בניה על הגג בתל אביב

Jordag

New member
בניה על הגג בתל אביב

שלום רב אני תושב תל אביב וברצוני לבנות על הגג. למיטב ידיעתי באזור לב העיר "מותר" להוסיף עד שתי קומות לבניינים המתאימים. עדיין לא החלטתי האם להוסיף דירה אחת מעל הדירה שלי או לבנות את מלוא שתי הקומות. הגג הוא בבעלות משותפת לדיירים - 13 במספר. מספר שאלות לפני שהולכים לעיריה: איך רוכשים/מקבלים מהדיירים את הגג?. (כסף, שיפוץ הבניין, מעלית וכו´) האם זקוקים להסכמת כל הדיירים? האם ניתן לבנות מעץ את הדירה הנוספת? מהם ההטילים השונים שגובה העיריה, וכמה? (השבחה וכו´) כל טיפ ועיצה יתקבלו בברכה.
 
טיפים ועצה../images/Emo104.gif

1.תלוי בנסיבות 2.כן 3.כן 4.היטל השבחה (מחצית מתובפת עליית הערך) ואגרת רישוי (תלוי בשטח). ועצה לסיום - פנה לעו"ד
 

משה2003

New member
שים לב...

רכישת הגג או הצמדתו לדירתך אינה מספיקה. המוכרים צריכים למכור לך גם את זכויות הבניה
 
לא נכון../images/Emo104.gif

אם למוכרים היו זכויות בניה, הן נמכרו עם הגג. הבעיה צצה כשלמוכרים לא היו זכויות כאלה, ואז צריך לרכוש אותן מיתר הדיירים.
 
אתה בטוח?

כאשר הגג הוא רכוש משותף - מכירתו והצמדתו לדירה העליונה אין פירושה הענקת כל זכויות הבניה העודפות השייכות אף הן לרכוש המשותף. מכירת הגג והצמדתו לדירה אחת אינה מאפשרת עדיין לבעל הדירה שרכש את הגג לבנות עליו 2 קומות עם 4 יחידות דיור - גג לחוד וזכויות בניה לחוד.
 

ציפי ג

New member
זה עם זכויות הבניה לא הוצמדו לגג

אבל אם זכויות הבניה הוצמדו לדירה ספציפית, ולגג ספיציפי, או אז איך יכול המוכר למכור ללא ההצמדות?
 
לא זה מה שטענתי ...

זכויות הבניה לא הוצמדו לשום גג ולשום דירה. כמשדובר בבית משותף ישן ורגיל, כלום לא הוצמד לשום דירה. החלקה קיבלה "פתאום" זכויות בניה לעוד 2 קומות. מה שניסיתי להגיד זה שרכישת הגג משאר בעלי הדירות בבנין והצמדתו לדירה ספציפית אינה מקנה אוטומטית גם את זכויות הבניה.
 

ציפי ג

New member
הבנתי אותך

רק הראיתי סיטואציה בה מכירה הגג, היא מכירה של הגג עם זכויות הבניה. זה מאוד תלוי בניסוח התקנון של הבית המשותף, ובהסכמי המכר.
 
אתה צודק וגם טועה ../images/Emo13.gif ../images/Emo104.gif

נכון מאד, שהצמדת הגג לדירה אינה מקנה זכויות בניה, אלא שאין שום טעם לפנות למוכר. אם זכויות הבניה לא היו מוקנות כבר למוכר, ממילא הוא אינו יכול למכרן לקונה ואין טעם לפנות אליו (אלא לכלל דיירי הבנין). אם כן היו מוקנות, הן נמכרו עם הנכס ואין צורך לפנות אליו שוב.
 
עמנואל, תקרא את השאלה ../images/Emo8.gif

בפרוש צויין כי הגג הוא בבעלות משותפת לדיירים. סה"כ רציתי לחזק ולהדגיש את מה שכתב משה שרכישת הגג אינה מספיקה ותריך לרכוש גם את זכויות הבניה
 
זריזים מקדימים ../images/Emo13.gif ../images/Emo104.gif

כבר הקדמתי אותך (תסתכל ימינה ולמטה. עוד קצת...עוד קצת...זהו. רואה?
 
טעיתי - אז נעשה סדר...../images/Emo104.gif

השואל כבר בעל הדירה, והוא מעוניין לבנות על הגג. לצורך זה, הוא צריך להעביר החלטה באסיפת הדיירים ולפיה שטח הגג יוצמד לדירתו. בהצמדת הגג לדירה, עדיין אין משום הסכמה לבניה, משום שבניה על הגג מנצלת זכויות בניה במגרש, וזכויות אלו שייכות לכל הדיירים. לכן, יש צורך בהחלטה נפרדת שתצמיד לדירה גם את זכויות הבניה הנדרשות. הצמדת הגג, כמו גם הצמדת זכויות הבניה, מצריכה את אישור כל הדיירים. שים לב שאם תבנה עכשיו רק קומה אחת, ותרצה אח"כ להוסיף קומה נוספת, ייתכן ותידרש לחזור על תהליך הצמדת הגג (אם כי את הזכויות במלואן תוכל כעקרון לרכוש כבר עכשיו.
 

