עמית מנדלסון
New member
בסוף העולם ושמאלה
זהו תיאור די מדויק של הדרך לעזוז. הייתי שם היום לפני הצהריים. אז מה היה לנו? אתמול, בנסיעה לניווט שדה בוקר, עצירת ריענון בשמורת פורה. הפריחה מרהיבה ומומלץ לכל מי שצריך להגיע לבאר שבע ודרומה להקדיש לפחות 20 דקות למסלול הקצרצר בשמורה (אפשר יותר, לכיוון האגם ונחל שקמה, אך לא היה לנו זמן). אחרי תידלוק בצומת טללים, נסענו לתחרות הניווט שהכינוס שלה היה בחניון הרועה. הרבה משתתפים, ופריחה רבה בכל הערוצים הסלעיים של רכס חלוקים, בעיקר זהביות, קצת נץ-חלב, עלים רבים של צבעונים ואף לא אירוס אחד לרפואה. לאחר השיטוט/ניווט ברכס, נסיעה לקבר בן-גוריון, ארוחת צהריים בחורשה מחוץ למתחם (אגב, המקום לאכול גם עבור כל מי שנוסע לעין עבדת, שם אסור לאכול), וביקור בקבר בן-גוריון והתצפית למצוקי הצין. נסיעה ממושכת, ממדרשת בן-גוריון לטללים וכביש 211 לכל אורכו - פריחה מרהיבה משני צידי הכביש. קפצנו לניצני סיני "קדש ברנע", היישוב היחיד שכדי להגיע אליו צריך לנסוע ממש על כביש הגבול. הגענו אחה"צ לאכסניה בכפר הנוער בניצנה ואחרי מנוחה נסיעה לתצפית שקיעה מגבעה 241, שבין חממות כמהין ובאר-מילכה. השמש שקעה כהרף עין, משאירה אותנו בנוף החולות הכמעט אינסופי ובאופק מאגר נחל לבן. בשבת, ניווט באזור - כל הערוצים שופעים פריחה רבה. נסיעה לחמוקי ניצנה, אליהם הגעתי פעם קודמת ברגל משבטה דרך בארותיים (יומיים) ואז פחות התרשמתי. החמוקים יפים - שימרו עליהם: לא לטפס עליהם ולחנות רק במגרש החנייה! מחמוקי ניצנה, נסענו לעזוז - היישוב כנראה הנידח ביותר בארץ, משפחות בודדות במבנים ספק טרומיים ובכל זאת כבר 18 שנים בשטח. אפילו בשביל להצביע בקלפי הם היו צריכים לנסוע עד ניצנה. ירדנו לחורשת בארותיים - מישהו מאמין שפעם היתה רכבת עד הנה? ושהיתה "פלוגת נטיעות" צבאית? כך או כך, האשלים והאקליפטוסים מרשימים מאוד. מחד, יישר כח לקק"ל על השילוט המפורט, מאידך כדאי להוסיף שלט מה גובה האקליפטוס הענק? לי נראה יותר מ-40 מ' ואולי הגזמתי! מבארותיים, נסיעה ארוכה צפונה. בדרך, עצירה בשדמות שיזף להתבונן בשמורת כלך סיני. מול מרבדי פריחת הסביונים, כלך סיני יפרח כנראה רק באפריל, באלפי פרטים. הצצנו גם בשמורת חולות שונרה הפורחים, וקפצנו לביקור קצר בשבטה - הכביש חודש ונוח לנסיעה. פריחת כלניות ליד הכביש, ובעיקר סביונים, מנתור וכד'. חלפנו ביעף על פני פארק גולדה, ונסענו בכביש 222. הכל ירוק עם מרבדי פריחה. העצירה הבאה היתה לנוכח מאות היענים הסקרניות ליד צאלים, ומכאן בנופי שדות מעובדים רחבים אל בארי. עוד חילוץ עצמות קל והצצה בבתרונות - פריחת כלניות ועירית גדולה. משום מה, המרבדים העיקריים אינם (כנראה?) בשמורה אלא ביערות הסמוכים. ארוחת צהריים מאוחרת היתה בצומת מרדכי, והביתה לחדשות הטראגיות על ה"קולומביה" - סיום מדכא ליומיים נהדרים.
