לא יודעת
המשתנה "רוצה- לא רוצה" בכלל לא קשור אלי, לפעמים רציתי ורצו, לפעמים רציתי ולא רצו- מה לעשות. מעולם לא רציתי מישהו כשמראש ידעתי שהוא לא ירצה, לפעמים התאכזבתי, ואז עברתי הלאה. בקשר ל"מתאכזרים", אם מישהו יעז "להתאכזר" אלי, ואני לא מדברת על לא לרצות אותי (מה שהוא פשוט לגיטימי) אלה באמת לפגוע בי בכוונת זדון, לא רק שלא הייתי מוצאת בו שום עניין רומנטי, סביר שיותר הייתי בכיוון של לבעוט לו בישבן (או בכל מקום אחר שאליו אני אצליח להגיע), אני לא מכירה אנשים שבאמת מתעניינים באדם שמתנכל או מזלזל בהם, מי שכן (ואני מניחה שקיימים כאלו) צריך לשקול טיפול תרופתי, או פשוט לבנות לעצמו ביטחון עצמי מינימלי. אני כן מכירה אנשים שמעוניינים בקשר מסויים למרות שהצד השני איכזב בלי סוף, אבל זה קורה בדרך כלל בגלל שקשרים, ובעיקר קשרים רגשיים עמוקים- הם סיפור מאוד מורכב, בלתי אפשרי לפשט אותם לרמת "הוא מתייחס אלי כמו אל מלכה"= טוב/ רע, "הוא מתייחס אלי חרא"= טוב/ רע, פעם זרקתי בחור מקסים ש"התנהג אלי כמו אל מלכה" בשביל האקס שלי, שחזר אחרי שהוא זרק אותי פעם אחת, ובכלל אכזב ופגע מספר לא מבוטל של פעמים- למה? כי אין קשר, אם השיקול היחידי היה יחס- הראשון היה זוכה, כי הוא באמת היה רובוט למופת, כזה שחייב לרצות, אבל בלי שום תוכן משמעותי, אותו אהוב, שהיה באמת אהוב, היה החבר הכי קרוב, אכלתי ממנו הרבה חרא והוא אכל כמויות ממני כפולות בהתאם, וזה באמת לא היה קשר אידאלי ואולי אפילו מעט חולני, אבל היו בו גם צדדים מדהימים שלא רואים בכל קשר, קירבה ודאגה ואהבה אמיתית- ובגללם בחרתי בו, בגלל הדברים המדהימים שהיו בקשר הזה ולא היו בקשר עם הרובוט. בקיצור, דיי עם אקסיומות הדיקט, אנחנו לא משחקים באופרת סבון זוג ז'.
