גלינקה
לגבי אותה בחורה שאת מכירה, שהיא מתקפדת, הלוואי שזה היה כל כך פשוט, להבין שאנחנו משאירים את הילדות מאחור וממשיכים הלאה. ברוב המקרים אנחנו לא מודעים ופועלים על פי אותם דפוסים, ואם אנחנו כבר מבינים, כמו המכרה שלך, זה כמובן רק צעד אחד נוסף, אבל ממש לא הפיתרון. קל לכעוס על אותם אנשים, אבל כל השיחות שבעולם לא יצליחו לשנות אותם, רק התנסויות, כמו בבית מתחילות מחדש, או סדנאות לאורך זמן, עם מנחה מעולה וקבוצה קבועה, יכולים לשנות דפוסי חיים. העניין הוא שהתובנות חייבות להגיע מהאדם עצמו, יכול לקחת שבוע , חודש שנה או בכלל לא. התובנה לא תגיע בהכרח מהתעסקות במטופל עצמו, יכול להיות שסיפור של מישהו אחר יאיר לאדם נקודה מסויימת, שתשנה באופן משמעותי את חייו. אתן לך דוגמא. לפני כחמש עשרה שנה הייתי בשבתון, הדואר בשנה זו מוצף בחוגים , קורסים וכו. אני רציתי משהו לנפש, וראיתי מכתב שהגיע מלני רביץ, אבי הגשטלט בארץ. ממש לא ידעתי לאן אני הולכת, הבנתי שזו קבוצה שמעלים בה, בכל פעם נושא אחר ודנים בו, זה גם היה הקורס האחרון, והתחילו ללחוץ עליי שלא שלחתי את הטפסים, נרשמתי וזהו. הגעתי לשם ראיתי קבוצה של כעשרים אנשים, הבעיות שצפו די בהתחלה, היו קשות מנשוא, הייתה שם מישהי שאמא שלה התאבדה אחרי שילדה אותה ואת אחותה התאומה, והיא נשאה באשמה כל חייה. הייתה בחורה שאביה הפך אותה לשפחת מין . היו גם אנשים עם בעיות יומיומיות אלה ואחרות. זו הייתה שנה כל כך משמעותית עבורי. כל כך הרבה תובנות, תוך כדי משפט שנזרק לחלל האוויר , אדם מנסה לעזור ומבין שהוא פוגע. הרווחתי כל כך הרבה בשנה הזו.
