בנות תקלטו את זה

m i c h a l i

New member
מצורף הקישור

למרות שהכתבה פורסמה בעיתון בשבוע שעבר... אגב, המחקר מבוסס ברובו על אמהות יחידניות מבחירה
 

a44

New member
קראתי והתכוונתי להביא לפורום

כבר בשבוע שעבר פורסם.... המחקר מדבר על אמהות יחידניות מבחירה, ולא כמו רובנו כאן: פרודות, גרושות וכו'... לתשומת ליבכם!!!
 

מרגנית2

New member
וההבדל לדעתי הוא רק בקו המחשבה

כלומר אמא חד הורית שבחרה מראש ללדת ילד לבד פחות מתוסכלת ופחות כועסת מאשר אחרת שהתגרשה ונשבר לה החלום על המשפחה ויש לה קשיים עם הבעל לשעבר והזעם יוצא על הילדים ומשקיעים המון אנרגיה במשבר הזה. אישה שהשלימה עם היותה לבד ולוקחת אחריות מלאה על גידול הילד - חייה טובים יותר. ואם ההבדל הוא רק בחשיבה אז אפשר לעשות משהו כדי לשנות את זה בתוכנו. אני עברתי את התהליך הזה. ואיכות חיי והשמחה שלי עלו פלאים.
 
איך עושים את זה?

איך מתנקים מכל הכעסים והתסכול והמרמור? אני חצי חד הורית מבחירה אבל עדיין מתמודדת עם קשיים ביחסים עם ה"שותף" שלי להורות. מהו התהליך? האם יש קיצורי דרך? בטח תגידי שאין, ובכל זאת ? אני מנסה כבר שבוע לדקלם לעצמי מנטרות של רגיעה, של לא לצפות ממנו לכלום, של כל מה שהוא מביא איתו זה בונוס, אקסטרה...
 

נסטיה5

New member
מנמיכים ציפיות לאפס

במקרה שלי למינוס - רק שהילד שלי (שנה וחצי) לא יפגע ממנו. זה הדבר שהכי חשוב לי. אם יש פסק דין למזונות והוא משלם - מה טוב. במקרה שלי הוא שילם רק אחרי שבית המשפט חייב אותו (1/2 שנה לא ראיתי אגורה). גם זה אחרי שאיימתי עליו במימוש פסק הדין ופניה להוצאה לפועל. יש לו תלוש משכורת אז יש ממה לקחת. מעבר למזונות שהוא חוייב בהם הוא לא נותן כ-ל-ו-ם. לא מתנה לגיל שנה, לא בא לבית חולים כשהילד אושפז (קרה לצערי 4 פעמים), לא שואל, לא מתעניין וכמובן שלא קונה לו אף פעם שום בגד או צעצוע. גם הסדרי הראיה, כשהיו (היום אין) לא תרמו לילד שום דבר. אני מסתכלת על הבן היפיפה והמשגע שלי, שאני כל כך נהנית לגדל ומודה לאלוהים שהוא איתי ושיש לי הזכות לגדל אותו. כבר השלמתי עם זה שהבן של לא יקבל מהאבא הזה (יותר נכון לקרוא לו תורם זרע...) כלום אף פעם. אפילו שלא עשיתי אותו לבד וחשבתי שיהיה לי בעל ולילד אבא, לאט לאט אני מגלה את קסם ההורות היחידנית (זה לא לוקח שבוע). ברגע שלא מצפים מהאבא לכלום, ומצידי שלא ישלם גם את המזונות, פשוט נהנים מהזכות הנפלאה שנפלה בחלקנו, לגדל ילד. מצבי הכלכלי לא מזהיר (אני גרה אצל ההורים ומשכורתי נמוכה ביותר), אבל אני אדם ששמח בחלקו ומסתפק במה שיש (ויש לי המון - הבן המקסים שלי). פשוט תחי טוב ואל תחשבי על האבא הזה בכלל. ילד צריך את מה שיש (אמא) ולא את מה שאין (אבא - וסליחה עם הגברים בפורום). תתני לבת שלך הכל ואל תחשבי שחסר לה משהו כי אבא שלה לא רוצה לתת.
 
למעלה