בניית יאכטה
- פותח הנושא d19511
- פורסם בתאריך
היה על זה משהו ב"פורום", גם אני..
הבעתי אז דעה..ובקצרה לשעה זו.. שורה תחתונה- לא כדאי.. בדקתי בזמנו את הנושא עבור עצמי, עשיתי סקר על חברות בחו"ל ,הייתי בקשר עם חברה אנגלית, קבלתי תכניות מפורטות ועלויות, שוחחתי עם אנשים( אנגלים..) שבנו כזאת..(COUNTESS 33 (לא קונטסה)ו-37 רגל, פיברגלס, גוף מוכן, פנים- בניה עצמית ויבוא עצמי של כל תת מערכות וחלקים, חלקם מהחברה ונגרות חתוכים כבר למידה). הנושא נפל במישור הכלכלי... זה אולי כדאי ונחמד לאנגלי הקרוב למקור החלפים והמהנדסים שנשלחים לבדוק את המצב בשלבים החשובים; אולי אם יש לך אתר בניה מקורה, קונטיינר/מחסן לכלים וחלקים,גישה לכלי עבודה ,חברת הובלה/יבוא במשפחה זה עוזר.. אחרת..זה פשוט יקר...וכמובן אורך שנים . במקרה הטוב,לסירה "קלה" לבניה, לא פחות מ3-4 שנים, גם אם פרוספקטים אומרים שנתיים...אבל ממוצע "עולמי" קרוב יותר ל 6-7 שנים, לבניה "בחצר" של אדם אחד עם עזרה נוספת מידי פעם. אלה שנים בהם היית יכול להפנות את האנרגיה והזמן..להפליג על סירה "מוכנה".. בנייה גוף מברזל, זאת אפשר גם מקומית, אבל זה לרוב לא יהיה מקצועי וגם אסתטי מספיק, וכל החיים תעסוק באחזקה טיפול בחלודות ומניעתה, ובסך הכל, להפלגות מתונות באיזורינו, לא לחציית אוקיאנוס, ברזל לדעתי מיותר.. יש עוד אפשרויות : עץ מצופה פיברגלס או אפוקסי, בטון.. אוכל לפרט עוד ועוד... אבל שורה תחתונה..גוזל יותר מידי זמן וכסף..אלא אם ההובי שלך זה בעיקר לבנות, פחות להפליג, ואתה מוכן לחריגות תקציב גדולות שסביר ויצוצו בזמן הבניה.. קראתי במאמר בחוברת שייט מחו"ל שיותר ממחצית המתחילים פרויאקט כזה..אינם מסיימים אותו(!!)והוא ננטש בחצר או נמכר בזול להמשך בנייה של בעל חלומות רומנטי אחר.. ZINA מהבודדים שאכן עשו זאת יכול ליעץ לך מדוייק יותר..על פי נסיונו.
הבעתי אז דעה..ובקצרה לשעה זו.. שורה תחתונה- לא כדאי.. בדקתי בזמנו את הנושא עבור עצמי, עשיתי סקר על חברות בחו"ל ,הייתי בקשר עם חברה אנגלית, קבלתי תכניות מפורטות ועלויות, שוחחתי עם אנשים( אנגלים..) שבנו כזאת..(COUNTESS 33 (לא קונטסה)ו-37 רגל, פיברגלס, גוף מוכן, פנים- בניה עצמית ויבוא עצמי של כל תת מערכות וחלקים, חלקם מהחברה ונגרות חתוכים כבר למידה). הנושא נפל במישור הכלכלי... זה אולי כדאי ונחמד לאנגלי הקרוב למקור החלפים והמהנדסים שנשלחים לבדוק את המצב בשלבים החשובים; אולי אם יש לך אתר בניה מקורה, קונטיינר/מחסן לכלים וחלקים,גישה לכלי עבודה ,חברת הובלה/יבוא במשפחה זה עוזר.. אחרת..זה פשוט יקר...וכמובן אורך שנים . במקרה הטוב,לסירה "קלה" לבניה, לא פחות מ3-4 שנים, גם אם פרוספקטים אומרים שנתיים...אבל ממוצע "עולמי" קרוב יותר ל 6-7 שנים, לבניה "בחצר" של אדם אחד עם עזרה נוספת מידי פעם. אלה שנים בהם היית יכול להפנות את האנרגיה והזמן..להפליג על סירה "מוכנה".. בנייה גוף מברזל, זאת אפשר גם מקומית, אבל זה לרוב לא יהיה מקצועי וגם אסתטי מספיק, וכל החיים תעסוק באחזקה טיפול בחלודות ומניעתה, ובסך הכל, להפלגות מתונות באיזורינו, לא לחציית אוקיאנוס, ברזל לדעתי מיותר.. יש עוד אפשרויות : עץ מצופה פיברגלס או אפוקסי, בטון.. אוכל לפרט עוד ועוד... אבל שורה תחתונה..גוזל יותר מידי זמן וכסף..אלא אם ההובי שלך זה בעיקר לבנות, פחות להפליג, ואתה מוכן לחריגות תקציב גדולות שסביר ויצוצו בזמן הבניה.. קראתי במאמר בחוברת שייט מחו"ל שיותר ממחצית המתחילים פרויאקט כזה..אינם מסיימים אותו(!!)והוא ננטש בחצר או נמכר בזול להמשך בנייה של בעל חלומות רומנטי אחר.. ZINA מהבודדים שאכן עשו זאת יכול ליעץ לך מדוייק יותר..על פי נסיונו.
