בני יצא מהארון...

מוטרדת12

New member
בני יצא מהארון...

שלום לכולם,
לפני מספר שבועות בני בן ה 17 הודיע לנו שהוא ביסקסואל.
אני ובעלי עדיין לא קולטים את הבשורה.
למעשה אין אנו יודעים ממש פרטים על הנושא.
אשמח אם תוכלו לספר לי האם ביסקסקואלים כן יכולים להתחתן (בלי לבגוד ולחפש את המין השני)
אני מוטרדת מהעתיד שלו, מה יהיה איתו, מצטערת אם אני פוגעת פה במישהו או נשמעת פרימיטבית
אף פעם לא היה לנו שום קשר לתחום של הקהילה.
הוא מאוד סגור על עצמו שככה הוא למרות שעוד לא היה במערכת יחסים עם אשה/גבר.
שניסיתי לברר אולי יש לו נטיה רק לצד אחד בלבד הוא הכחיש בתוקף.
כל מה שתוכלו לספר לי אודה לכם מאוד.
לי בנתיים הכי קשה חוץ מהבשורה איך אנחנו יוצאים מהארון? בגלל שהוא בי אני חושבת אולי אין טעם
לספר לאנשים כי אם תהיה לו חברה וזוגיות רגילה?
תודה על ההקשבה
מוטרדת12
 

Apikachu L

New member
זה בסדר להיות מודאגים - זה צפוי

אנחנו חיים בחברה שמכוונת אותנו לזה שהטרוסקסואליות היא הדבר היחיד הרצוי, ומונוגמיה זו צורת מערכת היחסים הרצויה הרגילה.
דבר ראשון - אל תוציאו אותו מהארון בניגוד לרצונו. דברו איתו בנידון, תבדקו אם הוא בכלל רוצה לצאת או לא - זו הנטייה המינית שלו - ולכן תפקידו להחליט מי ידע ומי לא.
ביסקסואלים יכולים להתחתן? כן. יש ביסקסואלים שחיים חיים מונוגמים - עם בן או בת זוג, בזוגיות חד או דו מינית, מביאים ילדים ומאושרים בנישואיהם. הזוגיות המאושרת הזו היא לטעמי בתנאי שבני הזוג שלהם יודעים על הנטייה המינית שלהם, מקבלים ותומכים בהם.
כאשר יצאתי מהארון בפני בן זוגי זה 10 שנים, זמן קצר אחרי שהתחלנו להיות ביחד - בהתחלה הוא נבהל מאוד. וזה בסדר. אבל אחרי כמה זמן הבין שאני עדיין אני, ותמך בי לאור קשיים שהיו לי בנוגע לנטייה שלי, הלך איתי למצעדי גאווה, והיה מהמם ותומך.

אנחנו מתכננים להביא ילדים, ורשומים כידועים בציבור.

אז כן, ביסקסואלים יכולים להתחתן בלי לבגוד, כמו שהטרוסקסואלים והומוסקסואלים יכולים להתחתן בלי לבגוד.

לגבי העתיד שלו ומה יהיה איתו - הוא בן 17. יש זמן והרבה זמן עד לחתונה, זוגיות מונוגמית וילדים - אם ירצה אותם (לא כולם רוצים, וזה בסדר).
אתם ההורים שלו, אבל הוא אדם בפני עצמו, והוא אחראי על הזוגיות שלו ועל מערכות היחסים שלו - ולכם אין דבר לעשות חוץ מלהיות שם בשבילו ולתמוך בו כאשר קשה לו. אי אפשר לשלוט במערכות היחסים של אנשים אחרים. ועדיף גם שלא לנסות להתערב (אלא אם הוא נכנס למערכת יחסים מתעללת או מאמללת) - זה רק יוביל להרבה אנטגוניזם, כעס, ואטמוספרה רעילה במשפחה - וטוב זה לא יעשה לאף אחד.

וזה בסדר שקשה לכם - ביסקסואליות היא דבר מאוד לא מקובל (לפעמים גם בתוך הקהילה הגאה עצמה, אגב - מה שהופך את ההתמודדות לקשה יותר), וכאשר היא נופלת כל כך קרוב לבית אז עולות תחושות קשות שנובעות מהתרבות מסביב לנו, וצריך להתמודד איתן.

