בנימה לא אופטימית...
אני יודעת שהרבה מאוד זמן לא כתבתי כאן אבל זה לא כי האינטרנט הפך להיות משהו שולי בחיים שלי... מרגע לרגע הרגשתי שאני נעלמת יותר ויותר בעולם וירטואלי... ביום חמישי בערב רבתי מאוד עם ההורים שלי...כמובן על הנושא שאני מתרחקת מכולם, מהחברים, מהמשפחה...וכל היום "בורחת" לאינטרנט... ברגע של עצבים...אבא שלי כעס עליי ואמר לי שאסור לי לגעת במחשב עד הודעה חדשה...העברתי את כל השישי שבת במחשבות על מי סביר להניח מחובר באותו רגע...אבל מה שכן היה הרבה יותר מעניין...עשיתי משהו עם הימים האלה...לא הרגשתי שזה עוד יום שהולך לאיבוד... אחרי שיחה מאוד ארוכה עם אימא שלי הגענו למסקנה שהמצב לא יכול להמשיך איך שהוא כרגע...והיא אמרה שהיום היא תקבע לי תור לפסיכולוג.... מצד אחד זה דבר טוב...אולי סופסוף אני יצליח להשתחרר מהדבר הזה... כי באמת שנמאס לי...אני לא רוצה להפסיד את הנעורים שלי מול המחשב... אבל מצד שני...מן הסתם...יש בי חששות...לספר לבן אדם זר את כל מה שמציק... היום התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו אם אני יכולה להיכנס לאינטרנט ונורא רציתי שהוא יגיד שכן...כי התגעגעתי לאייסיקיו...אבל מצד שני ידעתי שאם הוא יגיד לא...היום לא יהיה לי משעמם לי...ושאני אהיה חייבת לעשות משהו עם עצמי... אבל...אני כאן...בשנייה שניתקתי את הטלפון....המחשב היה כבר דלוק... אני חושבת שכאן אני אסיים... תודה לכל מי שקרא.. יום טוב
אני יודעת שהרבה מאוד זמן לא כתבתי כאן אבל זה לא כי האינטרנט הפך להיות משהו שולי בחיים שלי... מרגע לרגע הרגשתי שאני נעלמת יותר ויותר בעולם וירטואלי... ביום חמישי בערב רבתי מאוד עם ההורים שלי...כמובן על הנושא שאני מתרחקת מכולם, מהחברים, מהמשפחה...וכל היום "בורחת" לאינטרנט... ברגע של עצבים...אבא שלי כעס עליי ואמר לי שאסור לי לגעת במחשב עד הודעה חדשה...העברתי את כל השישי שבת במחשבות על מי סביר להניח מחובר באותו רגע...אבל מה שכן היה הרבה יותר מעניין...עשיתי משהו עם הימים האלה...לא הרגשתי שזה עוד יום שהולך לאיבוד... אחרי שיחה מאוד ארוכה עם אימא שלי הגענו למסקנה שהמצב לא יכול להמשיך איך שהוא כרגע...והיא אמרה שהיום היא תקבע לי תור לפסיכולוג.... מצד אחד זה דבר טוב...אולי סופסוף אני יצליח להשתחרר מהדבר הזה... כי באמת שנמאס לי...אני לא רוצה להפסיד את הנעורים שלי מול המחשב... אבל מצד שני...מן הסתם...יש בי חששות...לספר לבן אדם זר את כל מה שמציק... היום התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו אם אני יכולה להיכנס לאינטרנט ונורא רציתי שהוא יגיד שכן...כי התגעגעתי לאייסיקיו...אבל מצד שני ידעתי שאם הוא יגיד לא...היום לא יהיה לי משעמם לי...ושאני אהיה חייבת לעשות משהו עם עצמי... אבל...אני כאן...בשנייה שניתקתי את הטלפון....המחשב היה כבר דלוק... אני חושבת שכאן אני אסיים... תודה לכל מי שקרא.. יום טוב