בסוף לא הזכרתי...
למי שקראה לפני כמה ימים כתבתי הודעה שבה התלבטתי האם ביומהולדת 3 של הבת שלי עלי להזכיר או לא להזכיר את נוכחותה החסרה שלה אימי חולת האלצהיימר. קיבלתי מגוון של דעות ובסוף אחרי התגובה של מיפ 2004 החלטתי לא לדבר על כך ביומהולדת של ביתי אלא בלי שיתקיים בעוד 3 שבועות. היום היה היומהולדת, הצלחתי להנות לשמוח ולהתרגש אך אחרי שכולם אכלו נהנו וקצמת לנרגעתי הציף אותי גל של געגועים ועצב על כך שהיא לא פה להנות ממה שנהייתי ומביתי ובייתי, כי עד פרוץ מחלתה היו לנו יחסים לא פשוטים, וכבר אמרתי כאן בעבר שאחד הדברים הכי קשים לי במחלתה הוא חוסר האפשרות לעשות תיקון. התלבטתי עם אחותי אם להגיד משהו או לא והיא בסוף ייעצה לי לא להיכנס לזה, אבל ביני ובין אחותי הפעם נוצרה סביב הנושא קירבה מפתיעה שבד"כ לא מאפיינת את היחסים ביננו. זהו, אני מתחילה בקרוב סדנא אצל גלית במודיעין, אני חוששת מאוד המסע אליו אני נכנסת, כי בדברים כאלה אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא ממש ברור איך אתה יוצא. מקווה שזה לא יוריד אותי לתהומות של כאב שיהיה לי קשה לצאת מהם. שמחתי לראות את הבנות שהגיעו להקרנת הסרט. אע"פ שלא דיברו על ענייין החבירו ביננו- ובאמת לא היה לכך מקום לדיבור באמצע המסעדה בסנימטק- זה היה לי קצת מוזר לצאת לסרט עם עוד 8 בנות שאני לא ממש מכירה. אבל הסרט היה חוויה מרגשת ולא מצטערת שבאתי. נשקיות ושובע טוב.
למי שקראה לפני כמה ימים כתבתי הודעה שבה התלבטתי האם ביומהולדת 3 של הבת שלי עלי להזכיר או לא להזכיר את נוכחותה החסרה שלה אימי חולת האלצהיימר. קיבלתי מגוון של דעות ובסוף אחרי התגובה של מיפ 2004 החלטתי לא לדבר על כך ביומהולדת של ביתי אלא בלי שיתקיים בעוד 3 שבועות. היום היה היומהולדת, הצלחתי להנות לשמוח ולהתרגש אך אחרי שכולם אכלו נהנו וקצמת לנרגעתי הציף אותי גל של געגועים ועצב על כך שהיא לא פה להנות ממה שנהייתי ומביתי ובייתי, כי עד פרוץ מחלתה היו לנו יחסים לא פשוטים, וכבר אמרתי כאן בעבר שאחד הדברים הכי קשים לי במחלתה הוא חוסר האפשרות לעשות תיקון. התלבטתי עם אחותי אם להגיד משהו או לא והיא בסוף ייעצה לי לא להיכנס לזה, אבל ביני ובין אחותי הפעם נוצרה סביב הנושא קירבה מפתיעה שבד"כ לא מאפיינת את היחסים ביננו. זהו, אני מתחילה בקרוב סדנא אצל גלית במודיעין, אני חוששת מאוד המסע אליו אני נכנסת, כי בדברים כאלה אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא ממש ברור איך אתה יוצא. מקווה שזה לא יוריד אותי לתהומות של כאב שיהיה לי קשה לצאת מהם. שמחתי לראות את הבנות שהגיעו להקרנת הסרט. אע"פ שלא דיברו על ענייין החבירו ביננו- ובאמת לא היה לכך מקום לדיבור באמצע המסעדה בסנימטק- זה היה לי קצת מוזר לצאת לסרט עם עוד 8 בנות שאני לא ממש מכירה. אבל הסרט היה חוויה מרגשת ולא מצטערת שבאתי. נשקיות ושובע טוב.