הדרך הכי טובה להתמודד עם התחושות של הקושי היא לקרא על ביסקסואליות וגם לפגוש הורים וביסקסואלים נוספים. לגבי ביסקסואלים נוספים - יש אותנו כאן, ומידי פעם מתארגנים מפגשים וכנסים שאפשר לבוא אליהם. יש גם ארגון בשם תהל"ה שתפקידו לתמוך בהורים. אין הרבה שיח בו למיטב ידיעתי על הורים לביסקסואלים, אבל עדיין - בהחלט תוכלו לקבל שם תמיכה לפי הצורך.

עכשיו, נגיע לחיים נורמליים:
כאמור, הוא בן 17, בשנה הבאה יהיה בוגר מבחינה חוקית. בגילו לא מפתיע שהוא סגור על הנטייה המינית שלו - כמו שבד"כ הטרוסקסואלים בגילו סגורים על עצמם. הוא עדיין לא עצמאי, ומה שהוא הכי זקוק לו זה תמיכה בו - כשקשה לו. הוא ביסקסואל כי ככה הוא, וסביר להניח שזה לא ישתנה (אם כי מידי פעם קורה שאנשים משתמשים בביסקסואליות כשלב מעבר ליציאה מהארון כהומוסקסואלים, בגלל שלפעמים זו בשורה יותר קלה למשפחה). להיות ביסקסואל יכול להיות לא קל. לא בהכרח בגלל שזה מבלבל אלא בגלל שיש הרבה סטיגמות חברתיות על זה. בני זוג מכל מגדר לפעמים דוחים ביסקסואלים בגלל פחד מבגידה ובגלל תפיסות ודעות קדומות על ביסקסואלים - והוא אף פעם לא יהיה 100% כמו הרוב ההטרוסקסואלי, כי הוא לא. הוא ביסקסואל, וכנראה זה ככה ישאר.
האם הוא יבחר בחיים מונוגמים עם אישה?
אולי. אי אפשר לדעת.
הוא יכול לבחור לחיות חיים מונוגמים עם אישה. או עם גבר. הוא יכול לבחור לחיות חיים של זוגיות פתוחה או ריבוי מערכות יחסים (פוליאמוריה) בהסכמת שני בני הזוג עם הרבה תמיכה ואהבה - עם נשים או גברים (מה שאני ובן הזוג שלי עושים מזה יותר משנה, אגב - יש לשנינו חברה שאנחנו מאוד אוהבים, שלה יש בן זוג עיקרי משלה). הוא יכול לבחור גם לחיות חיים של מונגמיה סדרתית ולעבור בין בני זוג, הוא יכול לבחור לבגוד (מה שאישית אני נגדו באופן די גורף). מה שהוא לא יעשה- זו בחירה שלו, והוא בהחלט יכול לבחור בזה.
לדעתי העיקר הוא שיבחר להיות מאושר ובדרך שמתאימה עבורו בלי לפגוע באחרים, ואתם תבחרו לתמוך בו בדרך הזו.

כמו כן - לדעתי זה נהדר שהוא סיפר לכם! זה אומר שיש לכם תקשורת טובה והקשבה במשפחה, והוא בטוח בכם שתקבלו אותו ותאהבו אותו כמו שהוא. הוא עשה בחירה אמיצה ולא קלה, וגם אתם עושים בחירה לא פשוטה בלהתמודד עם הקושי שלכם, לשאול ולברר במקום לעשות את הדבר הקל ולדחוף את הידיעה הזו לארון, לכעוס עליו ולהכחיש ולמנוע תמיכה (מה שהמשפחה שלי עושה, אגב) או לסלק מהבית (מה שיותר מידי משפחות גם עושות
).

אז תקראו, שבו ודברו איתו. תצטרפו לתהל"ה אם יש צורך. קנו לו דגל ביסקסואלי. דברו איתו על מיניות ומחלות מין (יש לי הרצאה על זה כאן בהקשר הביסקסואלי, אם אתם רוצים). תתמכו, ספרו על הפורום הזה אם הוא מחפש מקומות לדבר על זה, ובאופן כללי - תמשיכו כרגיל. הוא היה ביסקסואל גם לפני שסיפר לכם, אז אין סיבה שזה ישנה מהותית את מערכת היחסים בניכם. אם כבר- זו הזדמנות לגדילה והתקרבות בניכם.

