בנות....

[מיוחדת אני]

בנות....

יום חמישי זה יום השנה הרביעי לאמא... עברו רק 4 שנים וכבר יהיו כ"כ מעט אנשים... גם ככה אנחנו משפחה קטנה, ואף אחד מבני הדודים שלי אף פעם לא מגיע (הם אחיינים של אבא...) החברה הכי טובה שלה נפטרה בדיוק שנה אחריה... דודים שלי בחו"ל והכי גרוע, בעלי במילואים (כבר שבוע שני...) אני קצת כועסת עליו שהוא לא יגיע, למרות שאני מבינה שהוא באמת לא יכול... למרות... אני לא מרגישה כלום לקראת יום השנה, האמת היא שלא הרגשתי כלום אף פעם (רק בהתחלה כי זה היה מההורמונים של ההריון...) ועכשיו, שתי שאלות: 1. אין לי בייביסיטר לשתי הבנות (בנות 3.5 ושנה ו-4) זה יהיה ממש נורא לדעתכן אם הן יבואו איתי? אני נוטה להאמין שאסור להסתיר מוות מילדים ושהם כן אמורים להבין את המושגים מגיל צעיר... אבל... מה דעתכן? 2. בלי קשר לכלום, מה קורה עם המפגש? יש אפשרות לקבל מסר? מתי? איפה? וכו'? תודה לכל מי שהגיעה עד הלום...

 

[דודה של גיא]

מיוחדת אני....

הכישחשוב לי הוא לומר,אל תכעסי,על בעלך ובכלל....ובסה"כ,ימי הזכרון שלנו הולכים עימנו,לאורך השנה/שנים. לגבי שאלותייך,אתחיל בקלה-המפגש אצלי 14.6. פרטים נוספים אצל חייכנית ואופטימית. שאלה שניה,אין להסתיר מוות,אך אם אתם עולים לבית קברות,לדעתי,בגיל 4,ניתן לחסוך זאת מהילדה.... דעתי בלבד... אני.

 

[אשבל1]

היי מיוחדת,

הרבה בנות כאן מתמודדות לאחרונה עם ימי זיכרון..... בקשר לשאלתך, אני חושבת שאת יכולה לקחת את בנותייך איתך לאזכרה אבל תקחי בחשבון שזה יכול לעורר אצל בתך הבכורה שאלות שיהיה עלייך להתמודד איתן (וסביר להניח שבכל מקרה הן יגיעו מתישהו), אבל אם את חושבת שזה לא מתאים להגיע איתן, תעשי מאמץ למצוא מישהי שיכולה לשמור עליהן, אולי מטפלת מהגן שהן מכירות, אולי שכנה... תמיד טוב שיש מישהו שהן יכירו ויוכלו להישאר איתו לשעה , שעתיים. ובקשר למפגש, מאוד אשמח אם תגיעי, הזמנות ישלחו בהמשך ע"י חייכנית ואופטימית. שיהיה ערב נעים.

 

[מיוחדת אני]

תודה בנות, מה שמעלה לי עוד שאלה...

הבת שלי הבכורה נקראת על שם אמא שלי ויודעת את זה, הרבה פעמים אנחנו שואלים אותה, מי אשתו של סבא x וניא באמת עונה את השם של אמא שלי, מה שמוזר זה שהיא אף פעם לא שאלה איפה סבתא... מתי זה "אמור" להגיע? מסקרן אותי כל פעם מחדש, האם היא שמה לב שלסבא אחד יש סבתא ולסבא אחד יש סבתא שהיא רק בתמונה וקוראים להן אותו הדבר? (אומנם שם שני, אך היא מודעת אליו, והיא גם מודעת לזה שהשם על שם סבתא...) סליחה אם הסתבכתן.... ודודה של גיא, זה לא שאני כועסת ממש על בעלי, אבל זה כאילו מבעס, לא יודעת איך להגדיר את זה, ממש לא כעס עליו, אלא יותר על הסיטואציה... ותודה על התגובה. אני אשמח לשמוע פרטים על המפגש... תודה.