זהו תיאור די מדויק של הדרך לעזוז. הייתי שם היום לפני הצהריים. אז מה היה לנו? אתמול, בנסיעה לניווט שדה בוקר, עצירת ריענון בשמורת פורה. הפריחה מרהיבה ומומלץ לכל מי שצריך להגיע לבאר שבע ודרומה להקדיש לפחות 20 דקות למסלול הקצרצר בשמורה (אפשר יותר, לכיוון האגם ונחל שקמה, אך לא היה לנו זמן). אחרי תידלוק בצומת טללים, נסענו לתחרות הניווט שהכינוס שלה היה בחניון הרועה. הרבה משתתפים, ופריחה רבה בכל הערוצים הסלעיים של רכס חלוקים, בעיקר זהביות, קצת נץ-חלב, עלים רבים של צבעונים ואף לא אירוס אחד לרפואה. לאחר השיטוט/ניווט ברכס, נסיעה לקבר בן-גוריון, ארוחת צהריים בחורשה מחוץ למתחם (אגב, המקום לאכול גם עבור כל מי שנוסע לעין עבדת, שם אסור לאכול), וביקור בקבר בן-גוריון והתצפית למצוקי הצין. נסיעה ממושכת, ממדרשת בן-גוריון לטללים וכביש 211 לכל אורכו - פריחה מרהיבה משני צידי הכביש. קפצנו לניצני סיני "קדש ברנע", היישוב היחיד שכדי להגיע אליו צריך לנסוע ממש על כביש הגבול. הגענו אחה"צ לאכסניה בכפר הנוער בניצנה ואחרי מנוחה נסיעה לתצפית שקיעה מגבעה 241, שבין חממות כמהין ובאר-מילכה. השמש שקעה כהרף עין, משאירה אותנו בנוף החולות הכמעט אינסופי ובאופק מאגר נחל לבן. בשבת, ניווט באזור - כל הערוצים שופעים פריחה רבה. נסיעה לחמוקי ניצנה, אליהם הגעתי פעם קודמת ברגל משבטה דרך בארותיים (יומיים) ואז פחות התרשמתי. החמוקים יפים - שימרו עליהם: לא לטפס עליהם ולחנות רק במגרש החנייה! מחמוקי ניצנה, נסענו לעזוז - היישוב כנראה הנידח ביותר בארץ, משפחות בודדות במבנים ספק טרומיים ובכל זאת כבר 18 שנים בשטח. אפילו בשביל להצביע בקלפי הם היו צריכים לנסוע עד ניצנה. ירדנו לחורשת בארותיים - מישהו מאמין שפעם היתה רכבת עד הנה? ושהיתה "פלוגת נטיעות" צבאית? כך או כך, האשלים והאקליפטוסים מרשימים מאוד. מחד, יישר כח לקק"ל על השילוט המפורט, מאידך כדאי להוסיף שלט מה גובה האקליפטוס הענק? לי נראה יותר מ-40 מ' ואולי הגזמתי! מבארותיים, נסיעה ארוכה צפונה. בדרך, עצירה בשדמות שיזף להתבונן בשמורת כלך סיני. מול מרבדי פריחת הסביונים, כלך סיני יפרח כנראה רק באפריל, באלפי פרטים. הצצנו גם בשמורת חולות שונרה הפורחים, וקפצנו לביקור קצר בשבטה - הכביש חודש ונוח לנסיעה. פריחת כלניות ליד הכביש, ובעיקר סביונים, מנתור וכד'. חלפנו ביעף על פני פארק גולדה, ונסענו בכביש 222. הכל ירוק עם מרבדי פריחה. העצירה הבאה היתה לנוכח מאות היענים הסקרניות ליד צאלים, ומכאן בנופי שדות מעובדים רחבים אל בארי. עוד חילוץ עצמות קל והצצה בבתרונות - פריחת כלניות ועירית גדולה. משום מה, המרבדים העיקריים אינם (כנראה?) בשמורה אלא ביערות הסמוכים. ארוחת צהריים מאוחרת היתה בצומת מרדכי, והביתה לחדשות הטראגיות על ה"קולומביה" - סיום מדכא ליומיים נהדרים.