכים כל בוקר מוקדם ובדרך לתפילה כשידיו חובקות את הטלית ותפילין שלו הוא נעצר בחשאי ליד תיבת דואר של שכנו ובזהירות הוא שולף משם את העיתון היומי והכל רק בגלל שאצליהם לא מקובל להכניס עיתונים הביתה. וכלה בזקן שתשישות כוחו לא תמנע ממנו לשרך את רגליו לתפילה או לשיעור תורה, ולא משנה העובדה שבמקום להתפלל או ללמוד הוא בסך הכל מנמנם על הספסל.

 

[אגס 10]

לדבר הזה יש הגדרה ברורה ופשוטה

קוראים לזה"לחץ חברתי"כל החברה החרדית בנויה אך ורק על זה.אין ספק שבלי הלחץ החברתי החברה החרדית היתה מתפרקת לגמרי.

 

[מורטון תומפסון]

האם לדעתכם מדובר

בחברה שלמה הממשיכה להתקיים בגלל גורמים אינטרסנטים של המנהיגים שלה ?

 

[סנדר סופרטרמפ]

מי דיבר כאן על מנהיגים?

שתי בתגובות דלעיל (עץ שתול ואגס) דיברו על לחץ חברתי. הסיפור כאן הרבה יותר מורכב מלהטיל רק על המנהיגים (ויש האומרים עסקנים) את כל האחריות, מדובר כאן בהמון גורמים שמביאים בסופו של דבר לתוצאה של החברה החרדית העכשוית, ובין היתר ניתן להאשים אותנו חסרי האמונה בתוצאה של הפוך על הפוך, ואסביר בקצרה.

 

[סנדר סופרטרמפ]

ההסבר (עדיין בקצרה)

(כנראה לחצתי על לחצן מיותר ששלח את ההודעה לפני הסיום). כחרדים אנחנו גדלים בעולם תמים בו "לעשות רצונך אלוהי חפצתי" כולם רוצים לקיים את מצוות האל רק לפעמים קיימים מעידות, ועל זה אנחנו אמורים לבקש סליחה. כשאנחנו גדלים אנחנו קולטים את המרחק העצום בין האוטופיה הזו ליומיום האכזרי בו אנשים נראים כדתיים אך אינם מקיימים את מצוות הדת, עובדה זו מציבה פתרון הזוי של חרדים בעל כורחם, מעבר לכל התירוצים שאנחנו עונים לעצמינו דבר יום ביומו הרי שאין מקום לטיפוס הזה, זה אמור להיות לזמן קצר בלבד, מהרגע בו הגענו למסקנה שאנחנו לא שייכים לדת עד לרגע בו אנחנו לא נהיה חרדים יותר. ברורים לי האילוצים האישיים (אני גם חי באילוצים הללו) אך אם נסתכל על ההחלטות שלנו ממעוף הציפור, הכל יראה זניח לעומת מה שפיספסנו, אנחנו הם אלו שיכולים לגרום שינוי אמיתי. כמובן שקיימת חלופה חיובית להישאר חרדים אך להיות סוכני שינויי, אך על זה בפעם אחרת.

 

[alleko]

זה שילוב

כמובן שהמנהיגים לא רוצים שינוי אבל מה שנותן להם את הכח לכך זה הציבור שכמו בכל חברה אנושית מפחד משינוי ומאמין בעיקרי הגישה החרדית כי כך היה בעבר וממילא זה הכי נכון אמיתי ובטוח(גם אם מפריע לו משהו ספציפי הוא עדיין מאמין במערכת). כמו שאני רואה את זה שינויים קורים רק מתוך התמרמרות ציבורית רחבה נגד השיטה וזה התחיל לקרות אבל אנחנו עדיין לא שם, הלוואי שזה היה רק המנהיגים כבר מזמן היה אפשר לטפל בהם

 

[האדם הבודד]

הציבור יותר חזק מהמנהיגים

הרבנים מפחדים לומר דברים קצת יותר ליברלים כי הם מפחדים מהקנאים למינהם.

 

[moshe010]

מדובר באבולציה חברתית דתית

כשכל סוגי הקהילות הדתיות שהיו לפני השואה החל מגרמניה וצרפת דרך כפרי רוסיה ומזרח אירופה ועד יהדות אמריקה כולם התחלנו ומהמעט שנשארו זה היה בעיקר הקיצונים שמכל קהילה כך יצא שבהקמת מדינת ישראל החרדים היחידים שהיו פה היו או שרידי בני הישיבות מליטא (שלפני השואה אף אחת לא רצתה להתחתן איתם) או שרידי השמרנים הפאנטים מיהדות הונגריה הקיצונית שקידשה את "החדש אסור מן התורה" או את בני הישוב הישן הקנאים והאנטי ציונים שמאז ומתמיד חיו על דמי חלוקה ולא ידעו עבודה מהי אמנם בהתחלה היו גם חרדים מודרנים וליברלים יחסית אבל לאט לאט כל מי שלא שלח את בניו לישיבות נפלט מההגדרה של להקרות חרדי ונהיה מזרחיסטי

 

[קתרזיס]

לדעתי זה כח האינרציה

מרוב שכולם מנסים להסתיר את החסרונות שלהם - הם מזדרזים להצטיין ולהצביע על חסרונות של אחרים כדי להיות צדיקים יותר, מחמירים יותר, מהדרין יותר. וכך נוצר מצב של ציבור שהופך יותר ויותר מקפיד וקיצוני, כך שכל סטייה קטנה מהמקובל בו מוקע מיד והופך למוקצה....

 

[קתרזיס]

יש לי תיאוריה

שהחינוך לערכים וליראת השם הוא סוג של לחץ פסיכולוגי לרצות את כולם. כלומר להשיג את הערך שלך על ידי זה שאתה "ילד טוב". אפשר לראות את זה בהרבה מקומות גם בעולם החילוני - ילדים שגדלים בבית שדורש מהם הרבה הופכים להיות שלא במודע - עם נטיה לנסות לרצות אנשים. קשה להם לומר לא כשהם לא רוצים משהו כי התחושה של הערך שלהם תלויה במידת שביעות הרצון מהם. אז במובן הזה אני חושבת שהחרדים כולם נמצאים בתווך בין להיות האידאל "הצדיק" שלומד כל היום תורה ומרצה את אלוהים ואת הסביבה, ובין בן האנוש, זה עם התכונות, הרצונות והצרכים שלא תמיד מתאימים לאורח החיים... למשל סקרנות - איך נראים חיים של אנשים חילוניים, למה אסור ככה וככה, מה באמת יקרה? האם כל מה שמספרים נכון? וכו... ונדמה לי שכולם נאבקים בין שני הקצוות האלו. אז במובן מסויים כולם חרדים בעל כורחם ולו מהסיבה הפשוטה שהם לא יכולים לשבור את החוקים בלי לשלם מחיר כבד - כך שאין פה עניין של בחירה חופשית אלא הכרח לעשות דברים שאין לך אמירה בהם.