לא ממש קיט, אבל גוף וסיפון מוכנים..
כולל המרכיבים המרכזיים של פנים הגוף , מחיצות, תושבת מנוע ומנוע, חיזוקי הקיל, אולי אף המיכלים. את התכולה תוכל לקבל לפי רשימה מדוייקת מהייצרן כולל כל הפריטים והמכלולים, כולל הנגרות בחלקה חתוכה למידה.. את הגוף ניתן לקבל בשלבים שונים של גימור, החל מ"קליפה ריקה" ושלמה ועד כולל מרכיביים הפנימיים שציינתי קודם וגם פתחים חתוכים לחלונות , זה הכל עניין של מחיר...שלב מתקדם יותר יעלה יותר כסף.. את ההובלה ניתן להוזיל ע"י הבאת רוב המכלולים הפנימיים בתוך הסירה, בהובלה הראשונית..ורשימת החלקים המדוייקת של הייצרן מאפשרת זאת. מאוחר יותר לפני הסיום תוכל להביא בנפרד את התורן ומכלוליו, אשר מסורבלים לאחסנה של שנים והם בעלי צורה וריזה שונה ונפרדת בכל מיקרה. את המפרשים אפשר לתפור מקומית או לרכוש ב"דיל טוב" בחו"ל ולהביא בטיול הבא מחו"ל.. הדרך של ZINA היא אכן הזולה ביותר ,כי היא גם "אולטימטיבית" ביותר ומהווה מעוט בין המסיימים בניה של סירות בעצמם.. ( בגדלים אלה של 33 רגל ומעלה). הוא ייצר מירב החלקים בעצמו או מייצור מקומי One off , גם רבים שניתן היה לקנות מוכנים בחו"ל. להערכתי ועל פי בדיקות שלי בזמנו לפני לא מעט שנים, אם בכל זאת מישהו רוצה לבנות לבד, בגלל מורכבות הפרויאקט, משך עבודה של שנים והעומס הפיזי, נפשי ומנטלי המצטבר ב"שנות" עבודה שלפעמים נדמה שאין לה סוף... הייתי בכל זאת ממליץ לבנות- עד כמה שניתן- בשיטת הרכבה עם מינימום "ייצור" עצמי. בייצור עצמי מקסימלי הסתבכויות ו"התמודדויות" בדרך מול אתגרים טכנים של תיכנון,אילתור וביצוע גדולים ועוד אין סוף פרטים קטנים אבל מעצבנים ומעכבים ,ישחקו את ה"מורל"...יאריכו את משך הבנייה ובסופו של דבר יגדלו את העלויות .. בנוסף לכך מיכלולים ותת-מערכות בנויים ע"י מפעל יהיו בהכרח אסטתים ובעלי גימור תכליתי ויפה לעין מכאלה הבנויים "חד פעמי" על ידי הבעלים או בעל מלאכה מקומי, שניהם אולי קצת מאלתרים ולומדים תוך כדי... לסיכום, השיקול שלי בזמנו בבחירה בשיטה זו היה שבשיטה זו, אני "רוכש/בונה" סירה איכותית,Cruiser חזק מוצק ובלי "לעגל פינות",נאמר "וולוו" כזה גם חזק וגם יפה ,תוך לימוד ושליטה מקסימלית שלי את כל נושא הבניה ובהמשך התחזוקה, כל זאת בחצי עד שני שליש מחיר מסירת "פס-ייצור" ..נאמר "פיאט" או "רנו"..באורך דומה.. השיקול הכלכלי ש"הפיל" לי את זה, היה שבנסיבות מגורי בדירה במרכז עירוני צפוף,היה ההכרח להשכיר מקום- רצוי מקורה- לבניה כמו גם קונטיינר/מחסןלציוד וכלים, מקום שלא היה בנמצא קרוב לבית או במחיר סביר כזה שיש בו שמירה והשגחה בסיסית. לו גרתי לדוגמא במושב, או בוילה עם קצת שטח סביב...הייתי אולי ממשיך משלב התיכנון לשלב הביצוע... וכמו ש ZINA אמר, צריך לעשות תיכנון ובדיקה קפדנית ולראות שיש לך את המוכנות הפיסית והנפשית -שלך ושל סביבתך- לשינוי רדיקאלי באורח החיים ותחומי המיקוד של רוב שעות הפנאי שלך...לשנים קדימה.
