בני מספר על עצמו היום

dibablas

New member
המנחה אומרת לו לשתות מים

ושירגע שהיא פוחדת עליו שלא יחטוף התקף לב.
ומנסה להרגיע אותו במילים כמו אין דבר וכאלה.
 

dibablas

New member


 
בני, אתה יודע שאח''י אילת מוזכרת כמשתתפת

בשיירה בספר הסיירת יוליסס?

נדמה לי - אני לא בטוח - שגם היפו.
 
שתי המשחתות שירתו בים הצפוני

ולוו שיירות החל מסוף 1944 (זמן בנייתן) אבל למיטב זכרוני הן לא הוזכרו (בשמותיהם האנגלים) בספר.
בתמונה "אילת" כ Zealous במלחמת העולם השניה
 
אגב, אח"י יפו נקראה ZODIAC

ןהסימון שלה היה R52. היא השתתפה רק בשתי פעילויות במלחמה, אחת מהן די במקרה עם ה"זילוס" (אילת).. בעוד שגורלה הטרגי של "אילת" ידוע, "יפו" גם היא מוטלת בים התיכון אחרי שטובעה בניסוי של טילי "גבריאל".
שמותיהם האנגלים התחילו ב Z כי הן היו חלק מאותו סוג חדש של משחתות. לפי המסורת השמות של כל האניות מאותו טיפוס התחילו באותה אות ראשונה של הספינה הראשונה שהושקה, במקרה הזה "זמבזי". כיום הנוהג הזה כבר לא קיים.
 
בזמנו השתתפתי בהפלגה שלה והגענו למלטה

והוזמנו לקוקטייל באדמירליות הבריטית. קצין קשיש אחד בדימוס סיפר לי על השתתפותה בשיירות למורמנסק ונדמה לי שהוא נקב בשם זילוס או זודיאק (היפו) ואמר שאליסטייר מקלין הזכיר אותו בסיפרו. אח''כ הוא שלח לי ספרון עם סיפורן של כמה מהספינות.

עכשיו נטעת בי ספק - אולי מקלין מזכיר בכלל את הזפיר, גם היא Z type - ובכל מקרה, הספר מחכה לי על המדף לקריאה מחודשת. אספר לך אחרי שאקרא.
 
באיזה תפקיד היית באח"י אילת?

אגב, היא טובעה ביום שגמרתי בה"ד 1 וביטלו את הטכס. ה"דקר" נעלמה ביום שסיימתי השלמת קציני שיריון ועשו טכס מצומצם...
בנוגע ל"זפיר" היא לא יכלה להשתתף בספר כי היא ליוותה רק שתי שיירות לרוסיה בשנת .1945
 
הייתי אז בקורס חובלים (לא סיימתי)

היינו שלושה קורסים, מחולקים בין האילת והיפו, ומכיוון שהייתי בקורס הזוטר מהשלושה (אתי היו בני אריאלי, רוני איכר, יוסי לוי, פטוקה וכו') עשינו בעיקר צ'יפינג ביום ומשמרות צופה בלילה...

כמובן שלא הייתי בטביעה, אבל אני זוכר היטב את היום.

ההפלגה היתה בדצמבר 66 - ינואר 67.

איפה אתה שירתת - ואיך הגעת משם לשריון?
 
כאחד שגדל ליד הים רציתי מאד לשרת בח"י

אבל כבר בבקו"ם העיפו אותי מהגיוס לצוללות ובלי לשאול אותי שלחו אותי לשריון. אבל החיבה לח"י נשארה וגם ההתעניינות ההסטורית באניות החיל הראשונות שכמה מהן עשו הסטוריה עולמית לפני שהגיעו ארצה (למשל א16, ה"אילת" הראשונה). בשריון התקדמתי לקצונה, לחמתי, הדרכתי, התאמנתי ועשיתי מילואים עד שהעבירו אותי לתפקיד עורפי (אבל בחטיבת השריון מילואים שהייתי בה כל הזמן) כי כאב חד הורי לא יכולתי כמובן להעדר מהבית.הטנק "שלי" היה "שוט מטאור" שבעולם נקרא "סנטוריון", חיה אנגלית עם מנוע בנזין וגיר/קלאטץ' של מכניקה אנגלית משנות השלושים, אני משער שבמשחתות האנגליות גם כן היתה טכניקה "מסורתית" שוחקת. בכל מקרה כמעט בכל נסיעה לחו"ל אני מקפיד לבקר בכלי שייט שמוצג לקהל וכך הייתי כבר בקרבי צוללות, אניות מערכה, משחתות, ספינות טורפדו ומה לא..רק מטנקים אני נמנע...

והנה קוריוז,משחתת אמריקאית מתחילת המאה העשרים ושמה..."ישראל".
 
וכל זה - בעקבות ההערה שלך למעלה, "הכלי הכבד

ביותר שנהגתי בו היה גוררת של חיל הים"...

מידע מרתק. תודה.
 
ואגב ההקשרים המוזרים של ההסטוריה

מפקד ה"זודיאק" במלחמת העולם השניה (כאמור היא שרתה זמן קצר מאד במלחמה) היה קצין בשם הנרי רייקרופט. בפיקוד הקודם שלו הוא פיקד על משחתת שטיבעה צוללת גרמנית לא רחוק מחיפה...
והנה היפו במדי צי הוד מלכותו
 
המעניין הוא

ש'הסיירת יוליסס' היה הספר האחרון שקראתי מכל ספריו של אליסטר מקלין. התחלתי לקרוא את 'אימה במעמקים' ואת כל שאר ספריו אחד אחרי השני ורק בסוף הגעתי ל'סיירת יוליסס'. לצערי, אני כבר לא זוכרת שום דבר מהספר אבל אני יכולה להבין על מה אתה מדבר כשאתה אומר שהספר הזה עיצב אותך. גם לי יש הרגשה שהספרים שלו די תרמו לי במיוחד כשקראתי אותם בגיל הנעורים 13-14.
 
למעלה