בהצלחה
 


זה שהוא ביסקסואל לא אומר בהכרח שהוא יצטרך להיות עם שני המינים בו זמנית, וגם יכול להיות שעוד זמן קצר הוא יפגוש את אהבת חייו, יחליט על חיים מונוגמיים, וזו תהיה אישה, והם ינשאו ויהיו זוג רגיל לכל דבר.
כמובן שיכול להיות שלא זה יהיה המצב, והוא יחליט להיות עם גבר, או עם שני המינים בו זמנית [בהסכמת כל הצדדים], או ימצא חבר ואחר כך חברה או להיפך, והאפשרויות הן עוד רבות, אבל זה דבר חיובי, ולא שלילי [בעיני].
בכל מקרה ההמלצה על תהל"ה היא לדעתי ההמלצה הכי טובה.
את כמובן מוזמנת להישאר פה וגם לשאול עוד שאלות [אני מבטיחה לענות ככל יכולתי].
 

אוהדאדם

New member
קודם כל, כל הכבוד

דעי לך, שעצם זה שאת שואלת ומתעניינת ורוצה ללמוד על התופעה, הזהות הזו, הקהילה הזו, כבר מאפשר לך להיות תומכת יותר וקשובה יותר וקרובה יותר לבן שלך. כל הכבוד! בתור בן, ביסקסואל, שיצא מהארון בפני ההורים שלו בגיל 20, הדבר שהכי היה קשה לי הייתה התחושה שההורים שלי העדיפו להתעלם ולקוות שזה רק "שלב", שזה יעבור, וחוסר היכולת לדבר איתם על זה. זה הציב אותי במקום מאוד בודד; הבן שלך, עם זה שיש לו נטיה מינית שונה מהנפוץ, עדיין צריך את מה שכל בן 17 צריך: תמיכה והכוונה. אלא שבמקרה שלו, יש פחות מסרים מהעולם החיצון שרלוונטיים עבורו. הוא רואה בכל מקום שאומרים לו איך להתנהג עם נשים - אבל כמעט בשום מקום לא אומרים לו איך להתנהג עם גברים. זה המקום שבו את יכולה לעזור לו, ולהדריך אותו לנהוג עם כולם בכבוד.

לגבי שתי השאלות שלך:
האם לצאת מהארון? זו החלטה אינדיבידואלית של כל אחד. אימא שלי החלה לשים דגל גאווה במשרד שלה, אבל במובנים מסוימים, היא כן בארון, ואבא שלי לא סיפר לבני המשפחה שלו. את שואלת אם יש בזה ערך, לאור זה שאולי תהיה לו חברה ו"זוגיות רגילה" - אז, כן. יש לזה ערך. אם תצאי מהארון, כמו שהבן שלך יצא מהארון, זה יחזק אותו ויתן לו תחושה של שותפות איתך. מה שקשה הוא שלו יש אתכם, אבל לכם אין אחרים שיתמכו בכם. זה קשה ולא פשוט, ולא תמיד יודעים מה להגיד או איך. בזה, קשה לי לעזור לך, אבל יש את משפחות הקשת, את תהל"ה, וכמובן את הפורום הזה שבו נשמח לעזור ולתמוך.

האם ביסקסואלים יכולים להיות במערכת יחסים מונוגמית מאושרת? בוודאי שכן. ללא שום ביסוס. אני ביסקסואל, ונמצא במערכת יחסים מונוגמית מאושרת, ואפילו מתחתן

השאלה אם ביסקסואל מקבל מה שהוא צריך במערכת יחסים אחת מונוגמית לא קשורה לנטייה המינית שלו, אלא לביסקסואל הספציפי שנמצא במערכת היחסים, לפרטנר שלו, ולעוד דברים אחרים.
או, בקיצור, גם סטרייטים בוגדים. זה לא קשור.

טוב ששאלת, ונשמח אם תשאלי עוד ותספרי לנו איך הולך עם הבן שלך!
 

hatzilonit

Member
מנהל
אל דאגה, יהיה בסדר


אני שמחה בשבילכם שבנכם הרגיש מספיק בנוח כדי לדבר איתכם על הנושא.
זה כבר אומר דברים טובים על הקשר בינכם.