כולל המרכיבים המרכזיים של פנים הגוף , מחיצות, תושבת מנוע ומנוע, חיזוקי הקיל, אולי אף המיכלים. את התכולה תוכל לקבל לפי רשימה מדוייקת מהייצרן כולל כל הפריטים והמכלולים, כולל הנגרות בחלקה חתוכה למידה.. את הגוף ניתן לקבל בשלבים שונים של גימור, החל מ"קליפה ריקה" ושלמה ועד כולל מרכיביים הפנימיים שציינתי קודם וגם פתחים חתוכים לחלונות , זה הכל עניין של מחיר...שלב מתקדם יותר יעלה יותר כסף.. את ההובלה ניתן להוזיל ע"י הבאת רוב המכלולים הפנימיים בתוך הסירה, בהובלה הראשונית..ורשימת החלקים המדוייקת של הייצרן מאפשרת זאת. מאוחר יותר לפני הסיום תוכל להביא בנפרד את התורן ומכלוליו, אשר מסורבלים לאחסנה של שנים והם בעלי צורה וריזה שונה ונפרדת בכל מיקרה. את המפרשים אפשר לתפור מקומית או לרכוש ב"דיל טוב" בחו"ל ולהביא בטיול הבא מחו"ל.. הדרך של ZINA היא אכן הזולה ביותר ,כי היא גם "אולטימטיבית" ביותר ומהווה מעוט בין המסיימים בניה של סירות בעצמם.. ( בגדלים אלה של 33 רגל ומעלה). הוא ייצר מירב החלקים בעצמו או מייצור מקומי One off , גם רבים שניתן היה לקנות מוכנים בחו"ל. להערכתי ועל פי בדיקות שלי בזמנו לפני לא מעט שנים, אם בכל זאת מישהו רוצה לבנות לבד, בגלל מורכבות הפרויאקט, משך עבודה של שנים והעומס הפיזי, נפשי ומנטלי המצטבר ב"שנות" עבודה שלפעמים נדמה שאין לה סוף... הייתי בכל זאת ממליץ לבנות- עד כמה שניתן- בשיטת הרכבה עם מינימום "ייצור" עצמי. בייצור עצמי מקסימלי הסתבכויות ו"התמודדויות" בדרך מול אתגרים טכנים של תיכנון,אילתור וביצוע גדולים ועוד אין סוף פרטים קטנים אבל מעצבנים ומעכבים ,ישחקו את ה"מורל"...יאריכו את משך הבנייה ובסופו של דבר יגדלו את העלויות .. בנוסף לכך מיכלולים ותת-מערכות בנויים ע"י מפעל יהיו בהכרח אסטתים ובעלי גימור תכליתי ויפה לעין מכאלה הבנויים "חד פעמי" על ידי הבעלים או בעל מלאכה מקומי, שניהם אולי קצת מאלתרים ולומדים תוך כדי... לסיכום, השיקול שלי בזמנו בבחירה בשיטה זו היה שבשיטה זו, אני "רוכש/בונה" סירה איכותית,Cruiser חזק מוצק ובלי "לעגל פינות",נאמר "וולוו" כזה גם חזק וגם יפה ,תוך לימוד ושליטה מקסימלית שלי את כל נושא הבניה ובהמשך התחזוקה, כל זאת בחצי עד שני שליש מחיר מסירת "פס-ייצור" ..נאמר "פיאט" או "רנו"..באורך דומה.. השיקול הכלכלי ש"הפיל" לי את זה, היה שבנסיבות מגורי בדירה במרכז עירוני צפוף,היה ההכרח להשכיר מקום- רצוי מקורה- לבניה כמו גם קונטיינר/מחסןלציוד וכלים, מקום שלא היה בנמצא קרוב לבית או במחיר סביר כזה שיש בו שמירה והשגחה בסיסית. לו גרתי לדוגמא במושב, או בוילה עם קצת שטח סביב...הייתי אולי ממשיך משלב התיכנון לשלב הביצוע... וכמו ש ZINA אמר, צריך לעשות תיכנון ובדיקה קפדנית ולראות שיש לך את המוכנות הפיסית והנפשית -שלך ושל סביבתך- לשינוי רדיקאלי באורח החיים ותחומי המיקוד של רוב שעות הפנאי שלך...לשנים קדימה.