Jordag

New member
תודה לכל המשיבים. עוד שאלות בבקשה

שמעתי פעם שכיום לא צריכים את הסכמת כל הדיירים אלה מספיק 75% מסך הדיירים, האם זה נכון? האם דייר אחד עקשן בקומת קרקע יכול לטרפד הכל? היכן ניתן לברר את נושא הצמדת הגג וזכויות הבניה של הבנין שלי? כמה כסף (או חלופה אחרת) שווה גג תל אביבי באזור לב תל אביב (בערך) תודה לכולכם
 

ציפי ג

New member
דייר אחד עקשן יכול לטרפד

בדרך מאוד פשוטה, הוא יבקש מבית משפט לקבוע כמה כסף מגיע לו. ינהל משפטים וישגע לך במח. דרך פשוטה מאוד לטרפד את כל הענין. ובד"כ, כשיש אחד בעל תאבון, פתאון לכולם יש עינים גדולות.
 

דובי123

New member
סליחה - הוא בכלל לא יכול להוציא הית

היתר כל עוד הגג איננו שלו אם יש מספר בעלים [גם אם הם שניים בלבד] אזי הזכויות הן במושע ואינך יכול לעשות דבר מבלי ראשית כל שכל הזכויות יהיו שלך כל אחד מהצדדים יכול לבקש פרוק שתוף כאשר הנכס יהיה שלך או אז ורק אז תוכל להוציא עליו היתר
 

ציפי ג

New member
בודאי שהוא לא יכול לעשות

דבר. אבל הוא שאל מה קורה אם רק דייר אחד מקומת קרקע מתנגד. משמע כל האחרים מסכימים.
 

דובי123

New member
הדייר הבודד לא צריך לבקש כלום מבית

המשפט היות והוא אחד הבעלים נדרשת הסכמתו - ללא הסכמתו לא ניתן לעשות כלום מי שצריך לפנות לבית המשפט הוא זה המעונין לבנות הוא יכול לבקש פרוק שתוף בצורה זו או אחרת הוא איננו יכול לכפות על הדייר האחר קביעת שווי חלקו ע,י בית המשפט ולהכריח אותו לקבל תנאים אלו אולי בכלל לא כדאי לו למכור , אולי הוא רוצה לבנות בעצמו , אולי הוא רוצה בעצמו את הגג ולבנות לעצמו שם דירת גג - זוהי זכותו גם אם הוא חלק קטן ואפסי!
 

ציפי ג

New member
בזמנו בפרה היסטוריה

היה לנו כבר ויכוח על זה. הלכתי לפשפש בארכיון ומצאתיו בעמ´ 16 לארכיון פחו"מ. עיון בחוק אכן מלמד שהמדובר רק בהרחבת דירה קיימת ולא בתוספת דירות לבניין. אבל גם הרחבה של דירה קיימת יכולה להיות על הגג. ולכן ההגדרה שלך - בניה אופקית, לא מתאימה, לדעתי. מצ"ב שוב נוסח החוק: חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 [תיקון אחרון 18/12/01] . . ======================================== 71א. הגדרות [תיקון: תשנ"ה] בסימן זה: "חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19659; "זכויות בניה" - זכויות לבניה בבית משותף לפי תכנית בת-תוקף כמשמעותה בפרק ג, לחוק התכנון והבניה; "הרחבה" - הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת-תוקף 71ב. שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה [תיקון: תשנ"ה] (א) על אף הוראות סעיף 62(א) סיפה, או סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זבויות הבניה הנדרשות לצורך זה. (ב) לא תתקבל החלטה באמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי סימן זה. (ג) בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין. (ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף. (ה) לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין, שימונה בהסכמה. (ו) הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה. (ז) לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות כן לפני ההחלטה. 71ג. הגשת תביעה למפקח [תיקון: תשנ"ה] (א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור בסעיף 71ב(א), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה. לדעתי במקרה בו יש על פי תכנית הבניה, אפשרות לדייר לבנותתוספת על הגג, ואחד השכנים מתנגד לכך, עליו לפנות למפקח על הבתים המשותפים. ואותו שכן בודד יכול בהחלט לקלקל לשכן הרוצה לבנות את הפנטזיה על פנטהאווז בראש בנין ישן הצופה אל הים. זו כמובן לא השאלה כאן, והשרשור הלך והתפתל ודן בנויואנסים ואי שם אבדתי, אבל כעקרון אני חוזרת על עמדתי. החוק לא מיועד דווקא לבניה אופקית , אלא לאפשרות שעל פי תוכנית הבניה יש אפשרות להרחבת דירה, גם אם זה רק על הגג.
 
כעקרון - אני מסכים ../images/Emo104.gif

אבל במקרה הספציפי הזה נראה לי שהמצב שונה. תשומת לבך לסעיף 71ב(ב): אי פגיעה בזכויות בניה יחסיות. בניה של שתי קומות על הגג, בהנחה שאין הכוונה לבניית "מחט" צרה, צורכת אחוזי בניה מעבר לחלק היחסי של דירה בבנין, ולכן פוגעת בחלקם היחסי של בעלי הדירות האחרות.
 
למעלה