לגבי לדבר על זה עם אחרים - אני חושבת שעדיף קודם לשאול אותו, עם איזו רמת חשיפה הוא מרגיש בנוח. האם הוא רוצה שרק אתם תדעו, או גם משפחה \ חברים...

רוצה לספר לנו קצת יותר איך הגבתם ל"בשורה" ? מה אמרתם לו?
איך בעלך מרגיש עם זה?
 

מוטרדת12

New member
תודה על התגובות

כששמענו,חיבקנו אותו ואמרנו לו שאנחנו אוהבים אותו וגאים בו על האומץ,
אין לו חבר,אבל כבר חודש הוא הולך לבר נוער ואיגי והבנתי שמתחילים איתו שם הרבה.הראנו לו תמיכה ובמקביל התחלנו לו טיפול פסיכולוגי כי בכל זאת מה שהוא עובר קשה מאוד,למרות שגם לנו קשה.
 
אני תמיד בעד טיפול

אם כי חשוב מאוד שהוא לא יבין את הצעד הזה כ"נעזור לך לצאת מהמצב הזה בעזרת טיפול", כי ביסקסואליות לא עוברת, וגם לא צריכה לעבור, לא בעזרת טיפול ולא בעזרת שום דבר אחר.
כן כמובן אני מחזקת את אופצית הטיפול כאמצעי להתמודד עם קשיים מסויימים שעוברים על הילד, עם ובלי קשר.
חשוב לדעת שיש לו הכוונה לא רעה בכלל- הוא גם באיגי וגם בבר נוער, שניהם לא סתם מקומות בילוי של הקהילה, אלא גם מקומות עם מדריכים מנוסים וקשובים, שיודעים לתת מענה לנוער גאה.
עכשיו הזמן למצוא לעצמכם מקור תמיכה.
 

Apikachu L

New member
הוא שיתף לגביי קשיים?

חשוב מאוד כמו שכבר אמרו לא לשדר לו שהטיפול הפסיכולוגי בגלל הביסקסואליות אלא בגלל הקושי. חשוב לומר לו שזה להתמודדות.
כדאי ליצור קשר עם תהל"ה או למצוא תמיכה והתמודדות בעצמכם גם כן.
בר נוער ואיגי הם מקומות טובים שיתנו לו מסגרת חברתית טובה. איג"י למיטב ידיעתי הם ממש כמו תנועת נוער.
&nbsp
חשוב להקפיד לשמור על נתיב תקשורת פתוח בנושא מיניות והנטייה המינית ולנסות להפוך את זה לנושא יומיומי במשפחה. אולי גם לברר איתו אם הוא היה רוצה שתבקרו פעם בבר נוער או לבוא איתו לפעילות הנוגעת לביסקסואליות במרכז הגאה. זה גם יתן לכם קצת יותר הכירות עם הקהילה ותראו שהוא בידיים טובות.
 

PorFavor1

New member
העיקר, זה רק לא לאמר לו מה שאת חושבת

גב' מוטרדת, יש רק דבר אחד קטן בעולם, שאסור לך לאמר ולא לבטא.
הדבר הקטן הזה, זה מה שאת באמת חושבת ומרגישה כלפי הנושא של הומוסקסואליות.
&nbsp
בשום מקום בעולם, אף אחד לא יעיז לאמר לבנך הצעיר "מגע מיני הומוסקסואלי, זה דבר פסול ונפסד".
שכחי מזה.
הפסיכולוגים כבר מזמן לא מכירים בזה כ"מחלה". אלא כ"תכונה".
ואם תמצאי לי רק הומו אחד או דו-מיני אחד בעולם, שהפסיכולוג החזיר אותו להיות סטרייט- אני נותן לך מיליון שקל במזומן.
&nbsp
שלחת את בנך לטיפול, בעניין שהוא בכלל לא "מחלה", אלא נטייה, או משיכה, או היעדר הבנה של תחומי המותר והאסור.
מה לדעתך באמת עושים שם בטיפול הזה?
יושבת שם פסיכולוגית עם עיניים יפות, מחייכת ומהנהנת, וגובה ממך על זה תשלום.
&nbsp
אני משער שדברים שכאלה שאני אומר- ייחשבו כדברים של טרול, מפני שהם בוטים.
אבל לפעמים צריך לאמר את האמת.
שזה יותר עניין של חינוך / גנטיקה / תובנה דתית.
זה לא בדיוק מחלה וזה לא קשור לאף פסיכולוגית עם עיניים יפות שמחייכת ומהנהנת וגובה 400 שקל ל40 דקות.
 
