בנים - בנות בכיתה ז'
הבן בכיתה ז', עוד מעט בן 13.
עד לא מזמן היה ילד ביישן ומופנם. לפני כמה חודשים הוא התחבר עם חבורת ילדים מבית הספר שאפשר להגדיר אותם כיותר שובבים וקצת בעיתיים משהו (בעיני לפחות). החבורה היא של בנים ובנות יחד.
תוך כמה חודשים הילד הפך מביישן ומופנם למלך הבנות. הוא נראה טוב ויודע לדבר, אבל...הוא עוד לא בן 13. הבנות לא מפסיקות לשלוח לו לבבות ונשיקות בואטס אפ וכו'. הם נפגשים פעם בשבוע אצל אחד הילדים בבית (היו גם אצלינו), יושבים ביחד בחדר וצוחקים.
לפני כמה שבועות הוא הודיע לי שיש לו חברה! אומנם הוא התבייש מאוד כשסיפר את זה, אבל עדיין. הוא התחיל "לעצב" את השיער שלו כל בוקר לפני בית הספר, לשים דאודורנט ובכלל קיבל פתאום המון בטחון.
עד כה זה אולי נשמע נחמד, אבל לי זה קודם כל נראה נורא מוקדם. השינוי הפתאומי בהתנהגות מדאיג אותי, אבל מה שהכי מדאיג אותי זה שהוא קצת אובססיבי על החברה.
הם כל היום מתכתבים בואטס אפ. הוא בקושי זוכר שיש לו אחים או חברים (ואין לו יותר מדי חברים). שולח לה בלי הפסקה השתפכויות על כמה שהוא אוהב אותה וכמה היא חשובה לו וכמה זה עושה לו טוב שהיא חברה שלו ועוד ועוד. כל הזמן מחמיא לה ולא יכול לחכות לראות אותה.... כל פעם שנדמה לו שהיא עצובה או לא מרוצה ממשהו שעשה - הוא מפציץ אותה בהודעות ושאלות מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב.
כל זה נראה לי משהו שיכול להיות אופייני לגיל 15-16, אבל ראבבק, הילד רק בן 12 וחצי. זה מפחיד ומדאיג!
הוא כאילו קפץ בבת אחת מגיל 12 לגיל 15. יש לו חבר ילדות בן גילו שמאז השינוי הוא בקושי מדבר איתו ומעדיף לדבר עם אחותו בת ה 15.
הוא משתף אותה בכל העיניינים החדשים שלו ולא את החבר. כששאלתי אותו על כך הוא אמר שהוא מרגיש שהחבר עוד לא שם מבחינת ההבנה שלו והוא לא ממש יכול לשתף אותו "בדברים של גדולים".
אה, כן, הוא גם הפסיק לשחק בלגו או לעשות כל מיני דברים שאהב לפני זה כמו לשחק כדורגל או להיות החבר או לשחות וכל מה שמעניין אותו זה בעיקר החברה (הילדה).
אני מרגישה שאני רוצה להחזיר אותו להיות בן 12. מה עושים?
אגב, נראה שרוב החבר'ה בגיל הזה בבית הספר עדיין לא בכיוון של בנות, לפחות לא באופן גלוי
הבן בכיתה ז', עוד מעט בן 13.
עד לא מזמן היה ילד ביישן ומופנם. לפני כמה חודשים הוא התחבר עם חבורת ילדים מבית הספר שאפשר להגדיר אותם כיותר שובבים וקצת בעיתיים משהו (בעיני לפחות). החבורה היא של בנים ובנות יחד.
תוך כמה חודשים הילד הפך מביישן ומופנם למלך הבנות. הוא נראה טוב ויודע לדבר, אבל...הוא עוד לא בן 13. הבנות לא מפסיקות לשלוח לו לבבות ונשיקות בואטס אפ וכו'. הם נפגשים פעם בשבוע אצל אחד הילדים בבית (היו גם אצלינו), יושבים ביחד בחדר וצוחקים.
לפני כמה שבועות הוא הודיע לי שיש לו חברה! אומנם הוא התבייש מאוד כשסיפר את זה, אבל עדיין. הוא התחיל "לעצב" את השיער שלו כל בוקר לפני בית הספר, לשים דאודורנט ובכלל קיבל פתאום המון בטחון.
עד כה זה אולי נשמע נחמד, אבל לי זה קודם כל נראה נורא מוקדם. השינוי הפתאומי בהתנהגות מדאיג אותי, אבל מה שהכי מדאיג אותי זה שהוא קצת אובססיבי על החברה.
הם כל היום מתכתבים בואטס אפ. הוא בקושי זוכר שיש לו אחים או חברים (ואין לו יותר מדי חברים). שולח לה בלי הפסקה השתפכויות על כמה שהוא אוהב אותה וכמה היא חשובה לו וכמה זה עושה לו טוב שהיא חברה שלו ועוד ועוד. כל הזמן מחמיא לה ולא יכול לחכות לראות אותה.... כל פעם שנדמה לו שהיא עצובה או לא מרוצה ממשהו שעשה - הוא מפציץ אותה בהודעות ושאלות מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב.
כל זה נראה לי משהו שיכול להיות אופייני לגיל 15-16, אבל ראבבק, הילד רק בן 12 וחצי. זה מפחיד ומדאיג!
הוא כאילו קפץ בבת אחת מגיל 12 לגיל 15. יש לו חבר ילדות בן גילו שמאז השינוי הוא בקושי מדבר איתו ומעדיף לדבר עם אחותו בת ה 15.
הוא משתף אותה בכל העיניינים החדשים שלו ולא את החבר. כששאלתי אותו על כך הוא אמר שהוא מרגיש שהחבר עוד לא שם מבחינת ההבנה שלו והוא לא ממש יכול לשתף אותו "בדברים של גדולים".
אה, כן, הוא גם הפסיק לשחק בלגו או לעשות כל מיני דברים שאהב לפני זה כמו לשחק כדורגל או להיות החבר או לשחות וכל מה שמעניין אותו זה בעיקר החברה (הילדה).
אני מרגישה שאני רוצה להחזיר אותו להיות בן 12. מה עושים?
אגב, נראה שרוב החבר'ה בגיל הזה בבית הספר עדיין לא בכיוון של בנות, לפחות לא באופן גלוי