אממ תגידי
זה לסרט גמר? בכל מקרה, הייתי לוקחת כמה סיפורים שונים ומעניינים- למשל זוג שהיה רגיל להפגש כל יום ועכשיו כשהחבר בצבא הם בקושי נפגשים זוג שגם חייל וגם רחוק(יש לא מעט בפורום) זוג של שני חיילים, שהיציאות לא תמיד מתנגשות זוג של חייל טרי בצבא, אפילו עוד בהתחלה של טירונות זוג שהחייל ותיק בצבא ואף בקבע זוג שנפרד בעקבות הקשיים בצבא- החבר השתנה, הקושי שבריחוק וכד'.. זוג שהכיר בזמן הצבא, תוך כדי פגישות של פעם בשבועיים זוג שמשרת ביחד

כשאנחנו רצינו לצלם אז חשבנו על הרעיון שהסרט יתחיל ביום ראשון ברכבת, כשרואים את כל הזוגות נפרדים על הרציף, והחייל עולה על הרכבת ומתרחק והחברה נשארת ברציף או משהו.. ואז היא תכלס, ממשיכה בחייה שלה.. ואז לצלם שיחות טלפון ועדיף אפילו וידיאו ביניהם, לשמוע את הצד שלו ואת הצד שלה וגם ראיון משותף, ללוות את החייל כשהוא בדרך הביתה וכך הלאה.. אני חושבת שזה ממש יפה לסיים את הסרט כאילו שבועיים אחריי או משהו שהזוג נפגש שוב באותו רציף או אפילו באחד הבתים שלהם.. אני חושבת שזה מאוד מרגש ודי סוחט דמעות, אבל זה כל כך אופטימי, זאת המציאות שלנו ונראהלי שכמעט כל אחת הייתה פעם אחת בחייה חברה של חייל או היה לה קטע עם חייל.. כי זה בכל זאת לפחות 3 שנים שכל בחור במדינה שלנו נותן.. אין על קשר עם חייל

זה כל כך מיוחד ושונה, וגם מאוד קשה. אבל כשנפגשים זה שווה כל שנייה ושנייה, פתאום מעריכים כל שיחה, כל חיוך, כל חיבוק.. אני יודעת שהסרט צריך לצאת קצר בסוף, אבל כדאי לצלם הרבה הרבה ולצלם מלא קונספטים ורק אז להתחיל לחתוך, מאשר להתקבע על איזה זוג שבסוף יצא מעפן ולא מעניין. טוב קצת הגזמתי בפירוט, אבל זה היה הקונספט בכללי של הסרט שרציתי לעשות לפניי שנתיים ולא יצא לי בהצלחה