כל כך לא נכון!

העניין הוא כן לומר לו מה את חושבת ומרגישה כלפי ביסקסואליות, ולהתמודד עם זה ביחד, כשהכוונה היא לקבל אותו קבלה מלאה ועמוקה מתוך אהבה על מי שהוא.
ופסיכולוגים לא מוציאים אף אחד מלהיות ביסקסואלי או הומוסקסואלי או הטרוסקסואלי, אבל זה גם לא התפקיד שלהם, התפקיד שלהם זה לתת כלים, לעזור להתמודד עם בעיות, ואם הבעיות קשורות להומוסקסואליות [כמובן שהומוסקסואליות עצמה איננה בעיה], אז טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול להיות לעזר.
ו400 ש"ח ל40 דקות זה מחיר מאוד מאוד מאוד יקר לטיפול, כנראה שמי שנוקב במחיר כזה לא הולך לטיפול בעצמו ולא יודע מה זה בעצם.
 

PorFavor1

New member
זו בדיוק המחלוקת, זה לב העניין

יש בעולם מי שמחפש כלים, ויש גם מי שרק שומע את המילה הזאת, ובורח הכי רחוק שהוא רק יכול. ( אני למשל ).
&nbsp
ככה זה בימינו.... כל מקום שאת הולכת, מישהו נותן לך כלים, רק לא פתרון למקור הבעיה.
&nbsp
אם הומוסקסואליות, איננה הבעיה בכבודה ובעצמה, אז מהי בדיוק הבעיה?
ממש חידה...
ומי יפתור לי את החידה?
 
אני חושבת שהבעיות שיכולות להיות הן:

  • חוסר קבלה של החברה לנטייה שאיננה הטרוסקסואלית, ולכן או התעמרות מצד החברים לכיתה, או הערות לא נעימות ברחוב, או אלימות המופנת כלפי הילד בכל מקום. כאן החברה היא הבעייתית, אבל עדיין טיפול פסיכולוגי יכול לעזור להתמודד איתה. זה בעצם רוב תפקיד הפסיכולוגיה.
  • מחיקה ביסקסואלית- מספרים לילד שוב ושוב שאין דבר כזה ביסקסואליות, שהוא צריך לבחור צד. הוא לא מרגיש שהוא יכול לבחור צד, כי זה מי שהוא, נוצרות כאן בעיות רגשיות של הדחקה/הכחשה/הפנמה/חוסר קבלה עצמית, וכו'. פסיכולוגיה יכולה לעזור לפתור את הבעיות הללו.
  • הורים שמנסים לקבל, אבל בלי לשים לב דוחים את הילד על נטייתו. כאן הפסיכולוגיה יכולה לעזור לילד להתמודד, אבל ההורים הם אלו שצריכים להיות אנשים בוגרים וללכת בעצמם לעזרה מקצועית.
  • הילד לא מכיר אנשים בעלי נטייה שונה להזדהות איתם, לא מכיר צורות חיים לא הטרונורמטיביות. לרוב בעיה כזאת נפתרת אם הילד [כאמור במקרה הזה] גם באיגי וגם בברנוער. לזה בדרך כלל לא צריך טיפול פסיכולוגי. אם כי במקרים קיצוניים [כאמור לא המקרה הזה] זה יכול לגלוש לנקודה השנייה שהצגתי.
הנה שלל בעיות. הן קשורות לנטייה המינית, למרות שהנטייה המינית היא לא הבעיה בעצמה, הן ניתנות לטיפול.
חשוב לחנך את החברה, אבל לא בשם זה מונעים עזרה ספציפית מהילד עצמו. לכן אני חושבת שדווקא נהדר לשלוח את הילד לטיפול אם צריך, אפילו אם החברה אשמה בבעיות ולא הוא, זה עדיין יכול לעזור.
 

PorFavor1

New member
אז למה לחברה יש בעיה לקבל את זה?

