בסטה- ״איך שבא לנו״

[passioneta]

חבל ועצוב

הנסיון של, בשתי הפעמים שהייתי, היה שונה. בפעם השניה השף היה זה שלקח את ההזמנה ושירת אותנו, והיה אחלה.
עדיין כיף לקרוא אותך, חבל שזו הסיטואציה.

 

[salo22]

גם בשני ביקורים שלי שם

אחד משני הבעלים, לא בדיוק יודע מי זה מה, היה נחמד ושאל אם הכל בסדר מספר פעמים, גם שמח לדסקס קצת אוכל, אבל זה היה בצהריים של אמצע שבוע, כשהמקום היה מאוד שלו וריק.

 

[RandS]

תודה! אז עכשי עוד יותר מאכזב אותי לדעת שיכול להיות אחרת

 

[pix37]

כל כך מרגיז לקרוא !

קראתי בעצב גדול - והדחף הראשון שלי הוא למה לא עשיתם בלאגן ? מסעדה שכל כך לא מכבדת אתכם לא ראויה לכבוד. והיחס של המסעדה היה פשוט מעליב .!

מצד שני אני יודע שבזמן אמת הייתי נוהג בדיוק כמוכם - כי אנחנו לא צועקים ולא הופכים שולחנות - לא עושים סצינות ולא דורשים פיצויים - אלא פשוט כותבים ביקורת כאן ומקווים שהיא תעשה את העבודה במקומנו.

 

[עמית אהרנסון]

סחתיין על הסבלנות

אני לא הייתי מחכה חצי שעה בשום מקום שהזמנתי בו שולחן, בטח לא כשאני מקבל יחס כמו שתיארתם שקיבלתם.
לא מכיר אישית את בעלי הבסטה, אבל בביקורים הבודדים (מאוד מזמן) שלי שם הצלחתי להבין את הלך הרוח המקומי, שהיטבתם לתאר ושרחוק מלהיות לרוחי.
כמו שאמרה החתולית - לא חסרים בתל אביב מקומות נעימים יותר, מזמינים יותר, חביבים יותר ונפוחים פחות לבראנץ' טוב בשבת.

 

[RandS]

הרעב כנראה שיתק את השכל הישר...

 

[מיתר44]

הדיווח שלך הקפיץ לי ׳תפיוז

אני לא בטוח שלא הייתי מתפוצץ ברמות ובמרכז המסעדה לו היו מתעלמים מהזמנה שקבעתי
ושאושרה. בטוח שלא הייתי ממתין 1/2 שעה בדום שתיקה.
מספר פעולות הכרחיות לאור התרחיש:
1. לדעת את שמו של לוקח ההזמנה.
2. לודא יום קודם שההזמנה שרירה, המסעדה לא נשרפה והשף לא התחלף(;
3. לבחור בשם ״זכיר״ ובלתי שגרתי. (אגב, מיתר כבר תפוס...).
4. ולא פחות חשוב - את האפריטיב לשתות ולאכול בבית על מנת שלא להגיע רעב עד איבוד אשתונות.

גם אני, כקודמי, אהבתי לקרוא אותך.

 

[RandS]

כיף לחזור. אהבתי את רעיון האפריטיף! עוד תירוץ לשתות עוד קצת.

 

[דני עוזיאל]

באמת חוויה לא נעימה

ברחתי כבר ממסעדות במצבים דומים לשלך ולא חזרתי אליהן. יחד עם זאת, חוויותי שם היו מוצלחות יותר, כפי שכתבתי כאן בעבר.
בשבת האחרונה, סביב שולחן פרטי עם מנות יוצאות מן הכלל, הזכרתי את הבסטה כמקום שמגיעים אליו, אוכלים אוכל נהדר ובסופו של דבר יוצאים עם המסקנה שניתן לבצע אותו היטב במטבח הביתי. כך קיבלתי שם השראה למנה עם דגי ג'ון דורי, ושלי יצאו אפילו טובים יותר.

 

[סבתא רותרות]

למי שיודע ואוהב לבשל - זו המסקנה הכי הגיונית!

אני מזמן הגעתי אליה...

 

[Nרב]

גם אנחנו ישבנו כמה פעמים בבסטה והבנו שהלך הרוח

שם לא לרוחנו וכנראה שלא נחזור. יש בהחלט עוד אופציות בסביבה לבוקר ולצהרים

 

[of blessed memory1]

תמיד נראה כיף בשולחן של מעוז

אני מאוד אוהב את האוכל בבסטה, אבל כתבתי כאן כמה פעמים שאתה תמיד מרגיש שם סועד סוג ב'. גם אם זה לא באמת מוצדק ולפעמים זה רק בראש, זה מין תחושה כללית במקום, שיש אורחים חשובים ויש אורחים פחות חשובים. אני גם אמרתי כבר כאן בעבר שאני ממש בספק אם האורחים החשובים משלמים את המחירים המלאים (ולעיתים המופרעים לחלוטין) שבתפריט.
&nbsp
באמת מבאס כי אני לא חושב שאכלתי ארוחה רעה אחת שם במספר דו ספרתי של ביקורים, אבל כבר דיי הרבה זמן אין לי רצון לחזור.
&nbsp
מה שכן, לאור הביקורת גיליתי שהsignificant others שלנו חוקרים צמחים באותה מחלקה..

