בני בן ה-6.

thkbv

New member
בני בן ה-6.

שלום,תרי. בני בן ה-6 החל ללמוד בכיתה א,לשמחתנו הרבה.בני הוא ילד חברותי מאוד ובעל אנרגיות רבות,משחקי כדור בראש מעיניו.כבר בימיו הראשונים בביה"ס,איחר לחזור לכיתה בגמר ההפסקה.כמו כן החליט ששיעורים מסוימים בהחלט יכולים להתקיים בלעדיו,ולרב הכוונה לשיעורי אמנות ומוסיקה.וכך הוא "מרוויח" תוספות מרעננות להפסקה.למותר לציין,כי חוש ההומור של מורתו ואורך רוחה הולכים ומתקצרים ומפגשיו עם ביה"ס הפכו להיות טעונים .לא עזרו שיחותינו עימו-הוא בשלו. אנא הושיעי!
 
מוכנות לכיתה א תגובה../images/Emo24.gif

שלום רב,ראשית אני חשה בדברייך שאת מודאגת. מדברייך עולה כי בנך הנו ילד חברותי ובעל אנרגיות רבות וזה משמח כיוון שקיימת אצלו היכולת להסתדר עם ילדים אחרים. על מנת להתייחס לשאלה מהסוג הזה על רקע התנהגותי צריך קודם כל לבודד ולנטרל קושי אובייקטיבי.הנוגע להפרעות בקשב וריכוז. בהנחה שאין, הופכת ההתיחסות להיות על רקע התנהגותי. ילד שמגיע לכיתה א, צריך להיות מסוגל להשקיע את עצמו במשהו אשר לא בהכרח מביא תוצאות תיכף ומיד ולא בהכרח הוא כייף.בכיתה עצמה הוא צריך להיות מוכן לעשות מה שהמורה מבקשת, כמו לשבת, להוציא מהילקוט מה שצריך, לחזור לכיתה בגמר ההפסקה וכו... אם הילד הוא מאלה שזה עולה להם בריאות ש"קובעים עליהם", אם הוא יראה למורה שהוא לא פרייר שיקבעו לו, כאן יתחיל קושי ויהיה לו קשה להסתדר. ואכן, אני מבינה מדברייך שהילד החליט ששיעורים מסוימים בהחלט יכולים להתקיים בלעדיו. בעצם, באותם שיעורים הוא כאילו אומר: עכשיו אני הקובע". תארת בדברייך שהילד הוא בעל אנרגיות רבות. האם המורה בבית הספר מאפשרת לו לתרום ולהועיל? האם בבית מאפשרים לו לתרום ולהועיל? מה קורה עם הילד בבית. האם יש מיקרים שבהם דפוס כזה של התנהגות חוזר על עצמו? אם כן, כיצד את מגיבה? מה את עושה? מה את מרגישה? נא השיבי ואתייחס. תרי
 
למעלה