מה באמת עומד מאחורי סירוב החברה לקבל את זה באופן מלא, ללא הסתייגויות ?
&nbsp
אשמח אם תסבירי למה הכוונה בדיוק "לעזור לו להתמודד" ?
מה בדיוק הפסיכולוג או הפסיכולוגית אומרים או עושים שעוזר לנער להתמודד?
מה הם אומרים לו, שאדם רגיל מן הרחוב, או בפורום כזה, איננו יכול לאמר לו?
האם יש מן משפט קסמים שכזה?
מהו אותו משפט קסמים?
&nbsp
אני לא הבנתי מה באמת המניע האמתי לשלוח את הנער לטיפול פסיכולוגי... אם כבר סוכם שאין לו בעיה פסיכולוגית. אני חושב שיש כאן איזו צביעות, איזו התחסדות, איזה כפל מוסר.
מצד אחד, מקבלים אותו כפי שהוא, ללא הסתייגויות.
מצד שני- שולחים אותו לטיפול פסיכולוגי, אבל לא ברור למה בדיוק ומה אמור בדיוק לצאת מהטיפול הזה.
&nbsp
את בעצמך אומרת שהנער כנראה לא מכיר אף ביסקסואל, אז למה הוא צריך פסיכולוג בשביל זה? הרי פסיכולוג לא יוכל להכיר לו ביסקסואליים. וגם לא לרפא אותו מהמחלה שלו, מפני שהתכונה הזאת לא מוכרת כמחלה.
&nbsp
אם הכל בסדר עם הנער- אין שום סיבה לשלוח אותו לפסיכולוג.
אם משהו לא בסדר- אז לפחות צריך להודות וגם לאמר שמשהו עם זה לא בסדר. צריך לאמר את זה לנער, מפני שההורים ולא אף אחד אחר, ההורים הם הכתובת הראשונה והאחרונה לקביעות מן הסוג הזה.
&nbsp
 

PorFavor1

New member
פותחת השרשור ובעלה- עדיין לא קולטים את זה

את הבנת את זה?
זה נפל עליהם כרעם ביום בהיר. שני הוריו של הנער עדיין לא קולטים את הבשורה. זה תפס אותם כהפתעה מוחלטת.
מעולם הם לא שיערו בנפשם שיכול לצאת להם בן ביסקסואל.

ומה הם עושים? כ"כ קשה להם... שהם שולחים את בנם לפסיכולוג.

ומה הם עצמם חושבים על הנושא?
תעלומה... חידה... משוואה בשני נעלמים....
פותחת השרשור לא רוצה לגלות מה היא *באמת* חושבת על הנושא.
אבל היא כן מוכנה לגלות שהיא שלחה את בנה לטיפול פסיכולוגי, במקום לשלוח את עצמה ואת בעלה לטיפול.
גם כאן, בפורום, הם לא מוכנים לאמר שהם מתנגדים למימוש הנטייה ההומוסקסואלית.
פותחת השרשור מתנגדת לכך, ולא מוכנה לאמר זאת ברור.

אם פותחת השרשור באמת מקבלת את זה לכשעצמו, אני מצפה ממנה שהיא תגיב כאן ושהיא תאמר גם שאין לה בעיה שבנה יביא בחורים בני גילו הביתה, ושישכב איתם בביתה, בחדרו, ממש כמו עם בחורה.

אבל זה לא יקרה...
אני סגור על זה באלף אחוז.
זה לא יקרה מפני שפותחת השרשור מתנגדת מכל וכל למימוש נטייה הומוסקסואלית, והיא לא מוצאת את האומץ לאמר זאת בגלוי.
חוששת שמא בנה לא יתחתן עאלק.... בימינו, גם סטרייט באלף אחוז לא מתחתן, אפילו כשהוא מתחנן על הברכיים לפני החברה שלו.
 

Apikachu L

New member
פה יש לי הסכמה חלקית

ללא ספק - לשלוח נער לטיפול פסיכולוגי אחרי הודעה כזו בהחלט עשוי להתפרש כזה שיש למשפחה בעיה עם הנטיה. ואכן כדאי ורצוי שכל בני המשפחה יתיישבו לדבר על זה בפתיחות - ואולי גם ילכו לטיפול משפחתי.
 
אשמח להסביר לך

לחברה יש בעיה רצינית לקבל את השונה, זה מתבטא בגזענות, עדתיות, להט"בופוביה [זה לא באמת פוביה, זה חוסר קבלה], ובכלל דחיית השונים, כאילו זה שמישהו שונה ממך זה דבר רע. זה כמובן לא הדבר הנכון לעשות, אבל זה לא אומר שזה לא מה שקורה. זה שיש שונויות מפחיד כי זה מראה שאפשר גם אחרת, מערער על מבנה הכוח בחברה.