בנייה עצמית של יכטה
בניה עצמית של יכטה 24 לינואר 2004 ראשי פרקים ומורה נבוכים כשאני מסדר את מחשבותי בנושא הזה נראה לי שיש לי בראש מספיק חומר לספר קטן על ההיבטים המקצועיים, טכניים, כמו גם על ההיבטים הערכיים והרוחניים השזורים יחדיו בנושא הזה. בסיכום קצר זה אתייחס בראשי פרקים איך לדעתי יש לגשת לנושא ולביצועו ומה השיקולים שיש לקחת בחשבון. מה שנכתב כאן מתייחס לדעתי בלבד ולמערכת השיקולים כפי שאני ניתחתי אותה. אין ספק שלמישהוא אחר יכולים להיות פרמטרים אחרים. א. מטרה. אם יש לך כסף ואין לך זמן, אל תבנה לבד. אם אין לך כסף ויש לך המון זמן, ובנוסף יש ידיים טובות יש לך סיכוי להצליח כשתיקח בחשבון שזה בא על חשבון זמן הים שלך. יש גם באמצע, ויש סתם עניין של חלום שמייחל לביצוע, והכיף שבעבודה, חידוד שכל, ופתרון בעיות של תיכנון וביצוע טכני שנוצרות במהלך הפרוייקט. ב. תיכנון מוקדם. חובה לעשות סקר מקיף של הגישות השונות. קניית גוף מוכן והשלמתו (זה המקובל בארה"ב ואנגליה), בניה מן המסד ועד הטפחות, קניית כלי שייט הרוס ושיפוצו. זה הבסיס, כל השאר וריאציות. התיכנון והסקר המוקדם ארכו אצלי כ שנה מלידת הרעיון. ג. מורך רוח. צריך להתחיל כאן. בתקופת הסקר מצאתי ש 75% מהתחלות הבניה העצמית בארה"ב ואנגליה לא הושלמו. לפיכך ההחלטה צריכה להיות מלווה בנחישות, אורך רוח, ונשימה של רץ מרתון. ד. החלטה על אורך היכטה. מערכת השיקולים מגוונת. מי שרוצה גם Single Handling צריך להסתפק באורך של 32 עד 34 רגל. שייט קרוזינג עם 4 אנשים בגודל משפחתי סביר 37 עד 38 רגל. צריך לקחת בחשבון שעם החלטת על אורך מסויים, העלות ל 2 רגל יותר תהיה כמעט זהה כשהתוספת העיקרית תהיה באמצעי ההנעה (מנוע + המערך הכולל של התורן והמפרשים). כלומר התוספת ל 2 רגל יותר היא שולית במחיר ושולית יותר בכמות העבודה. בכל מקרה בניה עצמית אינה מתאימה לכלי שייט תחרותי שקווי הגוף שלו חייבים להיות מושלמים. ה. שותפות. המשפחה חייבת להיות שותפה מלאה לפרוייקט, ולו רק מהבחינה הערכית והעדוד הרוחני. אין שותפות, אין פרוייקט. אני עשיתי עבודת הכנה רבה בנושא הזה. והיה לי מזל וקיבלתי גם מעבר לכך. ו. סוג, מודל וחומר. צריך להשקיע הרבה זמן ומחשבה. תכניות רק מארכיטקט ימי בעל מוניטין, כגון, ואן דר סטד או ברוס רוברטס שיוכלו גם לייעץ לכשצריך. מדרג שלישי של איש מקצוע יוצא דרג שישי של סירה. גוף קנוי כגון של קולביק מאנגליה, או חברות מוכרות בארה"ב טוב לשם. כלכלית החישוב שלי הראה שעד שאני מביא אותו לאתר הבניה בארץ היה עולה לי כמו לקנות סירה חדשה. חומר. עץ, לא להכנס לזה. אלא אם מחליטים על West System או אז מרכיב המומחיות והעלויות עולה לפי e בחזקת x . ברזל, רק אם הולכים על בניה של Round Bilge . שיטת ה Chine , כלומר גוף מרותך בזויות, זולה יותר, אך פחות מקצועית ומתנהגת פחות טוב בים, פגיעה יותר ל Pounding . פיברגלס, מצאתי אותה כשיטה הבטוחה והפשוטה ביותר, למרות שלא ידעתי עליה דבר לפני שהתחלתי. מי ששכנע אותי לכך היה ברוס רוברטס, ואני יכול רק להודות לו על כך. ברור שכל זאת כפוף גם למיומנויות האישיות של הבונה.