 

[ortolan]

מילא זה שסועדת עצבנית

מכנה את הקבועים בכל מיני כינויי גנאי (מזל שלא הייתי שם באותו יום, אחרת מי יודע מה היו כותבים עלי), אבל מכל המסעדות שאני קבוע בהן במובן כזה או אחר (וזה מעורר מחשבה - אם יש מסעדה מנוהלת היטב שאתה יכול להיות בה "קבוע" גם אם אתה מבקר באזור רק פעם, פעמיים בשנה, היא חוטפת כאן קיטונות של קינאה ותיאוריות קטנוניות - נראה שהקהל מעדיף מקומות בהם לא יזהו אותך גם בפעם העשירית ), זו אחת מאלו שמשלמים בה עבור האוכל והיין ואם יש צ'ופרים פה ושם הם ברמת הצ'ייסר או הלחם חינם. מהיכרות עם חלק מהקבועים אני גם נוטה להניח שהחשבון הממוצע שלהם הוא גבוה בהרבה משלך.

דווקא במנזר מקבלים הרבה יותר סובסידיות לשותה המתמיד.

 

[of blessed memory1]

מילא זה שאתה מתנשא

ומוסיף עוד הודעה שאין בה שום תוכן למעט זלזול בכותבי הפורום (הפעם מתוך טיעון פיקטיבי של הגנה על קבועי הבסטה), אלא שהודעתך אפילו חסרת כל היגיון כשהיא משורשרת לשלי.
כפי שכתבתי, הייתי מספר דו ספרתי (גבוה) בבסטה ואינני חלק מהקבועים. מעוז לא אומר לי שלום. אינני מקבל צ'ופר גם לא בדמות של צ'ייסר (הלחם חלק מהעסקית בבסטה, לזכותם) ובגדול זוכה לשירות לא מקצועי ולא חינני כפי שמקבלים רוב סועדי הבסטה שאינך מכיר.
&nbsp
במנזר הייתי מספר תלת ספרתי של פעמים ומעולם לא קיבלתי צ'ייסר או לחם (שם הוא לא בחינם).
&nbsp
לשני המקומות אני ממשיך לבוא כי האוכל שם מאוד טעים וזה -רוב- מה שחשוב. אבל זה בהחלט לא כל מה שחשוב.
&nbsp
אז בגדול, לא התפעלתי גם הפעם מפועלך המקוון. לא מיכולות הבנת הנקרא, לא מההתנשאות על הכותבים וגם השימוש באמוטיקונים לוקה בחסר. אבל אין ספק שעצם זה שאכלת השבוע צהריים של 17 שעות אצל פייר דה לה שרלטן, גורם לנו לקרוא בשקיקה את אבחנותיך על קהל הבבונים המקומי. ברכות על עוד ניסיון מעורר ההשראה לבסס את מעמדך כאמיר חצרוני המקומי.

 

[ortolan]

שיחקת אותה עם העלבונות

אבל אני עדיין לא בטוח על מה אתה מבסס את התיאוריה שאתה חוזר עליה לגבי הנחות למקורבים.

כמו שאמיר חצרוני היה אומר (לא יודע מי זה, חיפשתי בגוגל, אז תסלח לי אם אני משתמש בו בתור מפורסמון לא נכון), נראה שמגיע לכם את עצמכם.

נ.ב. ארוחות הצהריים אצל פייר דל"ש נמשכות לפחות 48 שעות.

 

[of blessed memory1]

ברור שלא ידעת

זה של הנייטיבז המקומיים, עם התרבות הנמוכה. אתה הצוהר שלנו לעולם הגדול. בלעדיך איך נדע אם בביסטרו של פרנסואה הקצפת מתוקה כתמיד ועשן הגולואז הקריר מתאבך במתיקות משפתיה המלאות של חתיכה מקרית (תגגל, זה מהתקופה שהמדינה עוד הייתה "שלכם").
&nbsp
בגדול, הטריק היחיד בלהיות לוחם מקלדת, זה לדעת מתי אתה אווטמצ'ד. מצפה לואן ליינרים הבאים. <אמוטיקון של יליד מקומי שמחכה לשמוע אנקדוטות מהדיאספורה על סאקה>

 

[ortolan]

טוב נו

ניצחת, אין מה להגיד.

 

[Omnivore]

מסכים עם חלק מהדברים שלך

העקיצות לעבר "הקבועים" ו"החברים של השפים" שמקבלים הטבות והנחות בחשבון כבר יצאו מכל החורים.

 

[of blessed memory1]

כתבתי על זה בדיוק פעמיים

כשהרפרנס פה הוא דיי רלוונטי בהתחשב בהודעה הפותחת. מתנצל שזה יצא מכל החורים, אבל גם השירות הגרוע מעט נמאס. אשתדל להגיב פחות ולשמור על דברי בתוך הנקבים הרלוונטים.

 

[Omnivore]

אין על מה להתנצל

שלא תחשוב, לא נעלבתי ואין צורך להתנצל, באמת. הכוונה ב"יצא מכל החורים" הייתה למוטיב החוזר בהודעות רבות על בסטה. צר לי על השירות הגרוע שקיבלת.