אסביר לך מה הכוונה ב"לעזור לו להתמודד"- הכוונה היא שיש פעמים שמקור הבעיה הוא לא האדם עצמו [לא זה שהוא ביסקסואל זו הבעיה], אלא המקור הוא אצל אחרים [זה שהם גזענים, זו הבעיה], וכמו שאמרתי- לחנך את החברה זה חשוב, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון לתת עזרה למי שסובל מהחברה. יכול להיות שהילד באמת סובל מהחברה, וזה לא רק דבר רציונאלי שאם תגיד לו "אל תקשיב להם" אז פוף! נעלם. זה עניין של איך שהוא מתחנך ע"י המשפחה, החברים בבית הספר, הטלויזיה, הפרסומות בשלטי החוצות, הסרטים, בית הספר עצמו, מערכות הבריאות, כל מקום בכל שנייה בחיים שלו [למעט איגי והברנוער ועוד כמה מקומות יחידי סגולה שהוא נמצא בהם פחות מ-10% מחייו]. אם אתה מקבל מסרים קשים 90% מהחיים אתה יכול לפתח את התסמינים שאמרתי, לא במודע, כמו הכחשה/הדחקה של הנטייה השונה, הפנמה של זה שאתה פחות טוב ומגיע לך להיענש על הנטיה השונה, וכו' [מה שהסברתי קודם].
אלו דברים שפסיכולוגים טובים בטיפול בהם, לא עם "משפט קסם", אלא עם תהליך שמצליח להתמודד עם מנגנוני הגנה, לפרק את חוויות העבר וההווה כדי להצליח ללמוד מהן [ולא רק מבחינה רציונאלית, כי האדם הוא לא רק ראציונאל כל הזמן].

אין לי מושג אם אין לו בעיה פסיכולוגית שנוצרה מתוקף התייחסות החברה אליו- אם הוא מרגיש מצוקה כזאת, מי אתה שתתווכח? אם הוא לא מרגיש מצוקה, אז אכן אין סיבה לשלוח אותו לטיפול, הוא יהיה בסדר גמור.

לא אמרתי שהנער לא מכיר אף ביסקסואל, אפילו [עם קצת הבנת הנקרא] כתבתי שבמקרה הזה הוא בטח מכיר אנשים בי והומו-סקסואלים כי הוא גם באיגי וגם בברנוער. וברור לכל מי שיש לו ראש שאף אחד לא שולח את הילד לפסיכולוג כדי להכיר לו ביסקסואלים. זה אפילו לא טיעון להתייחס אליו.
 

Apikachu L

New member
אתה אכן טרול.

צא מהפורום.
פה זה מקום בטוח לביסקסואלים/ות, ולא המקום שלך לבוא ולומר שהנטיה המינית שלנו ושל אנשים אחרים היא פגומה או בעייתית.
לפני שמשתתפים בפורום, קוראים את הכללים.
אז אני נותן לך אזהרה ראשונה ואחרונה.
יש לך את הדעות שלך? סבבה. יש דרך לבטא אותן.
ולא, לצעוק "חושבים שאני טרול אבל אני לא טרול" לא הופך אותך ללא טרול. אתה טרול.
&nbsp
 

PorFavor1

New member
חפש ת'חברים שלך

אם יש לך בעיה עם הדיעות שלי- זו בעיה שלך.

אני מצפצף על האזהרות שלך, וגם על הספתא שלך.

אל תזהיר אותי יותר.
 

Kutaly

New member
לא צריך לחפש, אני כבר כאן.

תגיד פורפה (אפשר לקרוא לך פורפה?!), מאיפה נפלת עלינו?
אתה נותן עצות למוטרדת12 מה להגיד או לא להגיד ובאותו משפט מוחק לגמרי את היציאה מהארון של הבן שלה כביסקסואל לא הומוסקסואל.
ביסקסואל!
יש לך בעיה עם זה? לך טפל בעצמך ושיעזרו לך גם עם הצפצופים!
אחרי זה תלך לחפש ת'חברים שלך, כי הם בטח לא כאן.
 
למעלה