בניה עצמית של יכטה 24 לינואר 2004 ראשי פרקים ומורה נבוכים כשאני מסדר את מחשבותי בנושא הזה נראה לי שיש לי בראש מספיק חומר לספר קטן על ההיבטים המקצועיים, טכניים, כמו גם על ההיבטים הערכיים והרוחניים השזורים יחדיו בנושא הזה. בסיכום קצר זה אתייחס בראשי פרקים איך לדעתי יש לגשת לנושא ולביצועו ומה השיקולים שיש לקחת בחשבון. מה שנכתב כאן מתייחס לדעתי בלבד ולמערכת השיקולים כפי שאני ניתחתי אותה. אין ספק שלמישהוא אחר יכולים להיות פרמטרים אחרים. א. מטרה. אם יש לך כסף ואין לך זמן, אל תבנה לבד. אם אין לך כסף ויש לך המון זמן, ובנוסף יש ידיים טובות יש לך סיכוי להצליח כשתיקח בחשבון שזה בא על חשבון זמן הים שלך. יש גם באמצע, ויש סתם עניין של חלום שמייחל לביצוע, והכיף שבעבודה, חידוד שכל, ופתרון בעיות של תיכנון וביצוע טכני שנוצרות במהלך הפרוייקט. ב. תיכנון מוקדם. חובה לעשות סקר מקיף של הגישות השונות. קניית גוף מוכן והשלמתו (זה המקובל בארה"ב ואנגליה), בניה מן המסד ועד הטפחות, קניית כלי שייט הרוס ושיפוצו. זה הבסיס, כל השאר וריאציות. התיכנון והסקר המוקדם ארכו אצלי כ שנה מלידת הרעיון. ג. מורך רוח. צריך להתחיל כאן. בתקופת הסקר מצאתי ש 75% מהתחלות הבניה העצמית בארה"ב ואנגליה לא הושלמו. לפיכך ההחלטה צריכה להיות מלווה בנחישות, אורך רוח, ונשימה של רץ מרתון. ד. החלטה על אורך היכטה. מערכת השיקולים מגוונת. מי שרוצה גם Single Handling צריך להסתפק באורך של 32 עד 34 רגל. שייט קרוזינג עם 4 אנשים בגודל משפחתי סביר 37 עד 38 רגל. צריך לקחת בחשבון שעם החלטת על אורך מסויים, העלות ל 2 רגל יותר תהיה כמעט זהה כשהתוספת העיקרית תהיה באמצעי ההנעה (מנוע + המערך הכולל של התורן והמפרשים). כלומר התוספת ל 2 רגל יותר היא שולית במחיר ושולית יותר בכמות העבודה. בכל מקרה בניה עצמית אינה מתאימה לכלי שייט תחרותי שקווי הגוף שלו חייבים להיות מושלמים. ה. שותפות. המשפחה חייבת להיות שותפה מלאה לפרוייקט, ולו רק מהבחינה הערכית והעדוד הרוחני. אין שותפות, אין פרוייקט. אני עשיתי עבודת הכנה רבה בנושא הזה. והיה לי מזל וקיבלתי גם מעבר לכך. ו. סוג, מודל וחומר. צריך להשקיע הרבה זמן ומחשבה. תכניות רק מארכיטקט ימי בעל מוניטין, כגון, ואן דר סטד או ברוס רוברטס שיוכלו גם לייעץ לכשצריך. מדרג שלישי של איש מקצוע יוצא דרג שישי של סירה. גוף קנוי כגון של קולביק מאנגליה, או חברות מוכרות בארה"ב טוב לשם. כלכלית החישוב שלי הראה שעד שאני מביא אותו לאתר הבניה בארץ היה עולה לי כמו לקנות סירה חדשה. חומר. עץ, לא להכנס לזה. אלא אם מחליטים על West System או אז מרכיב המומחיות והעלויות עולה לפי e בחזקת x . ברזל, רק אם הולכים על בניה של Round Bilge . שיטת ה Chine , כלומר גוף מרותך בזויות, זולה יותר, אך פחות מקצועית ומתנהגת פחות טוב בים, פגיעה יותר ל Pounding . פיברגלס, מצאתי אותה כשיטה הבטוחה והפשוטה ביותר, למרות שלא ידעתי עליה דבר לפני שהתחלתי. מי ששכנע אותי לכך היה ברוס רוברטס, ואני יכול רק להודות לו על כך. ברור שכל זאת כפוף גם למיומנויות האישיות של הבונה.
בנייה עצמית של יכטה 2
ו. אתר הבניה כפוף לאפשרויות של הבונה. אם אתה מתגורר בבית דירות משותף צריך למצוא אתר מתאים שלא יהיה רחוק ויאפשר עבודה מסודרת עם בית מלאכה קטן בצמוד. חובהמספר כלים חשמליים טובים, כגון, משור שולחן, משור סרט, שתי משחזות זוית שאחת בעלת סיבובים נמוכים, שתי מקדחות טובות, משור אנכי טוב, מקצוע טוב, משור דיסק טוב, Shaper/רוטר טוב. אני בניתי בחצר ביתי בקידמת הבית בסמוך למדרכה. ח. אם בחרת בפיברגס, דע לך שהקטע החשוב ביותר בבנית הגוף הוא התבנית. התכניות שתקבל, ברובן מתייחסותלבנית התבנית וחובה לבצע זאת בדייקנות רבה. מאחר והבניה היא לא מסחרית, התבנית היא תבנית זכר, כלומר בונים כשהתחתית כלפי מעלה. בעבודת הפיברגלס בסירות יש שתי שיטות בסיסיות. האחת Double Skin , כלומר למינציה בעובי מסויים, אחר כך הדבקה של ליבה ושוב למינציה בעובי מסוים. השיטה יקרה ולוקחת יותר זמן. הליבה חייבת להיות מחומר שאינו סופח מים ומשתמשים בדרך כלל בחומר יקר הנקרא Airex . בשיטה השניה שהיא Single Skin משתמשים בבסיס בפיברגלס מיוחד הנקרא C Flex שאותו מספיגים בשרף מיוחד שתכונתו ייבוש איטי ואחרכך למינציה רגילה. ה סי פלקס הוא בעל תכונות שנותנות חוזק אורך רב מאוד ואפשר להשמש בו בתבנית זכר בלבד. שטת הבניה של סירות קו ייצור היא שונה ותוצאתה היא של סינגל סקין באיכות ירודה בהרבה. כשהתחילו לבנות בפיברגלס סברו כל המומחים שאורך החיים של חומר זה יהיה 25 שנים. בשנת 2000 יצא לי לבדוק סירה אמריקאית מפיברגלס בדוברובניק בת 40 שנה. הפיברגלס היה כחדש מתחת לצבע, ללא פגם וללא ירידה באיכותו. זה בלמינציה ידנית. ואותו דבר היה בחיבורי המחיצות לגוף. ט. עלויות. על הסעיף הזה נפלו מרבית המקרים של הפסקות הבניה. חובה לתכננן תקציבית את הפרוייקט, למרות שזה קשה על פני פרק זמן ארוך, אבל אפשרי לערוך מסגרת תקציבית דולרית בסיסית. יש מספר מרכיבים שצריך לקחת בחשבון. אם אתה רוצה להיות קבלן של עצמך ולקחת בעלי מלאכה לכל העבודות, שכח מהפרוייקט. כמות הייצור של רכיבים שונים Custom Made היא כל כך גדולה שהעלויות תהיינה גדולות מידי. מי שהולך לפרוייקט כזה צריך להיות מסוגל לעשות בעצמו כ – 80% מהעבודה לפחות. אני נתתי החוצה את האוברול על המנוע המשומש שקניתי וחלק מעבודות הניירוסטה, שלהן לא היו לי כלים ולא כדאי היה לי לקנות אותם. בסופו של דבר בחישוב הסופי אני יכול לסכם שאם לא אתייחס לעלות שעות העבודה, אם הייתי קונה סירה כזו במספנה מיוצרת באותם חומרים שבהם השתמשתי הייתי משלם פי 3 . לגבי סירת פס ייצור באותו אורך הייתי משלם פי שניים. י. ציוד ואספקה. גם כאן אפשר ליפול. צריך למצוא ספק מתאים אחד או שניים לציוד ואיבזור, אחרת תלך לאיבוד. בשעתו ההבדל במחירים בין הספקים בהם השתמשתי בחו"ל לבין אלה שבארץ היה כפול פלוס. היום הפערים הצטמצמו. כמו כן הנושא הלוגיסטי של היבוא. לי לא היתה בעיה, אבל מי שלא מתמצא בנושא ואין לו קשרים צריך לתת על זה את הדעת. הנושא של תורן ואבזריו השונים זה נושא מיוחד ושווה מיכרז בין היצרנים השונים. ההבדלים מדהימים ומגיעים ליחס של 2.5 לאחד על אותן הספסיפיקציות, אותם הפרופילים ואותם החומרים. יא. משך הזמן הדרוש לבניה. זה מרכיב משתנה בהתאם ליכולת והזמן העומד לרשותך. אם תעסוק רק בזה משך הזמן יוכל להיות כ 4 שנים. אם תעסוקבזה בשעות הפנאי תכפיל פלוס את משך הזמן הזה. אני התחלתיבקצב רצחני ובתוך שנה ו4 חודשים סיימתי את הגוף (ללא ספון וקבינה). אבל הייתי עסוק 20 שעות ביממה כולל עבודתי הרגילה וזה היה בלתי אפשרי לכולם. ואז עשינו דיון כולל בבית והחלטנו להוריד את הקצב וגם להנות מהחיים האחרים. הפלגות, טיולים, חופשות, עזרה לילדים בלימודים, עבודות אחרות בבית וכו'. יב. קניית ידע. זה אחד החלקים היפים בפרוייקט כזה. אתה נתקל במספר רב של בעיות ונושאים שצריך להתמודד עמם. צריך לחפש חומר עיוני/מעשי,ללמוד, לתכנן, לשרטט, לצלם מרכיבים שונים בסירות אחרות, להסתכל בסירות אחרות בהיבטים שונים. כל זה מקנה בסופו של דבר כמות גדולה של ידע שאינו הולך לאיבוד, ואף אחד לא יכול לקחת אותו ממך. זה שלך וזה כיף. אילן מאירסון 24 לינואר 2004
ו. אתר הבניה כפוף לאפשרויות של הבונה. אם אתה מתגורר בבית דירות משותף צריך למצוא אתר מתאים שלא יהיה רחוק ויאפשר עבודה מסודרת עם בית מלאכה קטן בצמוד. חובהמספר כלים חשמליים טובים, כגון, משור שולחן, משור סרט, שתי משחזות זוית שאחת בעלת סיבובים נמוכים, שתי מקדחות טובות, משור אנכי טוב, מקצוע טוב, משור דיסק טוב, Shaper/רוטר טוב. אני בניתי בחצר ביתי בקידמת הבית בסמוך למדרכה. ח. אם בחרת בפיברגס, דע לך שהקטע החשוב ביותר בבנית הגוף הוא התבנית. התכניות שתקבל, ברובן מתייחסותלבנית התבנית וחובה לבצע זאת בדייקנות רבה. מאחר והבניה היא לא מסחרית, התבנית היא תבנית זכר, כלומר בונים כשהתחתית כלפי מעלה. בעבודת הפיברגלס בסירות יש שתי שיטות בסיסיות. האחת Double Skin , כלומר למינציה בעובי מסויים, אחר כך הדבקה של ליבה ושוב למינציה בעובי מסוים. השיטה יקרה ולוקחת יותר זמן. הליבה חייבת להיות מחומר שאינו סופח מים ומשתמשים בדרך כלל בחומר יקר הנקרא Airex . בשיטה השניה שהיא Single Skin משתמשים בבסיס בפיברגלס מיוחד הנקרא C Flex שאותו מספיגים בשרף מיוחד שתכונתו ייבוש איטי ואחרכך למינציה רגילה. ה סי פלקס הוא בעל תכונות שנותנות חוזק אורך רב מאוד ואפשר להשמש בו בתבנית זכר בלבד. שטת הבניה של סירות קו ייצור היא שונה ותוצאתה היא של סינגל סקין באיכות ירודה בהרבה. כשהתחילו לבנות בפיברגלס סברו כל המומחים שאורך החיים של חומר זה יהיה 25 שנים. בשנת 2000 יצא לי לבדוק סירה אמריקאית מפיברגלס בדוברובניק בת 40 שנה. הפיברגלס היה כחדש מתחת לצבע, ללא פגם וללא ירידה באיכותו. זה בלמינציה ידנית. ואותו דבר היה בחיבורי המחיצות לגוף. ט. עלויות. על הסעיף הזה נפלו מרבית המקרים של הפסקות הבניה. חובה לתכננן תקציבית את הפרוייקט, למרות שזה קשה על פני פרק זמן ארוך, אבל אפשרי לערוך מסגרת תקציבית דולרית בסיסית. יש מספר מרכיבים שצריך לקחת בחשבון. אם אתה רוצה להיות קבלן של עצמך ולקחת בעלי מלאכה לכל העבודות, שכח מהפרוייקט. כמות הייצור של רכיבים שונים Custom Made היא כל כך גדולה שהעלויות תהיינה גדולות מידי. מי שהולך לפרוייקט כזה צריך להיות מסוגל לעשות בעצמו כ – 80% מהעבודה לפחות. אני נתתי החוצה את האוברול על המנוע המשומש שקניתי וחלק מעבודות הניירוסטה, שלהן לא היו לי כלים ולא כדאי היה לי לקנות אותם. בסופו של דבר בחישוב הסופי אני יכול לסכם שאם לא אתייחס לעלות שעות העבודה, אם הייתי קונה סירה כזו במספנה מיוצרת באותם חומרים שבהם השתמשתי הייתי משלם פי 3 . לגבי סירת פס ייצור באותו אורך הייתי משלם פי שניים. י. ציוד ואספקה. גם כאן אפשר ליפול. צריך למצוא ספק מתאים אחד או שניים לציוד ואיבזור, אחרת תלך לאיבוד. בשעתו ההבדל במחירים בין הספקים בהם השתמשתי בחו"ל לבין אלה שבארץ היה כפול פלוס. היום הפערים הצטמצמו. כמו כן הנושא הלוגיסטי של היבוא. לי לא היתה בעיה, אבל מי שלא מתמצא בנושא ואין לו קשרים צריך לתת על זה את הדעת. הנושא של תורן ואבזריו השונים זה נושא מיוחד ושווה מיכרז בין היצרנים השונים. ההבדלים מדהימים ומגיעים ליחס של 2.5 לאחד על אותן הספסיפיקציות, אותם הפרופילים ואותם החומרים. יא. משך הזמן הדרוש לבניה. זה מרכיב משתנה בהתאם ליכולת והזמן העומד לרשותך. אם תעסוק רק בזה משך הזמן יוכל להיות כ 4 שנים. אם תעסוקבזה בשעות הפנאי תכפיל פלוס את משך הזמן הזה. אני התחלתיבקצב רצחני ובתוך שנה ו4 חודשים סיימתי את הגוף (ללא ספון וקבינה). אבל הייתי עסוק 20 שעות ביממה כולל עבודתי הרגילה וזה היה בלתי אפשרי לכולם. ואז עשינו דיון כולל בבית והחלטנו להוריד את הקצב וגם להנות מהחיים האחרים. הפלגות, טיולים, חופשות, עזרה לילדים בלימודים, עבודות אחרות בבית וכו'. יב. קניית ידע. זה אחד החלקים היפים בפרוייקט כזה. אתה נתקל במספר רב של בעיות ונושאים שצריך להתמודד עמם. צריך לחפש חומר עיוני/מעשי,ללמוד, לתכנן, לשרטט, לצלם מרכיבים שונים בסירות אחרות, להסתכל בסירות אחרות בהיבטים שונים. כל זה מקנה בסופו של דבר כמות גדולה של ידע שאינו הולך לאיבוד, ואף אחד לא יכול לקחת אותו ממך. זה שלך וזה כיף. אילן מאירסון 24 לינואר 2004
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.